www.youtube.com/watch?v=qsvPITOBe_Q
"...אני מקבל הרבה שאלות לגבי בושה, אתם יודעים בסרטונים שאני מפרסם אני מנסה לעזור לאנשים למצוא את הדרך וקיבלתי כל כך הרבה שאלות..
תנו לי רק לומר לכם, פורנוגרפיה היא סימפטום, זה סימפטום לבעיה הרבה יותר גדולה ועמוקה. בדיוק כמו (התמכרות ל) אלכוהול, אוכל, סמים, כל מה שאתה מתודד איתו והוא נהיה צורך, הרבה אנשים מרגישים כאילו זו לא התמכרות, הם מרגישים כאילו זה צורך (רגיל), אבל בכל אופן -זו בעיה.
אני רוצה לדבר על הבעיה... אני רק רוצה להבהיר שאני לא רופא, אני לא איש דת, אני לא מטיף, אני לא שום סוג של תרפיסט, אני רק חבר שפשוט אומר לכם מה עברתי ואם זה עוזר לכם -אני אסיר תודה. אם לא -אני מקבל את זה, אין לי בעיה עם זה.. תעשו מה שאתם רוצים. אבל זה בשביל האנשים שרוצים ואלו ששלחו לי אלפי הודעות בכל הרשתות החברתיות, זה בשבילכם.
השיעור הזה או השיחה הזאת היא על בושה. שוב, בושה זה משהו שאומר ש
אתה רע, זה לא אומר שעשית משהו רע, זה אומר ש
אתה רע. והדבר הבאמת גדול הוא שכאשר אתה חושב שאתה רע, אתה לא יכול לנצח את זה, אתה לא יכול להימלט מזה. זה כמו שתיקח חזיר ותנקה אותו ותלביש אותו בחליפה ולבוש מלא ותיקח אותם לטקס האוסקר (שהיה אתמול) והסובבים יגידו 'היי החזיר הזה נראה ממש יפה, מריח טוב, לא מזיק' אתה חוזר הביתה והחזיר נעלם. איפה החזיר? -יודעים מה? החזיר בחוץ מתפלש בבוץ. בגלל שהחזיר יודע שהוא חזיר.
ואותו הדבר קורה כשאתה מאמין שאתה רע. כשאתה מאמין שאתה רע אתה חוזר מיד ללכלוך, אתה חוזר מיד לדברים רעים, אתה חוזר מיד להתנהגות רעה.
אבל אנחנו צריכים להתמודד עם בושה, ובושה אומרת שאתה רע. אז איך מתמודדים עם דבר כזה?
כל החרדות, כל הלחצים וכל הבושה באים מדבר שנקרא
דיסוננס קוגנטיבי (סתירה פנימית). לי יש את זה. דיסוננס קוגנטיבי הוא כאשר יש לך שתי אמונות סותרות במוח בו זמנית. עכשיו הרבה אנשים יגידו 'אני יודע בדיוק מה אני מאמין, אני יודע שיש רק דרך אחת נכונה, אני יודע את הדרך, אני חושב שאני יודע מה אני מאמין ואף אחד לא יכול לשנות את זה' אני מבין את זה. אבל הבעיה היא שאתה הרבה יותר מורכב ממה שנראה לך. אתה יכול להאמין בשתי אמונות סותרות בו זמנית. אני אתן לכם את הדוגמא שלי: ...אני אמרתי 'אני אוהב את אשתי ואני לעולם לא אפגע בה' אבל בו זמנית צפיתי בפורנוגרפיה ועשיתי את הדבר שהכי פגע בה! וחייתי ככה הרבה זמן. היו לי שתי אמונות במוח, 'אני מאמין שאני אוהב את אשתי' והאמתי גם שאני חייב פורנוגרפייה כדי לשרוד. זה עיקר הדבר. ושני הדברים (הסותרים) האלו לא יכולים להתקיים.
