בס"ד                                               
למתבונן מהצד נראה היה שהעולם השתגע, בכל מבזק חדשות היה באמת חדש, המידע שזרם לחדרי המערכת היה מסעיר, הדייגים נתקלו בבעיה של ממש, לא היה להם במה לעטוף את סחורתם... העיתונים שהיו עמוסים בתיאורים מפורטים של השתלשלות העניינים נחטפו מהר יותר מלחמניות חמות, כותרות מאירות עיניים זעקו, מפחד, מהערכה, פרשנויות רבות על הסיבות והתנאים פרנסו את המלהגים בחכמה שלאחר מעשה.

רוב מוחלט של מי שהאירועים הגיעו לאוזניו, רעד, פחד, הבין מיד שהכללים השתנו, מה שהיה לא ישוב, אחר ההלם הראשוני נתכנסו טובי המוחות לדיונים דחופים היאך לקדם את פני הרעה, תוכניות מגירה נשלפו, שכירי חרב נשכרו, ההחלטה פה אחד (כמעט) היתה להתבצר, להתחפר, לעבור לדפנסיבה מוחלטת, זה הסיכוי המשמעותי היחידי לשרוד. אך כמו תמיד גם כאן, נמצאו יוצאי הדופן שהחליטו שאי אפשר להשאיר את האמבטיה רותחת, חייבים לקרר אותה, למרות שזו התאבדות, המחיר שווה, כדאי להיזכר לדראון עולם.

לאיש אחד היה ברור לחלוטין מה הדבר הבא שיעשה, הוא נוסע. אחרי ששמע, לא רק באוזן, בלב. עד כדי צמרמורת. כמי שהכיר את המערכת המצרית מקרוב, הוא הבין שישנה יד מכוונת, שנים קודם הוא ניסה לשנות את התוכניות, טען בלהט שהן מוגזמות וכמעט ששילם בחייו, כעת הוא יודע שסוף סוף הוא יכול להירגע, הוא מצא את שחיפש. יש אלוקים והוא נמצא במדבר.

הוא 'שומע', מבין בנשמתו לא רק את מה שקרה עם מצרים, אלא גם ובעיקר את מלחמת עמלק, הזעזוע של יתרו הוא מכך שלפתע הוא הבין שאף אחרי המופתים הגדולים והעצומים שנעשו בים סוף יש עדיין מי שמוכן לשים נפשו בכפו בשביל להוכיח שאין דין ודיין, אולי אמר לעצמו שאם זה מה שקורה לבן אנוש ללא אמת מחייבת, אם יש מי שלא מתבלבל מעובדות, שנותן פרשנות כל כך מעוותת למציאות, חובה להגביר המאמץ למצוא את האמת, כאן, עכשיו. היא קריטית. לא ניתן להשאר עוד רגע בלעדיה. 

אומר ועושה, הוא בא למדבר, ובפחות מיום הוא הופך סדרי עולם,

יש מי שמסוגל לדמיין חוזר בתשובה טרי שמגיע לגדול הדור ובתוך יום הופך את סדר היום שלו מהקצה ולא מגולגל מכל המדרגות על ידי המעוררים והמתנגדים והקנאים שזועקים גיוועאלד, 'חודוש' אסור מהתויירה? 'רבם דקרו', 'גיחזי'...  והאחד בא לגור וישפוט וימנה שופטים? כן, יתרו בא למשה, ולמרבה הפלא, הוא מקבל את עצתו, ולא, לא בגלל פרוטקציה, אלא מחמת שמכיר הוא את נקודת האמת שלו.

הוא יודע מי זה השווער שלו, זכר היטב שלא הניח עבודה זרה אחת שלא עבדה, אין סיכוי שישכח את 'ברית המילה' במלון, תוצאה ישירה של התנאי לשידוכו – שיתן את בכורו לע"ז, אך הוא יודע דבר נוסף, שמעשיו של חמיו לא נובעים מרשעות גדולה, ההפך (הגר"א לופיאן זצ"ל) הוא מחפש את הבורא, תר אחר האמת. במקומות הלא נכונים. אבל מחפש, ומי שמחפש מוצא.

