רציתי לשתף בדרך שאני עובר.
הגעתי להבנה שאצלי ההחלמה נעוצה בהחדרה חזקה של צעד 3 בכל גווני החיים, (שזה בעצם 12 הצעדים).
ואחד הדברים שיעזרו לי להתקדם הוא לכתוב כאן את ההתמודדות שלי ואת ההצלחה שלי.אז היום היום השלישי של העבודה הזאת, של פשוט לקבל את המציאות עד הסוף, לא לרצות מציאות אחרת.

ביום הראשון כשהיה רגע שהיה שינוי תכניות שגורם לי בד"כ להגיב בבריחה או כעס וכדומה הרהרתי לעצמי שוב ושוב 'אני לא רוצה את רצוני, אני רוצה את רצון ה', אני לא מחליט, ולא יעזור לי שאחשוב שאני מחליט', ובהתחלה ממש עבד לי, לאחר כמה אירועים כאלה ואחד מהם קשה יחסית, רק אחרי שלוש פעמים ששיננתי ודיברתי עם ה' שיעזור לי קיבלתי את האירוע לגמרי.

ביום השני היה התמודדות ממש לא קלה, האמת כואבת אבל לא קיבלתי את המציאות, וההוכחה לכך היא שכאב לי מה שקרה, כאב לי שהיו שינויי תוכניות למרות שהם לא באשמתי בכלל, עדיין היו לי יסורי מצפון גדולים (אלא אם הייתי טס כמו מטורף, תכל'ס לא הגיוני שהייתי מספיק). אבל השינוי בכל זאת שאחרי כמה זמן כן קיבלתי אותו לגמרי, בהרבה פחות זמן ממה שבעבר היה לוקח לי, וגם בעבר לא תמיד הייתי כ"כ מקבל אלא יותר שוכח. בהמשך היום הייתה התמודדות נוספת וקיבלתי אותה ב-70% יותר טוב מבעבר.

והיום (היום השלישי) חזרה ההתמודדות של ה70% של אתמול, וקיבלתי אותה באיזור ה-90%. חוץ מזה היו עוד שני התמודדויות את הראשונה קיבלתי בשיפור של 60% מבעבר. ואת השנייה בערך 65% מבעבר.

מחר (היום הרביעי) מחכה לי התמודדות גדולה מאוד, 'אנא ה' הושיע נא'!! אני חייב לזכור אני רוצה את תוכניתו של ה' למחר ולא את תוכניתי, מקווה לא לוותר על 'לוותר על הרצון'!! 

שמח מאוד לראות התקדמות, מרגיש שאני עובד ומשכנע כל הזמן את עצמי 'אל תצפה', 'סיכוי גדול שלא יהיה מה שתירצה', 'אתה יכול לרצות בלי סוף, בסוף הרצון שלך לא בטוח יהיה תחייה ותיראה מה ה' רצה'.
וואי אני מתאר לעצמי איזה מתנה ענקית זאת לקבל הכל ב100%. זה באמת רפואה
וואי הלוואי שנזכה!
וגם את המצב שלי עכשיו אני מקבל ב100% אני עובד על עצמי ושמח בזה.

אעדכן בעז"ה בהמשך בהתקדמות, אשמח לעצות או הערות.

זה הבמה שלך.
תמשיך לשתף

ממש מרגש לקרוא אותך !

דברים היוצאים מהלב ונכנסים ללב ישירות, ממש ככה !

אוהב אותך !

אוהבים. 
צעד 3, הצעד שאמור ללוות אותי בכל צעד ושעל בחיים. 

תודה על השיתוף.

חברים יקרים, ראשית אני יודה על כל התגובות. הם מחזקות, אני מרגיש יותר חזק שאתם איתי במסע, יותר נכון שאנחנו נוסעים יחד!!
אז לגבי ימי העבודה רביעי, חמישי וקצת משישי.

ביום הרביעי- היה אמור להיות קשה מאוד, ובחסד ה' לא ברור מאליו, הכל מתנה גמורה, היה מעולה, קיבלתי את הדברים, את רובם ב100%, ועוד מעט פשוט התפללתי באותו רגע וזה עזר הרבה מאוד קיבלתי אותם 90% בערך.

