ברוכים הבאים, אורח

סיפור אישי.
(0 צופה) 

נושא: סיפור אישי. 11653 צפיות

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 8 חודשים #121826

  • robinhood
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 991
beliver כתב on 16 אפר' 2020 12:08:

אני על נטספארק ברמה הכי גבוהה שאפשר...
מה ששומר עלי וגם שם לי מראה מול העיינים לחוסר האונים שלי.
ניסיתי לעבור קיר שאי אפשר לעבור במשך שעות.
לא רציתי ליפול .
באמת שרציתי לעזוב את זה ופשוט לא יכולתי .
הגעתי להשלמה בחוסר האונים שלי מול התאווה.
בפעם הראשונה באמת.



האמת נטספרק באנדרואיד זה באמת מעולה. השתמשתי בו המון זמן בעבר ואין לי תלונות אליו.

שלום, אני robinhood, מומחה בטכנולוגיות סינונים של פורום שמור עיניך.
אני תמיד משתדל לשתף כל טיפת מידע שיש לי, אם אתה מעוניינים לקרוא:
איגוד כל המדריכים שלי בנושא סינון

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 8 חודשים #121872

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344

חייב לשתף אתכם שקרה לי נס אתמול!
בערב הרגשתי שהתאוה מתחילה לטפס לי בגרון...
חשתי עצבות כזו ורצון להיות לבד..
יצאתי לסיבוב לבד והתקשרתי לחבר בתוכנית ודיברתי איתו על הכל ובין היתר על הצעד הבא שלי.
היה מאוד משחרר ואחר כך הרגשתי הרבה יותר טוב.
חזרתי לבית וביקשתי מה' שיעזור לי .
רק היום.
יותר מאוחר בלילה התאווה תקפה אותי,
ניסיתי להתנגד לה כרגיל בפלפולים שכליים,
זה לא עבד,
כבר באתי ליפול,
חשבתי איך אאפס מחר בבוקר,
איך אספר על עוד נפילה,
אתקשר לספונסר ואגיד לו שלא נכנעים,
אנסה שלא ליפול לייאוש אחרי עוד נפילה..,
לא היה לי כוחות מולה,
התחלתי לטעום מהשוטטות ברשת.
ןאז התחיל להתנגן לי בראש השיר של אביתר בנאי..
"ליפול אל זרועותיו המושטות של אב הרחמן",
לא יודע מה קרה/איך קרה/למה קרה אבל הקב"ה עזר לי ופשוט עזבתי הכל.
ה' עזר לי ושחרר אותי איפה שלא יכולתי לבדי.
מעולם לא חוויתי דבר כזה לפני.
תודה לאבא ותודה לכם!

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 8 חודשים #121902

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344

מיואש כבר.

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 8 חודשים #121903

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899

אל תתייאש. לעולם.

אני באופן אישי נפלתי וקמתי שוב לנסות אלפי פעמים.. ממש אלפי פעמים..

תזכור תמיד ש:

א. הקב"ה רוצה את הלב, והלב שלך במקום הנכון. אכפת לך ואתה מנסה. וההצלחה תגיע מתי שהקב"ה ירצה.
ב. להרבה מכורים לוקח זמן עד שעולים על דרך. כל נפילה והתרוממות שאחריה היא עוד התחזקות, גם אם אתה לא רואה את זה. זה עוד פעם לאוסף עוד אכזבה עוד פגיעה. זה רק עוזר בהמשך. עוד תגיע רוח גבית שתישא אותך מעלה והנקודות האלה של השפל יהיו שם להזכיר לך לאן אתה לא רוצה לחזור.
ג. שום דבר לא קורה בעולמו של אלוקים בטעות. הכל מכוון ומתוכנן. נכון שיש לנו את "הבחירה" אבל במצב של היום זה לא באמת בחירה ועבורי המכור זה בכלל לא שאלה של בחירה.. אין לי בחירה אם להשתמש או לא.. אני אנוס לגמרי.. והראייה לכך היא הצעד הראשון שכתבתי עם עשרות סיפורים שמראים מעבר לכל ספק את חוסר השפיות ההיגיון והשליטה שבשימושים שלי.
ברור לי כשמש שאני לא רוצה ליפול.. זה הורס לי את החיים, מפריע ביחסים עם האישה, עם חברים, בעבודה, עם הילדים עם המשפחה עם בורא עולם משפיע על העבודת השם שלי.. מחסל כמעט כל חלקה טובה בחיים שלי אז איך לעזאזל אני שוב רץ לזה כל פעם מחדש? אני מכור.. זה כבר מזמן עבר אצלי את הנקודה של יצר הרע ולבחור בטוב...