ומשבא יתרו למדבר כדי לומר שמעתי. מצאתי. אני מכיר באמת. כל איכויותיו באות מיד לידי ביטוי. כי מי שמכיר באמת, היא מכירה בו. היא זו שמניעה אותו לעזור, למצוא פיתרון, נראה שמי שעושה, הוא זה שמסוגל לשמוע, ולכן בסוף זוכה גם לראות קולות...

- - - - -

לא קוראים לי יתרו הכינוי שלי אינו חובב ועד כמה שאני זוכר לא עבדתי עבודה זרה של ממש, אך עבד לרצוני הייתי ועוד איך, סגדתי לתאווה, לא הנחתי דבר ממה שרציתי שלא עשיתי, היום אני יודע שזה בגלל המשמעות שחיפשתי, הסיבה שעברתי מדבר למשנהו, היא שחיפשתי תוכן אמיתי, אמת, במקומות הלא נכונים. ומשלא מצאתי רצתי לדבר הבא.

כשזכיתי 'לשמוע' על הפיתרון, כשהגיעה האמת אלי, הצטמררתי, ידעתי שמצאתי אמת, למרות האתגר הלא פשוט, יצאתי אל המדבר ופגשתי את אלוקים.   

תודה לך אבאל'ה שאיפשרת לי לשמוע,
שנתת לי לפגוש בך.

מדהים, או בשבילך: מקסים. לגמרי.

אני מתחבר לדברים ולמסר. בעיקר לכך שלא מספיק לשמוע - עובדה שכולם שמעו ורק אחד הגיע. למה זכיתי להגיע לכאן? אין לי הסבר. חסד אלוקים - לגמרי לא מובן מאליו.

ממש מדהים.

מי שמחפש - מוצא !!!
כל חיי חיפשתי - עכשו סוף סוף מצאתי !!!

אני לא יודע אם כל מי שמחפש מוצא.
בכל אופן יתרו היה חותנו של משה.
כנראה גם שצריך להיות "דורש אמת", ולא רק "מחפש".
באמת ששמתי לב שהחברים שמחזיקים פה מעמד זה בעיקר חברים דורשי אמת. (לא אמרתי "צדק")

אסירותודה
כל פעם אני נדהם איך אתה מנחית את הדברים,
אתה כשרון מבורך.

תודה

שלום
בפעם שמעתי חבר מצהיר על אופי מחלתו כך:
חיפשתי את אלוקים במקומות הלא נכונים, אוננות פנטזיות וכו' וכו'
התקוממתי, יש גבול.
היום אני מבין שהוא צודק, ולאור הפוסט הזה הענין מתחדד ,
אנשים רוחניים מחפשים מילוי שואפים לקרבת אלוקים, אך דא עקא
ש"גם הנפש לא תמלא"
אז מחפשים ומחפשים,
והבור בלי התחתית נשאר ריק אין בו מים,
ולא משנה כמה נחשים ועקרביות נרוקן את תוכו,

נתפלל יחד שנזכה למצוא באלוקים את מה שחיפשנו שם,
נעשה ונשמע
מוטי

יפה מאוד!

מה שמועה שמע ובא? רש"י מדגיש את המילה "ובא"- יתרו שמע כמו כולם. אבל בשונה מכולם הוא עשה מעשה- הוא בא.

אהבתי גם את הניתוח שלך בסוף.
גם אני חיפשתי משמעות וחיבור לעבודתי בעולם. עכשיו אני מרגיש סוף סוף שמצאתי את הצורה לחבר את חלקי הלגו אחד לשני. פתאום החסרונות שלי מקבלים יחס ישיר ממני. לא שיערתי עד כמה החסרונות הללו הוליכו אותי לאבדון. אבל הקב"ה ברב רחמיו הראה לי את הדרך.

כעת אני רק צריך "לבוא" - לעשות מעשה - לתקן את הפגמים - כל יום פעולה נכונה בכיוון ההפוך (או פעולה הפוכה בכיוון הנכון)

תודה טאטע. 

אדם
אני מקווה שהפחד לא יגרום לך
ששבוע הבא תעריץ את העבד העברי
שאומר אהבתי את... לא אצא לחופשי...

