בקיצור לא נכנסתי לזה עדיין מאז...
היום בצהרים הסעתי את אמא שלי לבית חולים, כי קרוב שלי עובר ניתוח... כשחזרתי לבד בדרך לבית פתאום ראיתי שאני קרוב יחסיתי בנסיעה לקבר רחל... אני מתלבט ביני ובין עצמי אם לקחת ימינה לקבר או לקחת שמאלה.
לקחתי ימינה...
איך שהגעתי לחניה של הקבר כבר החלו לרדת לי דמעות...
אמא רחל כמה התגעגעתי...
אמרתי פרקי תהילים ופשוט פרצתי בבכי כבר לא היה אכפת לי שרואים אותי,
לא היה אכפת לי שהגעתי לשם עם ג'ינס קצר ונראתי כמו אחד לא קשור,
אצל רחל אימנו כל יהודי קשור!!
הרגשתי כל כך חיבור למילים של דוד המלך בתהילים כאילו הקב"ה שם לי אותם בפה!
בקשתי מאבא שיציל אותי מהיום הזה! שיציל אותי שלא אפול!! כי אני לא יכול לבד!!
שיעזור לי לוותר על זה!!
שיקרה נס ואצליח למחוק את הסרטונים האלה!!
אני לא זוכר את הפעם האחרונה שעברתי חוייה רוחנית כזאת, פשוט הדמעות יצאו בלי הפסקה, ואני אחד שקשה לו להגיע לדמעות...
תודה לך ה' שזיכית אותי להגיע למעלה הגבוהה הזאת של בכי בתפילה, תודה שזיכית אותי לקצת הרהורי תשובה בחודש הקדוש הזה
תן לי את הכח לעבור את היום הזה אבא