ביום החמישי- במשך היום החמישי היה רגוע ושליו ממש. אבל בצאת היום (מוצ"ש) הגיעה הנפילה, אכן נפלתי לתוך לחצים ותסכולים ופשוט התשתלטתי על העסק כאילו אני מנהיג העולם, באמת על עסק השתלטתי אבל על עצמי לא השתלטתי!! השתלטות איכותית אבל הכל תחת אוירה של כעס וחוסר נעימות גדול לכל הסובבים אותי. ודבר יפה שבתוך הגנות למדנו שבח, כשאני כעסתי בפעם האחרונה ככה הייתי כעוס כשעתיים הייתי מפורק מהכעס, לא נרגעתי עד שהוא שבר אותי, אבל הפעם, במסלול העבודה, לאחר כעשר/עשרים דקות של בעסה ועצבים, לקחתי את עצמי למקום מסתור, שם היינו רק שנינו אני ו.... ,לא התאווה אלא האבא, דיברתי איתו וביקשתי ממנו בכל הכוח 'תן לי לרצות את כל מה שהולך פה, אני משנן שאני רוצה את רצונך וזה רצונך עזור לי לקבל אותו, אין לי שום כוח ממני הכל שלך, עשה בי כרצונך'. ותנחשו מה?? הייתי אחרת, אחרי שתי דקות, חזרתי לעצמי... אבא תודה שנתת לי את כל זה. 

ביום השישי- (זה היום), לא אמור להיות כלל קושי צפוי, אבל תקף אותי העכב"ר באחת האותיות שלו, והאמת בקטעים האלה אני פשוט בלי שכל אז לא יכולתי להתמודד פשוט הלכתי לישון וקמתי אחרת, והעלמתי את האות ע' של העייפות  

יוצר הכל, תודה!!! 'תודה על מה שלי בראת, תודה על מה שלי נתת', לא משנה מה נתת, תודה שנתת!
אוהב אתכם אחים יקרים אין כמוכם!! תודה לכם על הכל!!

לקחים שלי לפעמים הבאות.
לגבי הלקח מהמוצ"ש הנ"ל- לזכור שיש התמודדות, לצפות אותה.
לגבי היום השישי (היום בבוקר)- עשיתי כהוגן לדעתי, אשמח לדעת אם טעיתי והיה עדיף לפעול אחרת.

הרגשותי בנוגע לעבודה של כמעט שבוע:

*מרוצה מעצם העבודה מאוד, הרבה יותר מהתוצאות למרות שגם הם בהתקדמות יפה מאוד.

אוהב אותך אבא!! אוהב אתכם חברים!

* הייתה לי הרגשה של 'וואי הכל טוב', אני מכיר את זה מפעם שעברה שאמרתי מהיום הכל יהיה טוב ואחרי שבבוע וחצי הכל נפל, וחשבתי לעצמי בטח גם עכשיו זה נופל, אבל הפעם הייתה לי תשובה, שלפי התכנית הנוכחית אם אני נופל אני מביט למעלה לאבא ואומר לו 'אבא אני לא רוצה להתבאס אני רוצה את רצונך, רוצה להישאר אני ולא אף אדם אחר, אני החולה המחלים עם התקפות המחלה ותוצאותיה לכאן ולכאן, ובעוד תקופה אהיה מתוקן הרבה יותר ואתקדם מעלה ומעלה עוד ועוד' זה  עזר!! הרגשתי שהתיקון הפעם הוא דרך עם מוצא ולא ללא מוצא!!

לגבי הנקיות שלי, האמת היא פחות חשובה לי כרגע כי אני בתהליך ניקוי המידות ולדעתי ממנו יבוא ניקוי הגוף.

תודה שקראתם את כל זה, מעריך מאוד.
בתפילה גדולה לרצות בהמשך העבודה להמשיך ולוותר על רצוני, רק בעזרתו יתברך!!

'לולי ה' עזרת לי כמעט שכנה דומה לנפשי'

תודה על השיתופים !

