שבוע טוב אנשים יקרים!
אני מרגיש בושה מאוד גדולה שאני חוזר לכאן אחרי המון זמן שפשוט עצמתי עניים והמשכתי להתקדם בלי לראות ובלי לעצור ולשאול את עצמי "מה נסגר איתך?"
בחודשים האחרונים הכניסה שלי פה לאתר פשוט דעכה עד שנעלמה לגמרי...
אני מתבייש להגיד אבל הייתה לי תחושת אכזבה... איכזבתי את עצמי, אכזבתי אתכם...
לא היה לי את האומץ לעשות חשבון נפש ופשוט המשכתי, על עיוור בלי להסתכל...
אני אספר קצת על מה שעובר עלי:
סיימתי ללמוד בישיבה שלי אחרי אלול, ובמקביל חיפשתי עבודה בתחום האבטחה ולבסוף גם מצאתי...
במהלך התקופה הזאת הטלגרם שלי היה פתוח והייתי נופל, אבל בגלל שהיה לי עיסוק ביום יום (קורס אבטחה ארוך) התדירות של הנפילות הייתה פחות גבוהה.
ואז לאחר פג התוקף של החסימה שלי בנטספארק והפלאפון שלי חזר להיות פרוץ לחלוטין ומאז אני בסוג של שיגרה כזאת בעבודה וממשיך ליפול...
כל התקופה הזאת פשוט התעלמתי לגמרי מהכל, ניסיתי לברוח מההתמודדות, לקוות שיקרה איזה נס שיגאל אותי!
תוך כדי תמיד כירסמה בי המחשבה הזאת לחזור לאתר, לנסות לקום, ופשוט לא היה לי אומץ...
אני אגיד לכם את האמת הכניסה שלי עכשיו לכאן הייתה רנדומלית לחלוטין...
בדיוק נפליתי עכשיו שוב, וסתם שיעמם לי ומצאתי את עצמי כותב בגוגל "שמור עיניך"
התחושות ישר הציפו אותי שנכנסתי ונזכרתי בימי הנקיות שלי שכבר מזמן הפסקתי לספור ופשוט התגעגעתי...
לא יודע כמה ממכם שיקראו את המילים האלה, אולי חלק שעוד זוכרים אותי מהפורום, אבל אני מקווה שמשהו ישים לב...
אגב, אני מאוד רוצה לדעת איך אני מאפס את הטבלה שלי מבלי שהימים "כאילו" נצברו לי ישארו בימים צבורים?
תודה רבה
