מאוד נהנה לקרוא. אתה נשמע בחור מיוחד.

שלום חברים.
דבר ראשון ממש ממש תודה על התגובות.
אבי גולן- קיבלתי ממש!
ונתן, אוהב אותך ממש צדיק!! (מבטיח בלי נדר שנדבר עד מוצש)

זה מצחיק ממש, או יותר בכיוון של עצוב ממש האירוניות שבדבר.
רגע אחד אני כותב שאני בספק אם אני בכלל מכור.
וברגע שסיימתי לכתוב אני נכנס למדרון החלקלק של התאווה ונופל.
7 ימים ברוך ה' הצלחתי להחזיק.
7 ימים שנפתחתי לעולם שלם של טהרה גם בתוך המצוקה.
7 ימים שלימדו אותי הרבה על הדבר הזה שנקרא תאווה.
7 ימים שהביאו לי כוח ואמון בעצמי ובכוחות שלי.
7 ימים שבסופם נפלתי....

אני ממש לא יודע להגדיר את מה שעובר עלי.
כי כשהגעתי לפה ידעתי שאני מכור, ופתאום מישהו אומר לי שאולי אתה בכלל לא מכור.
ואני קונה את זה.
למה שאני לא יקנה את זה?
זה הרי הדבר הכי נוח לחשוב על עצמיך.
היום תוך כדי תנועה במדרון התאווה ראיתי אחד לאחד את כל התסמינים של זה שזה התמכרות.

אני קודם יספר עוד טיפה על ה7 ימים האלו.
כל ההתקפות של התאווה שהיו לי גרמו לי בעיקר דחף להיכנס לפורנוגרפיה.
ידעתי שאסור לי ולכן לא נכנסתי.
אבל היום אחרי שבוע זה לא היה ככה.
זה היה שממש רציתי, וידעתי שאסור לי.
ידעתי בשכל שזה לא טוב לי.
אבל הרצון היה כן להיכנס לזה.
ואני אומר לעצמי בסדר, רק קצת.
הרי יש לך השבוע כוחות מיוחדים.
אז תראה קצת.
וקצת הפך להרבה.
ומחשבות הפכו למעשים.
תוך כדי שנפלתי רציתי להפסיק.
אבל לא יכולתי.
האמת שלא הרגשתי חסר אונים בזה.
היה לי ריגוש מספק, אפילו הרגשתי טוב עם זה.
אבל רציתי להפסיק ולא יכולתי.
נלחמתי ונלחמתי לא להגיע לאוננות ובסוף זה גם הגיע לזה.
המדרון הזה הוא מדרון שאתה יודע ממה הוא יתחיל אבל אתה לא יודע איפה הוא יגמר.
תחילת שבוע שמתי ישר על המחשב את התכנה k9 לסינון תכנים פורנוגרפים.
אבל מה החכמה שיש לי את התכנה אם יש לי גם את הסיסמא?
ידעתי במשך כל השבוע שאני יכול להיכנס לפורנוגרפיה בלחיצת כפתור.
וכשלא התחלתי זה גם נגמר מאוד מהר.
פעם אחת אפילו שלחתי הודעה לחבר שאני תחת מתקפה. (כבר כתבתי את זה...)

מה שאני מנסה להסביר זה שהנפילה לימדה אותי הרבה.
היא לימדה אותי שכל האוננות שלי נובעת מהתכנים שאני נכסף אליהם.
שהתאווה שלי לאוננות היא קטנה ביחס לתאווה שלי לפורנוגרפיה.
וזה דווקא משמח אותי.
כי זה אומר שיש לי פחות זמינות לנושא ויותר מחסומים שאני יכול לשים כדי לא ליפול.