תמשיך לשתף ולחזק אותנו !

כל הכבוד !

קדושת, תודה על החיזוק לשתף.
אשתף שאתמול עבר בצורה שלווה, הייתה לי התמודדות שמאז ימי העבודה חזרה על עצמה חמש פעמים והפעם פשוט ללא מאמץ..
'אין עוד מלבדו', תודה אבא על הכל!! תודה על שאתה מנקה אותי מפגמי האופי שלי ונותן לי את הכוח לעבוד ולוותר ולתת לך לנקות אותי!!
נקיון גמור ויציב לכולנו...

לא תכננתי לשתף באמצע היום, אין לי כ"כ זמן לזה.
אבל התחילו לי תסמיני גמילה!
לא בעוצמה מטורפת, אבל מרגיש ריקנות גדולה למרות שאני מאוד מעריך את מה שאני עושה, מאוד מתחבר למה שאני עושה, אבל זה לא מפעיל בראש התהלבות כמו התאווה. 
מה לעשות ככה זה שאני מכור!!
אבל אני רוצה להודיע לכל הקוראים הגיבורים,
אני מקבל אותי כמו שאני וכמו שאבא שלי רוצה אותי.
אני מקבל את עצמי עם המלא טוב שבי ועם המחלה הקשה הזו של ההתמכרות, ועם ההחלמה ממנה לאט לאט שמוכרחים בעקבותיה גם תסמיני גמילה.
ועכשיו אדבר אל התסימנים שלי (זה מצחיק אבל זה עוזר לי).
תסמינים יקרים, אתם לא רעים, רק באתם לסמן לי שאני בדרך טובה, שאני עובד, שאני מתקן, כי הדרך לא קלה, ואני יודע שאתם חלק מהדרך.
אתם 'סימני דרך' לחיים מאושרים יותר.

אבא שבשמיים תודה ששלחת לי אותם, תודה שאני בדרך הנכונה, אני מקבל את כל רגשות החלל באהבה יודע אני שהם זמניים ושאני מתקן כרגע, אבא עזור לי לוותר על כל התמודדות ולתת בידך את כל הנהגת המלחמה. 

אנא קלי, עזור לי להביט בתסמיני הגמילה, בהבנה שעולמי מלא בטוב, ושאני מתקן, עזור לי לשמוח בהם ולא להתרוקן ולהרגיש חסר. התסמינים צועקים לי כאילו שיש בי חלל שצריך להשלים, אבל האמת שהם צועקים בין השורות יש לך חלל שאתה משלים אותו כשאתה מקבל אותו, אז קבל אותו ושמח בו!

אוהב אותך אבא יקר!!!!! 
אוהב אתכם חברים! 

חחחחח נשמה טהורה כמה כיף לקרוא את מה שאתה כותב !!

אשריך שהתחלת ללכת בדרך!! מאחל לך המון הצלחה !
שתגיע ל 999999 ימי נקיות בע"ה

תסמיני גמילה.. אני חשבתי שאני חוויתי אותם הרבה פעמים בחיי עד שלא עבר עליי יום אתמול...
גם כתבתי כאן על זה ...
הלכתי להתפרק פיזית מנטלית נפשית רוחנית איזה מילה שלא תבחר אתה יכול להכניס במקום...

כאב לי פיזית בחזה לחץ לי לא יכלתי לנשום הרגשתי שהלב דופק מהר ויש לי לחץ דם גבוה הרגשתי את הראש עומד להתפוצץ ומצד שני הייתי חיוור ... לא יודע לא חשבתי שזה אמור להגיע למצבים כאלה.. פחדתי.. נלחצתי... שתיתי מים והיה בא לי להקיא אותם היו לי בחילות בלי הפסקה וכמובן שלא היה לי תיאבון ולא אכלתי כלום כל היום....

זה עבר לי בשעה רבע לשש בדיוק, כשהייתי בקבוצה בת"א, ולקחתי 30 שניות לשתף. שיתפתי בזה. וזהו, זה ירד ונרגע. תודה לאל.

