יש יום נקי, תגיד תודה.
תמשיך בדרך, אתה במסלול הנכון.

צודק. אברך את ה' אשר יעצני, אף לילות יסרוני כליותיי. צריך להגיד תודה למרות יסורי המצפון.

תוהה האם פעלתי נכון. נראה לי שהיה עדיף להימנע מהסרט הזה לגמרי. אבל בהינתן המצב, פעלתי נכון ולא נפגעתי בכלל.

זה מלמד גם על המצב שלי ערב הנפילה הראשונה. הפתרון של לתקוף כל דבר שיכול להעמיד בניסיון, לא מטפל בבעיה מהשורש. כי תמיד יהיה משהו שלא חשבת עליו ובסוף סתם נתקעת עם גזירות שאתה לא יכול לעמוד בהן.

בכל אופן, מתחיל עכשיו את התקופה הקשה יותר של החודש. פעם שעברה היתה מעידה. נקווה לטוב יותר.

בהצלחה חבר יקר!

אתמול נכנסתי ליומן האישי שלי, וראיתי את כל רצף ההחלמה שלי. מתי התחלתי, מתי נפלתי, מתי עליתי דרגה. מסתבר שאני בהחלמה כבר שנה, מז' מרחשוון אשתקד. וואו!

אז מה היה לי בשנה הזאת:
1. 6 נפילות סה"כ. כלומר, למעלה מ98% הימים בשנה הזאת היו נקיים. 
2. רצפי הנקיות שהיו לי: 22, 243, 15, 18, 14, 5, ועכשיו 38.
3. רק 3 פעמים צרכתי פורנוגרפיה ברמת תמונות. רק פעם אחת צרכתי גם סרטונים.

מה שאני לוקח מהטבלה הזאת, זה שקשה לי לחזור למסלול אחרי נפילה. זה כואב מאוד. מתסכל מאוד. מייאש.
הסתבר לי שמהר מאוד שוכחים כמה זה כואב להיות שם. אסור לשכוח את זה. גם הנקיות הגרועה ביותר, טובה יותר מנפילות.

תודה לכם שאתם איתי.

לייק.

זה מדהים!!
איזה יופי, במקום לראות את הנפילות, תראה איזה התקדמות!!
וואו, השבח לבורא עולם, מי יתן ותמצא שלווה ומנוחה ונקיות עוד ימים רבים

אוהב ה'

תקופה מצויינת עוברת עליי. ברוך השם!
אני מתמודד היטב עם גירויים ופיתויים במרחב. מחליט נכון. נמנע מסיכונים מיותרים. ובכלל, חי חיים שלווים.

היום היה חריג בכמות ובמגוון הנסיונות.
הייתי צריך לשהות בבית לבד עם אשה זרה לחצי שעה. לא שהייתי עושה משהו חלילה, אפילו במצבים הכי גרועים לא הייתי מגיע לשם. אבל המלחמה על הלב, לא הייתה קלה...

אח"כ נאלצתי לקחת איתי טרמפ בחורה שנתקעה עם סלים של קניות ותפסה אותי עוד לפני שהתנעתי. לא הסתכלתי עליה. לא יודע איך היא נראית בכלל.

ובסוף הערב, אני הולך לשיעור ומה מחכה לי שם במקום הקבוע? קבוצה של נערות שמכינות ריקוד לחודש ארגון...

כבר פחדתי שזהו, העסק מתלבש עליי שוב. אבל כשקפץ לי ביוטיוב (בסוף סרטון לגיטימי), תמונות לא צנועות, והעפתי את זה ממני בלי למצמץ - נרגעתי.

לא רוצה להיות גיבור. רק רוצה להיות נקי.