עכשיו עיקר המלחמה שלי זה להיצמד לתכנית. להיצמד לפעולות. ומשם הקב"ה כבר ייקח את זה עבורי. אני רק צריך להתמיד בפעולות.

אוהבים אותך אחי!

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 8 חודשים #121904

אוהב אותך אחי וכל כך מבין אותך זה מתסכל ברמות שאי אפשר לתאר התקוות והאכזבות העליות והירידות רצוא ושוב..
מאחל לך שהקדוש ברוך הוא יראה את צעקתך וצערך ויושיע אותך במהרה!!!
כשיהיה לך כוח ספר לנו מה קרה ונחשוב איך מתחזקים ביחד..

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 8 חודשים #121905

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344

קודם כל תודה לכם.
אין לכם מושג איך כל הודעה מחזקת.
ממש ככה.
ושנית-
אני חושב שהמלחמה אצלי היא בשתי חזיתות-
1.ביום יום-להשאר מחובר לעצמי,לא להתרגז לא להיות עכבר וכו'.
ואם אני מצליח יכולים לעבור ימים שלימים בלי מחשבה אחת.
2.בקריזים-פשוט לא יודע איך להתמודד,
ברגע שיש קריז - 
זהו אני גמור.
אני נופל.
אתמול הייתי מוצף ממש.
מלא לחץ,עצבים ותסכול שהובילו לנפילה.
ידעתי שאני צריך להתקשר לחבר או משהו-
אבל ברגעים האלו אני נהייה כמו קיפוד-אני מוציא קוצים החוצה כלפי כל הסביבה-
שאף אחד לא ידבר איתי,שאף אחד לא יגע בי-כלום.
לא הצלחתי להביא את עצמי לחייג למישהו.
נפלתי.שוב.
למדתי מהנפילה שאני חייב להשאר מחובר לעצמי,
בתוך כל הבלאגן והלחצים שיש-
למצוא 10 דקות ביום לשבת בטבע או סתם לבד עם איזה משהו לשתות ולהתחבר לעצמי.
ואז ההרגשה היא טובה יותר.
אני מתפלל לה' שאצליח לעבור את היום הזה נקי.
רק היום.
להמשיך לגדול.
ותמשיכו לכתוב בבקשה.
זה מחזק מאוד.

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 8 חודשים #121918

  • משתמש1
  • רצף ניקיון נוכחי: 9 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 300

כל כך מזדהה עם הקריזים האלו. כמו זומבי. הלב מושך אותי לשם ללא מחשבה על שום דבר אחר מלבד זה.
במקרה שלי ואולי גם אצלך לרוב זה מתחיל מאיזה דבר קטן בו אני מתלבט האם כדאי לפעול על פי זה או לא. דוגמא, אני רוצה לצפות בשיעור של רב כלשהוא ב- YouTube. במקרה שלי, מרוב שצפיתי בהמון שיעורי תורה, האתר כבר מציג לי תוצאות בדף הראשי של שיעורי תורה אך אם אגלול למטה יכול להיות ואראה גם סרטונים אחרים עם תמונות לא צנועות. לא חייב חושפניות מאוד אלא מספיק מעט מן אלו וזה מעורר את התאווה. עכשיו השאלה שעולה היא האם להיכנס לאתר ו"להתגבר" ולא לראות את אותם סרטונים ע"י גלילה מהירה מאלה והתמקדות בשיעורי תורה או שפשוט לא להיכנס. עצם ההתעסקות במחשבה זו כבר מתחילה משהו אצלי. ואם החלטתי בכל זאת להיכנס לאתר ולהתגבר, זה כבר מהר מאוד מוביל אותי ליפול. זה מתחיל תמיד במאבק קטן חסר משמעות(כך זה נראה במחשבה) ומשם ממשיך ומדרדר אותי למקומות לא טובים.