תסמיני גמילה זה קשה... וזה הולך ונהייה קשה... 
בעבר תמיד היו לי, הייתי נשבר הרבה לפני שזה הגיע לאן שזה הגיע לי אתמול....

אני בפחד אמיתי שזה לא יעלה עוד יותר גבוה.. לא יודע מה אעשה במקרה כזה...
אנסה את מה שאתה עשית פה אולי , לדבר אליהם

גם אם זה נהייה קשה, הרי מישהו אחר נלחם לנו.
והוא תקיף בעל היכולת ובעל הכוחות כולם!!

מה שקשה זה למסור לו כשאתה יותר חסר אונים.
ובעז'ה נצליח!

אז אמרתי שמישהו אחר נלחם לנו, והמישהו היקר הזה שהוא אבא שלי עושה זאת מכל הלב המלא באינסוף של טוב וללא קמצוץ של רע...
אז הנה זה בא, מתרפא גיבור, צדקת!! עכשיו אני מרגיש את התסמינים חזק יותר, זה לחץ בבית החזה, והרגשה שאין לך אוויר זורם בחופשיות, רעידות קטנות של אצבעות הידיים.

לגבי העבודה בצעדים, אתמול היה שוב הנסיון שחזר על עצמו כמעט כל יום מימי העבודה, והצלחתי בו ב-100%.
והיום בבוקר גם היה נסיון, שבעבר במצב כזה הייתי גומר על עצמי בחוסר נוחות ושלווה, ואילו הבוקר עבר רגיל כאילו כלום לא קרה.

תודה ענקית לטאטע!! אני מתקדם בעבודת הצעדים ושם נמצאת התרופה, אבל התסמינים מתחזקים. 
בעניין החוסר והריקנות באים והולכים..ושוב באים ושוב הולכים.. זה משמח שאם הוא בא אתה יודע שהוא ילך

אבל התסמינים, הם קורעים אותי!!

רגע לפני שאני כותב שורות אלו אני קיבלתי אותם באהבה גמורה, אפילו ללא שאלה האם אפשר להתרפא בלעדיהם, עד היום הקרבתי קרבנות ליצר הרע אינספור פעמים, עגלים טובים ומפוטמים, והגיע הזמן להקריב קרבנות לאבא שבשמיים, קרבנות של הרצונות שלי, 'לרצוניכם תזבחוהו', אני חושב שגם הם אהובים מאוד לפני יתברך ולא בגלל שאני מחסיר מעצמי, בדיוק ההיפך בגלל שזה מתקן אותי ומשלים אותי!!

אבא יקר אני מוסר לך את הרצון להיות בלי 'תסמיני גמילה', תנהג אתה אבא יקר, סע אתה איך שאתה רוצה, ולאן שאתה רוצה, אבל אבא בבקשה ממך תישאר תמיד אתה הנהג ואל תתן לי לנהוג.

חושש קצת שיראו בחוץ את התסמינים, וגם את זה אני מוסר, מוסר הכל להנהגת בוראי ומלך העולם!!!!!!

וואי איזו הקלה זו, אני חושב שאמסור הכל לה' לא רק בשכנוע של הרהור אלא אף בדיבור או בתפילה מספר פעמים ביום..

המון תודה רבה על החיזוק העצום שאתה נותן לנו !

תמשיך לשתף, אתה משהוא עולמי !!!

אוהב אותך מאד !

תודה רבה קדושת היקר!!
אוהב אותך גיבור!
תודה על התמיכה..

אתחיל באתמול ואז אפרט את היום בעז'ה.

אתמול, היה רגעים במשך היום של לחימה בהנהגת חיי, הכוונה שלי שניסיתי לתת לבורא את כל ההנהגה.
שני רגעים לא קלים אחד בצהריים ואחד בתחילת הערב.

בזה של הצהריים הצלחתי, בעזרתו של אבינו מלכנו האהוב!!
בזה של הערב, הרגשתי התמודדות ושיכנוע עצמי ואחר כך הצלחתי!!
ממש שמח!! זה משפר את היכולת שלי להכיל את החיים.