שלום לך אסיר יצרי היקר
אוהבים אותך, הרי זה פלא שאתה נקי ומפוכח עם יום שכזה.
ימים קשים הם אלה שבונים אותנו, אני צריך לזכור את זה.
תודה לך שאתה איתי בדרך! לא מובן מאליו בכלל

אוהב אוהב ה'

שלום אסיר יצרי
אוהבים אותך
מזדהה מאוד עם התיאור שלך
בהצלחה להישאר נקי ולא גיבור

שוב הייתי לבד עם העוזרת בבית. הפעם באתי מוכן. עברו מחשבות לפני. אבל מחשבות זה לא אני.אין לי אחריות על מה שעולה לי בראש. ובכל מקרה  אין בהם ממש. זה מתפוגג מעצמו. 
התנהגתי למופת.

אח"כ כשהסתכלתי במצלמת אבטחה לא הרגשתי בנוח. זו עוזרת חדשה אז אני חייב להסתכל. האומנם? אולי אגיד לאשתי?
מרגיש שיש בזה משהו לא תמים. עצרתי, מקווה שלא נפגעתי.

מרגיש נפלא. עמוק בתקופת הריחוק, ועדיין רגוע ומשוחרר. ממשיכים קדימה בכל הכוח. שבוע טוב ונקי לכולנו.

היי אסיר,
הרבה מאיתנו מכירים את הריח המשכר הזה של תקופת ניקיון כזאת,
אל תיסחף אחרי זה, כולנו היינו ונשארנו מכורים וחולים, רגע אחד שאתה לא תהיה בפוקוס - אתה עלול לצנוח חזרה, ולא - אני ממש לא רוצה שתרגיש חלילה מצובר'ח אלא רק שתרגיש מספיק בטוח להרפות ולשחרר את הסוסים כי זה מתכונת בדוקה לכישלון 

מסכים. 
אני יודע בעצמי שתחושות כאלה הביאו אותי לנסות להפחית מהפעולות ולראות אם אני מצליח להישאר נקי. וגם לבדיקות מיותרות של היכולת שלי לעמוד מול פיתויים כשאני במצב הטוב הזה.

עם זאת,
1. אני כותב מה שאני מרגיש. גם כדי שאוכל בעתיד ללמוד על עצמי.
2. גם כשהייתי בתקופת נקיון ארוכה, עדיין הרגשתי את המחזוריות הזאת של הגלים שמגיעים כשאני בריחוק מאשתי. זו פעם ראשונה שאני מסיים תקופה כזאת בלי שום גל, וזה ראוי לציון.
3. אני כבר לא בשלב הזה, של לנסות להוכיח לעצמי שהכל מאחוריי. לא מטריד אותי כבר, רק להיות נקי היום. 
4. אני מאמין שאם אמשיך ככה: להתחמק מכל גירוי מיני, להתפלל לפני כל ניסיון, ולשתף מה שעובר עליי, אז אהיה נקי לנצח.

אוהב

50 יום.
זה מרגיש כל כך קל. כבר הרגשתי את זה בעבר, אבל לא העזתי להגיד את זה בקול רם. אבל באמת, כשעוברים איזשהו שלב קריטי של התנתקות מהתאווה, משם זה רק תחזוקה ברמה זו או אחרת. כמובן שהאתגר החדש זה להישאר לעמוד על המשמר לאורך זמן, גם כשאתה לא מרגיש את היצר נושף בעורפך. 

אני מבין עכשיו שזה גם פשוט. אל תתגרה, אחרת אתה תרגיש צורך בעוד ועוד גירויים. כבר התגרית? פשוט תעצור שם ומחכה שזה יעבור. כמו במשל הגירוד של השחין.

הקושי הגדול באמת זה להפסיק להתגרד כשאתה בתוך זה. ופה כבר צריך כוח עליון שיעזור לך. וחברים, ותכניות, וכל אחד מהם שעוזר לו.

אני זוכר שקינאתי באלה שנופלים, שזה  יותר מאתגר עבורם. אני מבין היום שזה פשוט שלב אחר.

ארומימך ה' כי דיליתני. ה' העלית משאול נפשי. חייתני מירדי בור. כי רגע באפו חיים ברצונו.

במידה מסויימת זה יותר קל. אבל מצד אחר זה הרבה יותר קשה. 

יותר קל. לנצח בקרב ובמלחמה. מאשר למנוע פיגועי טרור מידי פעם.

בהצלחה