הדוגמא הכי גדולה מכל הזמנים לדיסוננס קוגנטיבי היא בחוקת ארצות הברית. היא אומרת "כל בני האדם נוצרו שווים" העניין הוא שאותם אנשים שכתבו את זה היו בעלי עבדים! עכשיו יש הרבה דרכים להתמודד עם דיסוננס קוגנטיבי, שתי האמונות הסותרות. יש דרך שנקראת 'תיאום' לסתירה הזאת. אז מה שקרה בארה"ב הוא שהם הכריזו שכל העבדים הם רק חצי בני אדם אז אתה לא 'אדם' אמיתי, אתה לא אדם שלם, בדרך הזאת אנחנו יכולים לומר "כל בני האדם נוצרו שווים" אבל זה לא כולל עבדים. אבל הם ידעו שיש להם בעיה עם זה.
אז דרך אחרת שיכולה להתרחש היא 'התאמת גובה'. אתה מרגיש כאילו אתה כועס על העבדים כי כל פעם שאתה רואה אותם הם מזכירים לך 'אדם אמיתי' ואתה מתנשא ומתרגז ואתה יכול להיות מאוד מאוד ברוטאלי כלפיהם בגלל שאתה מתמודד עם הסתירה שנמצאת בראש שלך. כל העניין, העובדה שאתה מתנהג לאדם בצורה כזאת ואתה יודע שזה פסול, אז למעשה אתה מאשים אותם...ומשפיל אותם.
דרך נוספת היא 'הצדקה'. הצדקה אומרת 'אבל מה נעשה בלי העבדים? אנחנו חייבים לשעבד אותם, כל העסקים הכל יקרוס, לא נוכל לבנות, אנחנו חייבים עובדי חינם, אנחנו חייבים את הכסף' ולמעשה אתה מצדק את שיעבוד העבדים.
אבל זו נשארת בעיה. עדיין בחוקת ארה"ב כתוב "כל בני האדם נוצרו שווים" אז אתה חייב להתמודד עם הסתירה הזאת.
אברהם לינקולן זיהה את זה...והוא חתם על
הצהרת האמנציפציה (שחרור של למעלה מ3 מיליון עבדים) שבפשטות אומרת כל בני האדם חופשיים. הוא פתר את הסתירה באמונות ארה"ב.
אבל זה עלה לו בחייו.
וזה העניין, זו הדרך שאני עברתי. אשתי הייתה מעמתת אותי מול דברים מסויימים, הייתי מכחיש. היא הייתה תופסת אותי (בשעת מעשה) והייתי אומר 'זו לא בעיה, זה לא אני, עשיתי את זה רק פעם אחת, זה לא כל כך נורא, זה מגעיל'.
ואז הייתי מתמודד עם זה בהתנשאות, בסוג של התנהגות מתנשאת. יכלתי להסתובב ולהתעצבן, כל דבר קטן היה משגע אותי, פשוט כל דבר קטן שהשתבש, כל סיבה שיכלתי להיתלות בה הייתי מוצא. ואשתי הייתה אומרת 'מה הולך כאן? אתה כועס מה קרה?' אז הייתי עונה 'לא יודע, את לא עושה דברים נכון' והייתי מאשים אותה. וכאן שוב נכנסים הרחמים העצמיים, ואתה מרגיש כאילו אתה צריך להאשים אותם והכל באשמתם ואתה מתעצבן. ואני הייתי האיש הזה, זה הייתי אני.
והדבר השני הוא הצטדקות. אתה מתחיל לומר 'אני חייב את זה, מה אני אעשה היא לא נותנת לי מה שאני רוצה, אין שום דבר רע בלצפות בפורנוגרפיה, לצפות בדברים האלו, זה דבר שאני צריך, זה מרגיע אותי, גורם לי להרגיש טוב'. והעניין הוא שעדיין הסתירה הפנימית קיימת. ועד שהחיים שלי לא התפרקו לחלקים...לא יישבתי את הסתירה הפנימית.
אתה צריך לגלות איפה הסתירה הפנימית מתרחשת בראש שלך. ואז תוכל ליישר את האמונות שלך כולן בדרך אחת. ואם אתה מיישר אותן באותה דרך, כל דבר שהוא שקר חייב ליפול בגלל שהכל נחשף.
אבל יודעים מה? זה העניין, בדיוק כמו אברהם לינקולן,
ייתכן שזה יעלה לך בחייך.