לגבי היום,
היה בוקר מאוד מבוהל, ישר זירזו אותי לקום לעשות משהו וגם ככה הלו"ז מאוד צפוף.
ועשיתי את הדבר הזה, וכמובן, הגיע הנסיון!! 'נתת ליראיך נס להינוסס' (אני לא 'יראיך' אבל הוא נותן גם ללא ראויים, ככה זה אבא אוהב), ובמקום לעשות את המשימה בשתי דקות מקסימום, לקח לי עשרים דקות, ובתהליך ביצוע המשימה אני מהרהר לעצמי 'אתה לא מחליט, אתה נתת למישהו אחר לנסוע במקומך, תתגבר, יהיו לך חיים יפים יותר, מאושרים יותר, מכילים יותר'.

ותודה לאל המושלם!! הצלחתי, ואז הגיע הצפיפות של הלו"ז כתוצאה מהמשימה, וגם בה היו 'הרהורי תיקון המידות', והצלחתי! אבל בלחץ הלוז הבא כבר הרגשתי מסתחרר מצד לצד, הרגשתי כאילו אני שני אנשים, אחד זה הקודם שלפני התכנית שלא מתמודד, והשני שצריך לוותר, והם פשוט שיחקו בתורות עד שתך כדי הספקתי גם את המשימה הבאה, מקווה שהמשך הלו"ז יהיה בקבלה טובה של המציאות.

עוד משהו שרציתי לשתף,
יש לי מטרה של שינויי הרגל שממש לא קלה לי, התמכרות מסויימת שלא קשורה לתאווה, וגם לא מזיקה כל-כך, אבל אני רוצה לעבוד על לוותר על ההגה של חיי לגמרי, ולכן אעבוד על זה גם בהתמכרות זו. נתתי לה הגדרות ברורות, כרגע לא קל, אבל מצליח מקוה להמשיך להצליח, סיבה בולטת שבגללה החלטתי להוסיף לעצמי דברים לוותר (כאילו שהעולם לא מביא מצבים שמצריכים וויתורים) זה בגלל שאני יודע שצפויות לי תקופות לא קלות בקרוב, אני לא מודאג, מי שתמך עד היום יתמוך גם מחר, אבל מנסה לחזק אצלי את הקבלה ואת הוויתור.

עוד דבר שרציתי לשתף,
קשה לי עם מבטים, אני תמיד חייב רק לבדוק שהכל שם תקין ולא משהו מיוחד, מצחיק לחשוב עד כמה המחלה הזאת מוליכה אותי שולל, למה שיהיה מיוחד?? הכל אותו דבר עם טיפה שינויים, אני כמעט ולא מתמקד בדברים לא צנועים, המיוחד אחרי התכנית, אבל זה עדיין נגוע ולא נקי לגמרי, מקווה בעז"ה לקבל להוריד משקפיים בעת הצורך, לא כרגע, כי כרגע  זה רק ייאש אותי, 

לגבי החלל והחוסר, עדיין יש חלל, אבל לא שמוליך בעוצמה חזקה לתאווה,
מקבל אותו, ומקבל את הכל!!!

לגבי התסימנים היקרים, עדיין אותו דבר, מקבל אותם.

אבא יקר, הלוואי ונזכה להיות כתינוקים חסרי הבנה על כפות ידיך, הלוואי ונזכה להיות סמוכים ובטוחים ושאננים שהגשגחתך והנהגתך עלינו בכל רגע ורגע, שנרגיש זאת ולא נשכח זאת לעולם.

ובנתיים מקבלים אותנו כמו שאנו  

אוהב אותך אבא!!
אוהב אתכם חברים! ותודה שנתתם לי במה כאן...

תודה רבה לך שאתה מחכים אותנו יום אחרי יום !

זה נפלא לראות איך אתה חי ונושם את הצעדים !

ממש אני שמח לראות שבימים האחרונים יש רוח חדשה כאן בפורום של חיזוק, של שיתופים כנים ואמיתיים, של רצון להתקרב להקב"ה. אנשים איכותיים מאד וחכמים במיוחד !!

תודה לך !

אוהב אותך מאד !