נערך לאחרונה: לפני 4 שנים, 8 חודשים על ידי משתמש1.

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 8 חודשים #121927

וואו! תודה רבה על השיתוף של המסע שלך, ניכר מהכתיבה שלך שאתה אדם עם שאיפות גבוהות ורצונות טובים. חשוב לא להתייאש אף פעם לדעתי כמו שאמרו כבר החבר'ה לפני.. חשבונות הנפש הם דבר טוב והתוצאה של החשבונות הללו צריכה להיות בשאיפה לרומם את החיים ולא להתייאש מהם ח"ו! בתור גם בחור ישיבה פחות או יותר בגילך, שגם כן מאחל לעצמו חיי טהרה [וגם כן ממש אוהב את אביתר בנאי ;)], אני מאחל לך (ולכולם) חיים טובים וטהורים בע"ה! תמשיך להיות עוד ועוד believer... בהצלחה לנו...

נ.ב הרעיון של ההתבודדות למשך 10 דק' ביום בערך וכו' - נשמע ממש טוב, אולי אנסה אתזה גם בעצמי... תודה רבה לך!

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 8 חודשים #121937

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344

תודה רבה לכולכם!
אין לכם מושג איך כל הודעה ותגובה מחזקת!
אשמח לייעוץ-
מה אתם עושים כאשר אתם בקריז?
מה עובד עבורכם?
ברוך ה' ביימים האחרונים שלווה,שמחה ונחת.
ואפילו לאחר הנפילה לפני יומיים לא שקעתי לייאוש,לא הסכמתי לעצמי להכנס למעגל של ייאוש-נפילות.
אבל אני אשמח לעצות לשמוע איך אתם מתמודדים עם קריזים,
כי עוד יהיו כאלה.
ואני לא רוצה ליפול שוב.
תודה רבה מראש.
אוהב אותכם מאוד ,
אתם אנשים גדולים.

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 8 חודשים #121940

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899

אם כל הבעיות זה בעצם כשמגיע הקריז אנחנו לא מסוגלים לתפקד או לעשות פעולות..

זאת בדיוק הבעיה.

הפתרון לזה הוא פשוט - עלייך להכניס לעצמך שגרה של טלפונים. כל פעם שעולה מחשבת תאווה, כל פעם שטיפה מתחיל לדגדג, וגם בלי קשר כשהכל בסדר - אני עושה שיחת טלפון לחבר תכנית.

ככה אני בעצם מתרגל ומרגיל את עצמי שאני מרים טלפון ואז גם כשיש קריז ההרגל מנצח והשיחה יוצאת.

הקנייה של הרגלים כאלו היא זו שבזמני חירום יכולה להציל אותנו.

זה המפתח.

אוהבים

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 8 חודשים #121942

מצטרף לדברי מתרפא צריך לשנות הרגלים..
אם נגיד החבר לא עונה לך או שאתה לא מסוגל להתקשר אפשר להחליט שברגע שמתחיל קריז רציני אתה יוצא לריצה או עושה מקלחת קרה או יוצא להתבודדות ומתפלל או שם לך בחדר שירי דבקות בווליום גבוה ומתחבר לעצמך בסוף החוכמה היא לדעת לעצור ולעשות פעולה מצילת חיים שנייה לפני שאתה כבר במדרון החלקלק ממנו קשה עד בלתי אפשרי לעצור...
בהצלחה רבה לכולנו בעזרת ה' יתברך!!!

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 8 חודשים #121943

חייב לציין שגם לי הרבה פעמים כלום לא עוזר וברגע הקריז כאילו נסתם לי המוח ואני לא חושב על כלום זה באמת לא פשוט..
הרבה תפילות..