אני מעדיף דווקא לחכות עם זה עד לפרשת בלק.
בלעם הוא דמות שיותר קל לי להזדהות איתה ולהעריץ. (בתור אדם חולה כמובן)

נוווווווווווווווווו

ואת ה' אלקי ישראל יעריצו
לו ההערצה
אך מי שמחפש באמת שומע,
שומע את איוושת הנתיב הנעלם
דרך נשר בשמים
שומע ומפנים,
כך שגם אחרי שחוזר לארצו,
דרכו סלולה,
והדרך ברורה מאי פעם,
אם תקפוץ למים ,
סביר להניח שתגלה שאתה יודע לשחות

תודה רבה לכם חברים יקרים, סוד, שמואל, יעקב, כינוי ומוטי, אבוי אם אשכח מנין באתי, כי זה לא מובן מאליו שדיסלקט שכמוני, מי שלא סיים מסכת עד שבא להחלמה. אוהב ללמוד, לדעת, ומסוגל לכתוב ולהתרגש מתורה. הייתי תלמיד בינוני מינוס. רק אבאל'ה יכול להפוך עורב ל... זו הסיבה שהציע לי הספונסר להמשיך לכתוב ולפרסם.

גם על פרשת השבוע הבא, פרשת משפטים כתבתי בנוגע 'לרפוא ירפא'... אולי אכתוב גם על השוחד, מה לעשות משוחד אני, בפרשת תרומה תצפו ללקיחה שהיא התרומה הטובה ביותר - נתינה. וכן הלאה, אני מתפלל מדי יום לבורא עולם שיתן לי את המשקפיים של התוכנית לאותו היום. זו ההרפתקאה הטובה ביותר שידעתי מעודי.

למעריץ - יתרו לא היה סקרן שנוטש את הזירה לאחר התערבות, מי שנעלם לאחר 'האקשן'. הוא שם את טובתו האישית בצד, הלך לגייר את בני משפחתו... לספר להם את האמת שגילה, על המשמעות החדשה שבחייו. שיכולה להיות בחייהם... זו הסיבה שקיבלו בניו את עיר התמרים.
- - - - -
כשקראתי מה נהיה בשרשור השחזתי ציפורני, היה לי לא מעט לכתוב, זיהיתי מאיזה מקום זה בא והרפיתי, עד שאתייעץ, יעצוני אולם, אדהכי והכי נתקלתי ברש"י בסוף הפרשה – 'כי חרבך הנפת עליה ותחללה'... 'אשר לא תגלה ערוותך עליו'...

משום מה יצא לי לקרוא את הפוסטים שלך השבוע ושבוע שעבר רק לאחר השבת, וחבל...

אתה באמת כשרון ענק, ולמרות שאני כבר מחפש את הקאצ' בכתיבה, ואת הקשר לפרשה, אני מופתע כל פעם מחדש...

אני מזדהה עם מה שכתבו כאן, שלא מספק רק השמיעה, אלא גם כח הרצון לבוא, לקום ולעשות מעשה. מי כמוני יודע, כמה מעכבים ומפריעים יש לי בתוככי פנימה, אשר מסיתים אותי לשבת ולא לעשות כלום....

אין משחית יותר גדול לאדם - מאשר האדם עצמו.

נזכרתי בפוסט הזה רק היום... עברתי על הפרשה וחשבתי על העדפתו של יתרו את טובת זולתו על טובתו, הלא בסופו של יום הוא חזר למדיין... למרות שחתנו הגדול ניסה לשכנעו להישאר ולהיות חלק בלתי נפרד מהמסע לארץ ישראל - הבטיח לו את עיר התמרים - הוא העדיף לדאוג לבני משפחתו, לגיירם. באישזהו מקום זו אולי קריאת השכמה לאלו שהגיעו למדבר, קיבלו את התורה... ונעלמו מבני משפחתם.. שאולי ישובו יושיטו יד...

בהחלמה.     

תודה רבה
התחברתי


הייתי ממש זקוק לזה עכשיו - אני הרגע הולך להיכנס לגוב האריות מבחינתי


מתפלל ש ה' יהיה איתי בשעות הקרובות


בן

השבוע חשבתי שהסיבה שיתרו היה היחיד 'שקלט' את הבעיה המתגלגלת לפיתחו של משה היתה שזה היה 'המקצוע' שלו - ביקורת. רק מי שביקר את עצמו ולא עשה לעצמו הנחות מסוגל לאתר חסרונות בצורה ראויה גם אצל האחר ולייצר להן פיתרונות. והשכר? ייתר פרשה שנקראה על שמו בתורת השם.