שלום חברים
שמעתי רעיון יפה שקשור אלינו ומעודד מאוד,
מקווה שיהיה לתועלת
בצאתנו מהסוכה אנו מבקשים "שנזכה לשבת בסוכת עורו של לוויתן" , וצריך להבין מה המשמעות,
למעשה מדובר באחרית הימים לאחר המלחמה האחרונה שהיא מלחמת שור הבר והלוויתן, אשר ילחמו בציווי האלוקים,
ובסופו של יום הלוויתן יכניע את שור הבר ויהרגהו, ואז הקב"ה יכין מהלוויתן סעודה לצדיקים, ומעורו
יכין סוכה בה יזכו הצדיקים לישב ולהנות מזיו השכינה,
ברור שהדברים אינם רק כפשוטם
ושמעתי לבאר כי שור הבר והלוויתן מסמלים שני כוחות אדירים שמנהלים את העולם החומרי
הגאווה והתאווה המסומלים באומות ע"י ישמעאל ועשיו וביסודות האש והמים .
אברהם אבינו מידתו חסד, נתינה ללא גבול, ישמעאל בנו מוגדר "פסולת החסדים" וכידוע עשרה קבים זימה ירדו לעולם, תשעה נטלו ישמעלים... בתורה כתוב "איש כי ישכב את אחותו חסד הוא"
משום שחסד פירושה נתינה, גם כשזה לא במקום.
ישמעאל = תאווה = מים = לוויתן.
יצחק אבינו מידתו גבורה, עשיו בנו מוגדר "פסולת הדינים" עשיו משתמש בגבורתו באופן שלילי ,
הוא רוצח. רציחה נובעת מהגאווה , הוא חושב אחרת ממני, הוא מאיים עלי, אין לו זכות קיום.
עשיו = גאווה (רציחה) = אש = שור הבר.
שור הינו היצור היחיד שהתורה מגדירה כרוצח ואף הורגת אותו בעבור זה, ולכן הוא יהיה נציגו של עשיו בקרב האפוקליפטי,
הלוויתן בהיותו היצור הגדול ביותר במים יהיה נציגו של ישמעאל בקרב הזה,
והמאבק הזה נמשך מאז היותם ועד אחרית הימים, ערב ומערב יריבו ביניהם על השליטה בעולם.
ובבוא היום הלוויתן ינצח את שור הבר, כלומר כח התאווה יכניע את כח הגאווה ואז הקב"ה יקח את התאווה ויעשה מטעמים לצדיקים וסוכה מעורו, ונבאר:
לכח הגאווה אין מקום בעולם התיקון משום ש"ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" "וה' מלך גאות לבש" במצב כזה שכולם מכירים בכח ה' אין מי שינסה להתגאות והכח הזה פשוט ייעלם,
אבל כח התאווה יש לו מקום בעולם התיקון משום שהתפיסה שלנו על תאווה הינה שגויה,
תאווה פירושה יצר = תשוקה, היצר הזה יכול להיות טוב ויכול להיות רע, תלוי בבחירתינו,
כלומר לאדם יש כח עצום של תשוקה והוא יכול להפנות אותו לכיוון אהבת ה' ואהבת תורה,
או לחילופין לתשוקות ארציות, מין אוכל ושאר עינוגים.
מסופר על נסיון שעשו אנשי כנסת הגדולה לבטל את היצר של עריות, ומה קרה?
העולם היה שמם מפו"ר ואף תרנגולת לא הטילה ביצה, ואף ת"ח פסקו מלחדש חידושי תורה,
וכל זאת למה ? כי ביטלו את כח התשוקה, הכח הזה הוא הכח המניע של כל התחדשות בעולם,
אם כן לעתיד לבוא בעולם המתוקן עדיין יש מקום לתאווה אך היא תופנה אך ורק לכיוון התשוקה לקרבת אלוקים, וזהו סעודת הלוויתן שייהנו ממנו הצדיקים.
ומה בדבר הסוכה? ומדוע דווקא מעור הלוויתן?
אנו יודעים שההסתופפות בסוכה הינה "בצילא דמהימנותא" בצל האמונה לחסות בצל האלוקים מתוך אמונה ובטחון שכל מה שנצרך לי יש לי.
עור הלוויתן מסמל את החלק החיצוני ביותר בלוויתן כלומר אם הלוויתן מסמל את התאווה, העור שלו מסמל את החלק החיצוני והרדוד ביותר של התאווה, וכפי שאנו יודעים כל התאווה למין מוצאת ביטוי בעור החיצוני, ( נקח כל מושאת תאווה ובדמיון נקלף את העור, מה קיבלנו? האם אנו עדיין נתאווה).
אבל גם זה יכול להתהפך
העור יכול להפוך לאור
לאחר חטא אדם הראשון כשהתאווה הוטמעה בו והחל להתבייש במערומיו, נאמר שהקב"ה,עשה להם "כותנות עור" ונאמר שלעתיד לבוא לאחר שיתוקן החטא הקדמוני יהפכו כותנות העור
ל "כתנות אור" , והאור הזה יקרין מן הפנים חוצה ומן החוץ פנימה את התשוקה העצומה שתהיה לקרבת האלוקים .
וזהו משמעות התפילה שנזכה לשבת בסוכת עורו = אורו של הלוויתן, בצל האמונה בתשוקה עצומה לדבקות אין סופית באלוקים,
מי יתן ונזכה
ומבחינת התוכנית סוף סוף הבנתי את מנהגם של מחלימים רבים כשאר מופיעה בפניהם מושאת תאווה להתפלל:
א-לי תן לי למצוא בך את מה שאני מחפש בה
ע"פ האמור זה יותר ממובן אנו צריכים להפנות את תשוקתינו לכיוון האלוקים
שנזכה
בברכה
מוטי