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 8 חודשים #121947

קראתי עכשיו משהו מעניין שנראה לי קצת קשור למה ששאלת.. זה מתוכנית אופק שנמצאת פה באתר ממליץ לקרוא את כולה.. בהצלחה!
איך משנים הרגלים? אחרי שהבנו איך נוצר הרגל, מדוע קשה לשנות אותו ואיך אפשר להחליף אותו בהרגל חדש, הגיע הזמן ליישם את זה על ההרגל שלנו. ההרגל שלנו נוצר כאשר סימנים מסוימים הפכו אוטומטית להיות מקושרים לציפייה שלנו מההנאה של הצפייה בפורנו, ולכן ברגע שאנחנו נתקלים בהם והכמיהה שלנו מתפתחת, אנחנו פועלים באופן אוטומטי ומתחיל התהליך של הנפילה. מכיון שהתהליך כולו נמצא מחוץ להישג ידו של החלק במוח האחראי על חשיבה, תכנון ושיקולים של שכר והפסד, אנחנו לא מצליחים להפסיק את ההרגל גם כאשר אנחנו יודעים שהוא לא טוב לנו.אם נתעלם מההרגל הזה, ייתכן שנצליח, אבל הסיכויים לכך נמוכים כיון שההרגל עצמו נשאר בתוכנו, ואם פעם אחת נפעיל אותו - הוא יחזור לפעילות מלאה. במקום זה אנחנו צריכים להחליף את ההרגל הרע בהרגל חדש, הרגל חיובי. כדי לעשות זאת אנחנו צריכים לזהות את שלושת המרכיבים של לולאת ההרגל ואז נוכל לשמור על המרכיב הראשון והשלישי, ולהחליף רק את האמצעי. בהתחלה עלינו לזהות את המרכיבים הראשון והשלישי, ולאחר מכן יהיה עלינו למצוא תחליף למרכיב השני.מה הסימן שגורם לנו להתחיל את התהליך כולו? באיזה מצבים אנחנו נזכרים במה שהפורנו יכול "לתת" לנו ומפעילים את לולאת ההרגל? זה יכול להיות מקום מסוים, מצב או פעילות וכן הלאה. כדי שנוכל להשתמש בסימן להרגל החדש, עלינו כמובן לזהות אותו. לפעמים זה קל ולפעמים זה מצריך השקעה. ייתכן שאנחנו יודעים היטב מתי אנחנו נופלים, למשל בכל פעם שאנחנו ניגשים למחשב בלי סינון, או כל פעם שאנחנו מרגישים בדידות ודחיה חברתית, ויתכן שזה קשור לשעמום, הרגשת ריקנות, פחד מהעתיד או כל מצב אחר. חשוב שנעשה רשימה של המצבים שמהווים את הסימן שמתחיל את תגובת השרשרת הזאת. החלק הזה הוא קריטי להצלחה של התהליך כולו ובלעדיו לא נוכל להתקדם. לכן עלינו להשקיע זמן ומאמץ לנסות לחשוב מה היו המצבים שהובילו אותנו לנפילות בעבר ולהעלות אותם על הכתב בצורה מסודרת. בנוסף לכך עלינו להישאר במודעות וכאשר מגיע גל נוסף שמאיים להפיל אותנו אנחנו צריכים לעצור ולשאול את עצמנו מה קרה הפעם, מה היה הסימן שעורר את הרצון הזה, ולהוסיף אותו כמובן לרשימה.כעת עלינו לשאול את עצמנו מה הגמול שאנחנו מקבלים מהצפייה בפורנו ומהאוננות. ברור שהנפילה גורמת לנו כאב, אבל אם לא היה בה גם צד של הנאה אז לא היינו נמשכים לכך בכלל. אם אנחנו עדיין נופלים זה בגלל שאנחנו מקבלים מהפורנו משהו, השאלה היא מה? בדרך כלל התשובה תהיה שאנחנו מקבלים הנאה בדמות של בריחה מקשיים ובנוסף הרגשה של התעלות "היי", בזמן הצפייה עצמה. אם אנחנו נתקלים בקושי מסוים במהלך החיים, הפורנו משמש לנו מפלט כי הוא משכיח מאיתנו את הקושי, את ההתמודדות שלנו ואת כל מה שלא נעים ולא כיף. בנוסף לבריחה הוא מספק לנו גם הנאה מעצם הצפייה בו כיון שהוא נותן לנו "להיבלע" בתוך התחושות של האופוריה שהוא מעניק לנו. רוב ה"סימנים" שמעוררים אצלנו את לולאת ההרגל קשורים פחות לפורנו עצמו ויותר למצבים רגשיים שונים שלנו, בדיוק כפי שאצל המעשן הסיבות המרכזיות לעישון הם לא משיכה לריח של הסיגריות אלא המשיכה לתחושת ההקלה שמספק הניקוטין.