אחרי שנפלתי לא יכולתי לספר מיד לחברי כשנפלתי.
הרגשתי שזה לא יפה לכתוב להם אחרי שהם מאמינים בי ותומכים בי שנפלתי.
אפילו חלף לי בראש: אז אולי אני ישקר להם ויחליק את זה?
ומיד אמרתי לעצמי שאין סיכוי.
אז כשלב שיקפתי לעצמי שנפלתי ונכנסתי לאתר ורשמתי באתגר 90 הימים שלצערי נפלתי.
מה שהפתיע אותי זה שהייתי צריך למלא פרטים על מה הוביל אותי לנפילה ומה אני עושה כדי להצליח בנפילה הבאה.
וזה מדהים.
כי זה שינה לי את ההבנה ביחס לנפילה.
שלא תבינו לא נכון.
אני לא שמח ליפול.
אבל אם נפלתי זה ממש אפשרות ללמוד מול מה אני עומד.
מה גרם לי ליפול, מה הנקודות שבהם הייתי חלק ומתוך כך גם איפה אני עומד ביחס לעצמי כדי להצליח להתקדם ולהתנקות מהתאווה.
אז הבנתי שיש שני סוגים של נפילה.
או יותר נכון שני סוגים של יחס לנפילה.
יש נפילה כלפי מטה= נפילה שנפלתי חבל בעסה וזהו.
ויש נפילה כלפי מעלה= נפילה שמלמדת אותך ומחזקת אותך להפסיק ליותר זמן, נפילה שמלמדת אותך שזאת הזדמנות!
שאם נפלתי זה סימן שה' רצה שאלמד פה משהו. שהרי כל מה שקורה הכל לטובה.
אני בסופו של דבר שמח שנפלתי. (לא שמח בנפילה אלא שזה מאחורי)
כי אחרי הנפילה זה הפיל לי כל כך הרבה אסימונים על עצמי ככה שזה היה לטובה.


למרות כל מה שכתבתי פה עם כל האופטימיות.
משום מה אני הרגשתי מיד אחרי ואפילו עכשיו כמה שעות אחרי הנפילה, שאני מרוקן מכוחות.
זה בטח לא מובן לכם כי אני כתבתי בצורה מאוד צבעונית עד עכשיו.
יש לי את ההבנה של התהליך שקורה בשכל והלקחים שלמדתי מזה.
אבל בפועל אני מרגיש שהתרוקן לי בנפילה הזאת כל המצבור של הכוח.
אני כבוי כזה.
עם פחות כוח פיזי אפילו!
מקווה שזה יעבור לי מהר...
כי אני יודע שברגע שאאמין שזה לטובה זה גם יתן לי כוח הרבה יותר אבל לצערי האמונה שלי בזה עוד לא מתבטאת.
אולי כי פשוט לא הפנמתי את כל מה שהבנתי...

סליחה על האורך ותודה רבה לכם חברים יקרים שאתם תמיד פה לתמוך לשמוע ולעזור.

באמת אוהבים, תמשיך לשתף.

ממש כיף לקרוא. אתה חדש ומלא סקרנות..

סתם הערה קטנה. תבטיח לעצמך שגם אם לא תמצא פתרונות קסם. תמשיך לעבוד וכו׳ ובסוף תצא מזה

האמת שאני לא מאמין בפתרונות קסם.
אני מאמין בעבודה קשה!
אני בטוח שאין לזה פתרון קסם....
"אדם לעמל יולד"

מה זה עבודה קשה?

מה זה אומר בפועל עבודה קשה?
אני לא יודע בדיוק.
אני יודע שבשביל להתגבר על התאווה זה לא פתאום פוף יעלם כלא היה.
אין פה קסמים.
אבל מה שאני כן יודע שיש פה זה כלים שאני צריך ללמוד להשתמש בהם ותהליך שאני צריך לעבור לאט לאט כדי שבסופו אצליח להתמודד עם התאווה שנמצאת בתוכי.
התהליך הזה בטוח לא יהיה לי קל!
סביר להניח שהוא יהיה מאוד קשה.
לזה התכוונתי כשרשמתי עבודה קשה.

תודה על הדברים,

מניסיוני, כשגיליתי את הכלים והדרכים הנכונים לי מיד ראיתי הקלה.. ככל שאחזתי בהם חזק - הם ניצחו את התאווה. הכלים עושים עבורי את העבודה! אם כן כל מה שאני צריך - הוא לגלות את הכלים והדרכים שיהפכו לי את העבודה לעבודה נעימה ונוחה.

