יש לי חלום.
יש לי חלום לחיות חיים שפויים.
יש לי חלום להצליח להסתכל על אינטרנט כדבר חיובי.
יש לי חלום להצליח להתחבר ליטיוב,פייסבוק וכל השאר ופשוט- להיות שפוי שם ,
לא להסתכל על זה תמיד כ"אופציה" לפורקן, לנפילה.
יש לי חלום ללמוד לחיות עם עצמי.
אנשים נוסעים עד סוף העולם כדי "למצוא את עצמם".
אני ממש פה,
אז למה אני מרגיש ניתוק?
כמו קליפות שצריך לקלף כדי לגעת "בעצמי" הפנימי.
יש לי חלום לדעת להכיל כאב,
רצי מרתונים מספרים שהם לא נלחמים בכאב- אלא לומדים להכיל ולקבל אותו,
כמו חבר שותף לדרך.
אולי זה דומה.
יש לי חלום לדעת להכיל את העולם,
לדעת להכיל אנשים אחרים,
לא להתצבן מכל דבר ,
לא לחפש תמיד להיות צודק,
לא לחפש תמיד אישורים מהסביבה.
שיאשרו לי שאני בסדר,
שאני לא מוזר.
לא לחפש תמיד להתקדם,
אני תמיד לא מספיק טוב בשביל עצמי-
יש המון לאן להתקדם.
יש לי חלום להאמין בעצמי.
שאני מסוגל לעבור את היום הזה לבדו.
אפילו ברגע זה התאווה מנסה לקחת שליטה עלי...
לא יודע מה לעשות?
לאן לצעוד?
להתחיל מאיפה?
מסתכל על אנשים פה שממליצים,עוזרים ומשתפים כמו עכבר שמסתכל על הרים ענקיים.
בתוך הלב עמוק משהו לוחש באוזן-
המצב שלך הרבה יותר גרוע מהם,
אין לך סיכוי.
אולי תצליח היום,
אולי תצליח מחר,
אולי תצליח אפילו שבוע!
בסוף-
אי אפשר לקיים חיים בלי זה.
זה חלק ממך.
אני פשוט אבוד ואובד עצות.
לא יודע לאיפה לצעוד ומה לעשות כבר.
פשוט בא לי לצאת מהמשחק הזה לגמרי.
לחיות חיים שפויים.
לא לפזול לצדדים כל הזמן.
אבא שבשמיים עזור לי.
רק היום.
