בס"ד
כשאני הייתי ילד, סבא ז"ל היה לוקח אותי לסופר לעיתים לקנות כמה דברים ומאוד רציתי/חונכתי גם לקחת ספייר של שקיות שיהיה בבית.
אז החלטתי לקחת מאט מהקטנות שהיו אז לירקות ולאגוזים ולשוקלדים (אז הייתי גם תואם את מה שהיה בתצוגה, כי זו תצוגה והיה מן משקל מכני ששוקל לך את השקית כמה לקחת), אז גם אפשר היה לאכול ולמלא את הבטן בסופר ומי מאיתנו הצברים לא התרגל לכך {בגלל זה ביטלו את השקילה העצמית והיום הכל בשקיות כשרות... כנראה גם כשרות מגזל (: }
רציתי לקחת את כל גליל השקיות ולהחביא בין הירקות אותם אנו קונים.
וסבא ז"ל שהיה מחונך אחרת מאחרים שהכרתי אמר "כי יש מצלמות קטנות שמפוזרות בכל מקום, ואם תקח דבר שאסור, זה מתועד במשטרה, ופותחים לך תיק בלי שתדע וזה ילווה אותך כל החיים ויום אחד גם יעצרו אותך על זה (גם יראו לך הוכחות)."

אז בתור איש תשובה, ואיני מעיד על עצמי, אני חושב על זה שוב פעם... אם אני הייתי רואה את עצמי כמו מצלמה קטנה על חיי, אם כולם היו אני ואני רואה את עצמי מן המצלמה, הייתי מתנהג שונה?
הייתי רוצה שיפתחו  חז ושלום תיק וקנס על מה שצולם?.

מה עם הימים בהם שכחתי מהמצלמה שעוקבת אחרי?
מה עם הימים בהם רציתי להתעלם ושכנעתי את עצמי שהיא לא נמצאת?
מה עם עכשיו, כשאני רק חושב שהם בכל מקום, מצלמות קטנות... ואני לא פוטוגני.... אני גם לא רוצה להוסיף על עצמי עדויות רעות יותר.


ולמרות זאת עברתי הרבה דברים יפים בחיים ולא אשכח אף פעם את החינוך הטוב, החום, היחס הטוב שאנשים אחרים נתנו לי, לזה שאני בעצמי חונכתי לתת יחס טוב לזולת וכל המתנות בעולם הזה שניתנו לי ורק לי (שלא נדבר שנתתי לאחרים כדי שיהיה להם ורק להם (: )


שבוע טוב לכולם.

תודה אח יקר, אהבתי את המשל,
אני גם זוכר את עצמי, מסתכל על עצמי במראה נופל, ולא ממש מזהה את עצמי.

מזכיר לעצמי שהאני האמיתי שלי נמצא בפנים, עמוק בפנים,
ואת זה רק אבא אוהב שלי רואה באמת,
מתפלל אליו שיעזור לי להחלים בפנים.
יום טוב ומחלים אח יקר.