אוהב!

לא כתבתי פה כמעט שבוע.
והאמת?
כי לא היה לי ממש על מה.
ביום חמישי לפני כמעט שבוע דאגתי לשנות את הסיסמא והמייל של הk9 שעל המחשב שלי לסיסמא שאני לא ידע וזה כבר גרם לתאווה לא להתקרב אלי.
אז תובנות?
אין לי כמעט.
יש שני כלים עיקריים שאני מרגיש שעוזרים לי כרגע ולא השתמשתי בהם אף לא פעם.
1. ההחלטה החד משמעית שאני מפסיק.
2. חסימה של האינטרנט בפלאפון ובמחשב.

בנוסף לאלו יש עוד כמה כלים שאני משתמש.
כושר, גדרות(אני בישיבה אז עוד לא יצא לי כל כך), ודיבור עם הרב שלי בישיבה על הנושא.
האמת שאני משתדל רוב היום למלא בהתעסקויות אחרות של הוספת טוב ולא של מיעוט הרע כי התעסקות מתמדת במיעוט הרע שמה את הרע כעיקר ואת הטוב כטפל.
מין מחשבה כזאת של יאוש מהחיים שהרע שולט במצב ואני מסכן שאני כלוא בתוך הגוף והתאווה, אך אין מה לעשות אני דפוק והעולם החומרי הזה הוא עולם דפוק שדופק הכל וכדי להינצל אני לא יכול להיות טוב אלא הכי הרבה למגר את הרע.

גישה כזאת היא גישה נוצרית. האמירה שהחומר הוא השליט בעולם כך שאפילו אלוקים לא הצליח לגאול אותנו ונהרג בחומר.

היום הייתה הפעם השנייה שהייתי בקבוצה הטלפונית של הרווקים. ומשום מה נשמע שם כל הזמן היאוש הזה. החוסר אמון בטוב שבאדם. שאין לי כוחות לנצח את התאווה ולכן הכי טוב שאני יודה שאני מכור.
אני יודע בידיעה ברורה שאם ה' שם אותי בניסיון כזה סימן שה' סומך עלי ונטע בי את הכוחות האדירים לצאת מתוך התהום הזאת.
כמובן שזה לא פשוט וקל.
זה דורש עבודה קשה וכמובן שצריך לעשות את העבודה הזאת בצורה חכמה עם עזרים וכלים לעזרה.
אבל מתוך אמונה שאני יכול להתעלות מעל לקושי הזה.

אני חושב שביומיים האחרונים המחשבה על זה ששקיעה בתאווה תגרום לי להתייאש מהאמונה בעצמי ובחיים, נותנת לי כוח ואמונה בצדקת דרכי.
כן, אני יודע שזה נוגד את 12 הצעדים כל מה שאני כותב כאן.
סליחה, למה רצתי.
זה נוגד כבר את הצעד הראשון!
(ביררתי והראש ישיבה שלי באמת מתנגד ל-12 צעדים.
הוא אומר שזה יכול להיות שימוש ועזר רק כמפלט אחרון!
למרות שקצת חורה לי למה רק אומרים לא לעשות את זה ולא מביאים אלטרנטיבה אחרת...)
אבל האמונה שהטוב בעולם חזק מהרע בעולם.
והאמונה שהטוב שבתוכי חזק מהרע שבטוחי.
זה אמונה וודאית!
זה אמונה בכל מהלך הגאולה של עם ישראל שלמרות כל החיסרון במציאות הטוב לאט לאט הולך ומתגלה.
זה אמונה באמירה הטבעית הישראלית הזאת של "יהיה טוב".
זה אמונה בה' שהוא אוהב אותי ולכן הוא מגדל אותי מכל ניסיון! וככל שהניסיון גדול יותר סימן שהוא סומך עלי יותר!

אז אבא יקר, אני אוהב אותך וסומך עלייך שאתה סומך עלי!
לילה טוב חברים!

