כל שנה כשמגיע תקופת החגים שמח לי בלב ועצוב לי בלב. שמח כי יש את הר"ה ויו"כ. כי יש את ארבעת המינים וההושענות. כי יש את שמחת בית השואבה. יחד עם זאת בר"ה אני לחוץ ממה שיגזרו עלי וביו"כ האם יסכימו לתת לי עוד צ'אנס. ביתר החגים איך אפשר לשמוח כשהמצב הוא על הפנים. אבל חייבים. אז איך אפשר לא?
מגיעים שלושת השבועות ות"ב אני מתחיל להיות שמח. לפחות היום אין מצוות שמחה אז אפשר להראות את הפנימיות בלי שום תחפושות.