אז.. לצערי הרב נפלתי..
נפלתי דיי חזק..
אתמול הייתי בטיול באיזה נחל, והיו בנות שאינן צנועות... חזרתי הביתה, ובשלב כלשהו הרגשתי שהדיפולט של הראש שלי היה שהוא ישוטט קצת באינטרנט.. ודיי מהר מצאתי את עצמי מחפש דברים..
יש קטע שבהתחלה אני לא מעיז ללכת עד הסוף ואני רק מחפש דברים קשורים שיופעיו במקרה..
כאילו במקרה כזה זה לא תיהיה אשמתי.. אבל אז היצר מתעורר ונהיה לגיטימי יותר ויותר להכנס למקומות יותר גרועים.. בסופו של דבר נפלתי אתמול בלילה..
זאת הייתה נפילה קצרה.. התמודדתי עם הרצון לפול ישר שוב ואמרתי לעצמי שאני אעלה על הגל.. כן אז הייתה התגברות מסוימת..
הקטע שהיום בבוקר ממש אגב אורחה התחלתי להכנס גם לאתרים..
ובסופו של דבר מצאתי את עצמי
במקומות הכי גרועים.. אתרי פורונו מפורשים..
גילוי נאות.. אותו הפלאפון שהורדתי לו את החסימה הוא היה המדיום לנפילה שלי.. אני לוקח את זה בחשבון ואני אבקש שלא תתיחסו אך ורק לזה..
הרי נפלתי גם בלעדיו..
אז היום אני נקי עם 5 נפילות 57 יממות... חשבתי שאם רק יעברו עוד 3 ימים אדלל את הנפילות שלי לאחת ל-20 ימים.. זה דיי קסם לי.. אם עכשיו אני ארצה להגיע לאותה התוצאה אני אצטרך להשאר נקי 43 יממות..
היו לי 3 שבועות ושני ימים נקיים לחלוטין והנה הם באו לתומם.
נקודה נוספת, אני רואה פה אנשים שממש נלחמים בשיניים, שאני רואה איך שהם שולחים דברים לפורום תוך כדי שהם מועדים לפול.. אני ממש מרגיש חלש לידם..
הנסיון שהיה לי היה לא קשה.. לא הרגשתי פרצי תאווה עוצמתיים.. היו לי פעמים שהרגשתי ככה אבל זה לא הפעם.. פשוט הלכתי על זה כי זה נדמה לי ממש כיף ומשחרר.. אני מקווה בפעם הבאה להתמודדד עם לפחות נסיון אחד קשה.. נסיון לא טריוואלי...
מרגיש קצת שאני חיי במעגלים וקשה לי להאמין שיש עולם מחוץ לחייים בצל הנפילות, ושיש לי את הכוחות להגיע אליהם..
יש פה אנשים שנקיים שנים, איך עושים את זה??
אם כל היאוש שאני מתאר פה, מה שאני אעשה עכשיו, זה אקום, אשתה קפה..
ילמד איזה משהו.. ואתחיל לעבוד.. על היום, על החיים, הנפילה לא מגדירה אותי..
זה מה שקרה וזה חיצוני לי.. אני לא אתן לה לחדור פנימה, אני לא אתן לה להרוס לי את הדמוי העצמי, את הכח שנתן לי אלוהים את השמחה הקדושה, אלוהים נתן לי תפילה, סדר חוכמה.. לא אתן לה להשטלת על זה.. לא אתן לה להכניס רעל למערכות.. התאווה מאיימת לא רק לגרום לי ליפול ולהתבונן בדברים אסורים אלא היא רוצה גם את הרוח שלי, היא רוצה לשבור לי את הרוח.. היא רוצה להוריד לי את הביטחון, היא לא רוצה אותי שמח, מאמין, חזק.. נעים.. רגיש..
היא רוצה אותי שבור, קרוע, מרוח, מתגלגל..
את זה אני מבטיח לא לתת לה, או לפחות להשתדל לא לתת לה אף חלק ושאל..
יהיה לי יום טוב, יום מלא, יום בטוח..
ובמהרה רגע יצטרף לרגע יום לעוד יום, שעה לשעה.. ויעבור זמן, וארגיש את אותו סלע איתן שבניתי עכשיו.. ואחרי שארגיש אותו.. אתעורר ואדע שה"צפוני" מחכה, הוא צפון בליבי.. ואני אדע, ואלך בין הטיפות ואברח מאותו הצפוני.. הוא עורב, הוא מחכה..
ויבואו ימים נוספים, והיסוד שבליבי יתקן ויעמוד על מכונו..
ואותה האשה תראה את אותו סלע איתן, את אותו היסוד...
ונמשיך ללכת ידו..