אלקין10 כתב on 14 נוב' 2017 23:33:

אוהבים אותך מאוד אלקין10
אני יכול למסור הלאה רק מה שעובד בשבילי, ואני קיבלתי את הכוח ואת היכולת להישאר נקי ושפוי, רק כשאני מודה בזה שאין לי כוח
אני אשמח לשמוע ממך שאתה נקי כבר תקופה ארוכה בזה שתאמין שיש לך את הכוח ואת היכולת להתגבר על היצר הרע, ומתוך אמונה והתעלות, אני בכלל לא מאחל לך כישלון רק שתדע שגם אם ח"ו לא תצליח להתגבר על התאווה אז יש פתרון.
אני לא מכיר את הרב שלך, אין לי מושג מה הוא יודע ומה הוא לא יודע, אבל יותר חשוב לי למצוא פתרון! ולא להקשיב לרבנים שלי, (שאני אמנם מאוד מחשיב אותם אבל הם לא סובלים ממה שאני סובל)
אני ממליץ לעשות את מה שעובד בשבילי, מה שזה לא יהיה, אבל שיעבוד (שאהיה נקי)
בכל מקרה, מוזמן לשתף שוב בקבוצה, ולהישאר מחובר

ושוב אוהב אותך מאוד
נתן

אח יקר,

אחד הדברים הראשונים שהבנתי פה, זה שכל מה שהתורה וחכמים דיברו, הם כנגד היצר הרע הטבעי. אבל התורה לא נותנת לנו כלים לצאת מהתמכרות. בדיוק כמו שהתורה לא דיברה על אנטיביוטיקה. אם לאדם יש דלקת, והוא ינסה להתגבר עליה בעזרת התורה, ואמונה בטוב שינצח את הרע, זו תהיה עבירה וחוסר אחריות. וחמירא סכנתא מאיסורא.

עזוב הגדרות של מכור, אין הגדרה חותכת. אבל אתה במצב חולה לכל הדעות.

מה שאני ממליץ לך, זה להתחיל לנסות כלים ולראות מה עובד לך.

תכתוב לי בפרטי אם תרצה לדבר.

אסיר יצרי כתב:

אסיר יצרי היקר, חלילה וחס לומר שתורתנו הקדושה לא דיברה נגד התמכרות, וחלילה וחס לומר שאין בתורה פתרון לבעייתנו, אלא האמת היא שהתורה ניתנה דווקא לבני אדם עם כל המוגבלויות שלהם ועם כל התאוות שלהם, בורא עולם בעצמו ברא אותנו עם התאווה ההזויה הזאת, הוא מכיר אותנו היטב, והוא נתן לנו את תורתו תורת אמת שבכוחה להוציא את האדם משאול תחתיות אם הוא רק עושה את מה שמוטל עליו כראוי.
ותדע לך, שכל מה שרבותינו הקדושים אמרו על היצר הרע של העברה, הם לא דיברו רק על יצר רע "טבעי" ועל יצר רע "נורמלי" אלא הם דיברו ועוד איך גם על היצר הרע המטורף הזה שמושך את האדם לאונן 20 פעם ביום וכל הזמן לרדוף אחרי נשים - גם על היצר הרע הזה חז"ל דיברו ונתנו עצות. ואחת העצות הכי טובות שיש זה פשוט לפנות במילים שלך לבורא היקום ולבקש את עזרתו בכל הנוגע לתאווה הזאת, ולא להפסיק להתפלל עד שרואים את השינוי מתחיל לקרות. האמת אני לא רוצה שעכשיו ייפתח דיון ממש לגבי הנושא רק רציתי להגיד את הנקודה הזאת ולהבהיר אותה, שיש פתרונות בתורה ובעצות חז"ל - פתרונות אמיתיים וטובים איך לצאת מהמצב הזה.