לולאת ההרגל שלנו בנויה משני חלקים שאנחנו לא רוצים להחליף וחלק אחד שאותו אנחנו מעוניינים להחליף. החלק השני - הפעולה הרוטינית - הוא החלק שאנחנו רוצים להפסיק ועבורו אנחנו צריכים תחליף. נניח שבדידות (סימן) גורמת לנו את רצון לברוח (תגמול), והבריחה היא אל הפורנו (פעולה רוטינית), אז כעת אנחנו מחפשים פעולה אחרת שאותה נבצע ברגע שאנחנו חשים בדידות, והיא תעניק לנו את התגמול של חוסר הבדידות, אך כמובן בלי הכאב של הנפילה עצמה.כעת עלינו למצוא פעולות שיעזרו לנו להרגיש את אותו גמול שקיבלנו מהצפייה בפורנו, כדי שנוכל להשתמש בהם במקום הנפילה. לא בטוח שנמצא פעולות שיתנו לנו את אותה תחושה אבל אנחנו יכולים למצוא הרבה דברים אחרים שיגרמו לנו להרגיש טוב עם עצמנו, שזה למעשה התגמול המרכזי שאנחנו מחפשים כשאנחנו פונים אל הפורנוגרפיה.אחד הדברים הכי מוצלחים הוא קשר עם אנשים אחרים. בדידות, פחד, הרגשה של דחיה ועוד, הם כולם רגשות לא נעימים שעלולים לשמש כסימנים שיגרמו לנו לרצות לברוח לפתרון שלהם, באמצעות פעולה רוטינית כל שהיא. במקום שהפעולה תהיה גלישה באינטרנט לאתרי פורנו, אנחנו יכולים להרים טלפון לחבר טוב ולשתף אותו בקשיים שלנו, לצאת עם האישה למסעדה ולספר לה על מה שעובר עלינו, או ללכת לתפילה בבית כנסת ולנצל את ההזדמנות לפגוש אנשים שיגרמו לנו להרגיש יותר טוב עם עצמנו.כמובן אפשר להוסיף לרשימה דברים אחרים שיגרמו לנו להרגיש טוב כמו לאכול משהו טעים, לצאת לריצה, ללמוד נושא שמעניין אותנו, לקרוא ספר שאנחנו אוהבים, להאזין למוזיקה טובה וכן הלאה. כל אחד יכול למצוא את הדברים והפעילויות שיתנו לו את התוצאה של התגמול, ולהתחיל להשתמש בכך בתור הרגל חדש.בפעם הבאה שאנחנו שמים לב לאחד הסימנים מהרשימה שלנו, אנחנו יודעים שהציפייה לגמול התעוררה ואנחנו עושים פעולה שתגרום לנו את אותו תגמול בדיוק. אחרי שאנחנו עושים זאת ומשתמשים בשלושת השלבים האלו פעם אחר פעם, הם ייהפכו להרגל אוטומטי. ואז, כאשר ניפגש שוב בסימן, לא נצטרך לחשוב אלא באופן אוטומטי נעשה את הפעילות הרוטינית שאנחנו יודעים שתגרום לנו את התגמול שבו אנחנו מעוניינים. ההרגל החדש יכול להעניק בדיוק את אותם דברים שההרגל הישן העניק, אך בעוד ההרגל הישן הגיע עם "תופעת לוואי" כואבת ביותר, ההרגל החדש יהיה בריא ויעניק לנו תגמול בלי מחיר כבד של כאב מהנפילה.

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 8 חודשים #121948

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344

וואו!!!
איזו השקעה!!
ממש התרגשתי והתרשמתי-
תודה רבה לכם ואנסה ליישם!
תודה רבה לכם על הרעיונות ועל התמיכה,
אני מרגיש שלאט לאט אחרי שנים באפילה אני עולה על השביל בזכותכם..
תודה!

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 8 חודשים #121952

  • אבי גולן
  • רצף ניקיון נוכחי: 208 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4252

ההודעה אחרונה, נשמע שאתה מרגיש יותר טוב,
ממליץ להתחבר לחברים, לא להיות לבד, לאט לאט מתקדמים.

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.
זמן ליצירת דף: 0.75 שניות

Are you sure?

כן