אני מתוסכל... לא מזה שנפלתי ביום שישי ואתמול בלילה, אלא מזה שלא העפתי את הפלאפון של אחותי ושלא כתבתי על זה כלום בפורום...
התחושה כל כך מרה אח"כ שאתה אפילו לא חושב על להכנס לאתר ובטח שלאין לך את הכוחות לשתף בפורום...
ואני מבין שהתקופה הזאת לא תחזור (בעז"ה) ויש לי הזדמנות לעבוד על עצמי ולהתרפא דווקא עכשיו, כי בישיבה שהחזקתי 139 יום זה היה הרבה יותר פשוט, היה לי סדר יום ידעתי בדיוק מה אני עושה ומתי.
ועכשיו הכל מבולגן והתאווה משכנעת אותך שעכשיו זה הזמן ליפול למרות שזה רחוק מההגיון! ואני רוצה להפסיק, מאוד...