אגב, אני מניח שאולי לא כולם יסכימו ממש עם העצה שהבאתי לעיל, וגם בטח חלקכם אומרים "התפללתי בלי סוף" אבל מי שבאמת רוצה תשובות שיפנה אליי בפרטי פשוט אני לא ממש רוצה לפתוח פה דיון. תודה

נחמן ידידי, אולי אני טועה. אדרבא, בוא תגיד לי מה המלצות של חכמים או התורה לגמילה מהתמכרות למין או לכל דבר אחר. באמת אשמח לשמוע.

להתפלל זה תמיד טוב. זה טוב גם נגד מחלות, אבל לא מסיר ממך אחריות לקבלת טיפול רפואי מתאים.

מהניסיון האישי שלי:
1. "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין" - לא עבד לי כשהייתי מכור. גם כשהוספתי עוד תורה, זה לא שיפר את מצבי. היו לי נפילות מיד אחרי שיעורי תורה. היו לי הרהורים תוך כדי לימוד תורה. 
2. "אם פגע בך מנוול זה וכו'" - גם לא. הייתי מזכיר לו יום המיתה וזה היה עוזר ל5 דקות בדיוק...
3. לקרוא ספרי מוסר - לא עזר לי. כנ"ל הלכות תשובה. ואורות התשובה. וקבלה. ומה לא...
4. אלול, עשרת ימי תשובה, ראש השנה, כיפור. קבלה לעתיד, החלטה סופית, טבילות, תהילים, קברי צדיקים, תיקון הכללי. לא עזר לי! שנים!

אחי, התאכזבתי כל כך הרבה פעמים. באמת השינוי התחיל כשהבנתי שאני לא פועל עם הכלים הנכונים. זה כמו לנסות להבריג בורג עם פטיש, או לתקוע מסמר עם מברג.

רק אחרי החלמה מסויימת, אפשר להתחיל להתמודד עם היצר הרע בעזרת הכלים הנ"ל. עד אז פשוט אין לך ממש בחירה.

גם נחמן וגם אסיר צודקים,
אם מישהו יחיה כפי התורה, לא ישנא אף אחד, ואוהב את כל בן אדם, וכנה לא שקרן, ולא יכעוס אף פעם , ויהיה לו אמונה חזקה בהקב"ה אני מבטיח לו שישאר נקי,
אבל הבעיה שאנחנו סובלים מפגמי אופי, אנחנו לא כנים לגמרי, יש לנו מלא טינות וכעסים על כל מיני אנשים, ושואלים שאלות על אלוקים למה ככה ולמה ככה, אז המצב הנפשי מוביל אותנו לשימוש,
אז מה הפתרון, 12 צעדים עוזרים לנו לצאת מפגמי אופי, ולהתחבר לדרך התורה אמיתי, וזה קשה, מאוד קשה, יש מלא מהמוהורות בדרך, ורק ביחד עם המון תמיכה מחברים, ועוד טלפון ועוד שיתוף לוקח המון זמן עד שאנחנו נהיים אנשים ישרים,
וצריכים לתרגל את זה כל הזמן,

האם תורה לבד מספיקה?
רציתי לצרף לדיון בשאלה את הרמח"ל במסילת ישרים. המסילת ישרים זה הספר הבסיסי ביותר בתורת המוסר ועבודת ה', הוא בונה את היסודות שאין כמעט מי שחולק עליהם.(גם לא הליטאים שבאופן כללי, שמים יותר דגש על התורה מאשר עבודה ישירה על המידות).

במסילת ישרים יסוד כל המידות הוא התורה. זה הצעד 0 שיטת הצעדים של הרמח"ל.(המדרגות).
אבל צעד 1, הוא נקרא זהירות - להכיר את דרכי היצר להמציא שיטות וכלים להתגונן מהם. להיות בחברה טובה וכו'.

אז באמת, אחת המסקנות העיקריות לגבי התמכרויות בפסיכולוגיה שחוץ מזה שהם נגרמות בגלל גירויים. אבל גם בגלל שרע לנו.
רע לנו ממידות רעות. מסיטואציות קשות  וכו'.
ועל זה צריך באמת לעבוד, בלא קשר לתורה.