החיים שאתה מכיר, כשאתה מגלה לאישתך וכל הסובבים, שוב, בתבונה ואני ממליץ שתכין תוכנית, אני לא אומר שפשוט תלך ותספר לכולם, אבל אתה צריך למצוא תוכנית, למצוא דרך לקבל עזרה. אבל ברגע שתעשה את זה החיים שלך כנראה הולכים להשתנות. וזה עלול להיות (שינוי) לא טוב בהתחלה. והענין הוא שאתה צריך להסכים לאבד את חייך -'החיים' שאתה מכיר- בשביל חיים חדשים וטובים יותר. ואתה תהיה חופשי. וזה העניין, כל חופש עולה בחיים.זו האמת הפשוטה. אם אתה רוצה להיות חופשי מפורנוגרפיה זה יעלה לך בחיים (כפי) שאתה חי (אותם). אתה כנראה תצטרך לעצב מחדש את עצמך. אתה כנראה תצטרך להשתנות. ו..תקשיבו, אני הייתי צריך לעשות את זה. החיים שהכרתי קודם -
נגמרו. 'אני' החדש הוא ללא סתירות פנימיות. אני יודע איפה אני. זו הסיבה שאני יכול לדבר בחופשיות כי אני יודע מה אני מאמין, והכל מייושר בראש שלי.
אבל אתם יודעים, הסתירות האלו באות בדרכים שונות, אני כל הזמן, כל הזמן כל יום מנסה לגלות מה אני הן אמונותי. מכיוון שאם אתה יכול לשנות את האמונות שלך -אתה משנה את הפעולות שלך. אתה לא יודע למה אתה עושה את הדברים שאתה עושה. אבל זה העניין, אתה צריך לחשוב לעצמך, אף אחד לא יוכול להגיד לך, כאן נכנסת משמעת עצמית, אבל אתה צריך לגלות מה זה.
הרבה אנשים מחכים שהאשה תגיד להם, וזה לא יעבוד. ואתה תוהה למה אתה לא חופשי, אתה תוהה למה אני ממשיך לחזור, 'אני חופשי לכמה חודשים ואז אני חוזר בחזרה לשתייה/לפורנוגרפיה/לאכילה המופרזת', והעניין הוא שאתה צריך לגלות את הסתירה הפנימית הזאת בשביל עצמך. מה אתה מאמין על עצמך? האם אתה מאמין שאתה רע? האם אתה מאמין שאתה יכול לנצח את זה או שאתה מאשים מישהו אחר?
חברים, שינוי מגיע מהדברים האלו, וככל שתשאיר בושה בחיים שלך אתה תמשיך לסבול מבעיה.
זה מצחיק, אני מאשים דתות בהרבה מזה, כי לא משנה איזו דת זו, בודהיזם, איסלאם, נצרות, הרבה דתות שומרות שתהיה בבושה בשביל לשלוט בך. (הוא כנראה לא מכיר את היהדות..), כי הם לא הולכים לומר לך שלמעשה אתה טוב. ככל שאתה חושב שאתה רע, אתה תמשיך ללכת לכנסייה, ככל שאתה חושב שאתה רע אתה תמשיך ללכת לפגישות. והעניין הוא שאתה צריך לגלות בשביל עצמך. הכל, אתה חייב לחשוב לעצמך.
...חלק מהאנשים אומרים לי 'היי בן אדם, למה שלא תשמור את זה לעצמך?', יודעים מה? הדבר המצחיק הוא, האם פורנוגרפיה שומרת את עצמה לעצמה? כל פעם שאני פותח את המחשב, או פותח את הטלוויזיה אתה חוטף את כל התמונות האלו שמשוגרות אליך ו..זה לא שומר את עצמו לעצמו. זה לא באיזו פינה חשוכה באינטרנט, זה שם (באופן זמין)...אז יודעים מה אנחנו צריכים להמשיך לדבר על זה. אנחנו חייבים להמשיך לשתף על זה. זה משהו שאנחנו לא יכולים להתעלם ממנו ולהתנהג כאילו זה עומד להיעלם כי זה לא. זה לא. ויש ילדים צעירים, ילדים שולחים לי הודעות, ילדים בגיל 13-14 ומבינים שיש להם בעיה עם זה. אנחנו חייבים להתמודד עם זה. כל הדרך למעלה עד אנשם בגיל 60-70 שיש להם בעיה עם זה במשך כל חייהם. אני הולך לשתף. אוהב אותכם, אני איתכם..."
