ברוכים הבאים, אורח

סיפור אישי.
(0 צופה) 

נושא: סיפור אישי. 11647 צפיות

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 8 חודשים #121980

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344
"הגענו לאמונה שכוח גדול מאיתנו יכול להחזיר לנו את שפיות דעתנו"
עברתי את השלב הראשון-
הודיתי,קלטתי והפנמתי את חוסר האונים שלי מול ההתמודדות.
למדתי את זה דרך נפילה אחת כואבת במיוחד שבה מאוד רציתי שלא ליפול, הלב צועק "הצילו" הראש לא נשמע.
הבנתי את חוסר האונים שבי.
לכן אין בי יותר כעס , הלקאה עצמית או מצפון.
אני לא מסוגל להתמודד מול התאוה לבדי.
אני חסר אונים.
בבחינת-"מה יעשה הילד ולא יחטא"?
השלב הבא הוא בניית האמון שכוח גדול ממני יכול להחזיר לי את שפיות דעתי.
חתיכת מכה לאגו,לרצון לשלוט על החיים שלי.
יש משהו שאני לא מסוגל לעשות?
אולי זה חלק עמוק יותר בתוך הצעד.
להפסיק לסחוב את כל העולם על הכתפיים,
להאשים את עצמי כשמשהו לא עובד או כשפגעו בי- ללמוד לקבל שיש פה מישהו אחר שמנהל את העולם ולקבל באהבה מה שקורה.
ולמה שיעזור לי? למה דווקא הפעם?כמה פעמים התחננתי אליו,
כמה פעמים הזלתי דמעות.
כולם מכירים את הסצנות האלו-
בשדא,ברכב ומול הפרוכת.
אז למה שיעזור לי הפעם?
-בגלל שהפעם אני גם דוחף.
הפעם אני משתדל.
נכון שגם לפני השתדלתי וניסיתי.
אבל בצורה חיצונית יותר.
לא הפכתי את האדמה , לא חפרתי לעומק לא ניסיתי לשנות השקפות עולם.
ולמה שדווקא הוא יעזור לי?
בגלל שהוא ברא אותי.
הוא יצר אותי עם כל היתרונות וכל החסרונות שלי.
הוא בחר ליטוע בי את ההתמודדות הזו.
את זו שגורמת לזה שאני אהיה חייב ללמוד להיות נעים הליכות, להיות אופטימי.
את ההתמודדות שמחייבת אותי ללמוד לאהוב אותי.
את ההתמודדות שמכריחה אותי להסתכל עמוק ולחיות חיים של חיבור רוחני לעצמי ולסביבה.
ההתמודדות המעצבנת הזו שבגללה אסור לי לכעוס , שבגללה אני חייב לשמור על קשר עם חברים.
בגלל זה אני קורא ל- "התמודדות" ולא "מחלה".
אני חושב שבהסתכלות רחבה יותר יש כמה דברים יפים שאני מרוויח שאולי אנשים אחרים לא.
"חיים גדולים נולדים בכאב"
אם הקב"ה ברא אותי עם זה הוא גם יכול ליות זה שיעזור לי להתמודד.
אני אעשה את ההשתדלות שלי ובעזרתו אצליח.
"את רוב הדברים העברתי, נשאר רק עוד ארגז אחד-
כדי להרים אותו אני צריך עזרה שמימית."
בברכת יום שפוי לכולם.
רק היום.

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 8 חודשים #122017

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344

היי,
אחרי עוד נפילה לצערי.
משתף.
משתף גם על ההתקדמות בהתליך ההחלמה.
בפעם הראשונה הצלחתי להרים פלאפון לחבר לפני שנפלתי.
אומנם זה לא מנע את הנפילה לגמרי-
אבל זה עוד צעד קטן בדרך להחלמה.
מחדש את הספירה וממשיך בתהליך ההחלמה בחיוך ובשמחה .
אני אנצח.
בסוף.
אבל אנצח.
"ריקוד בין ייאוש לאמונה-לא לוותר זה לנצח"
המשך יום שפוי ושמח

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 8 חודשים #122061

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344

היום היה יום קל ברוך ה'.
למדתי הרבה והייתי בתחושה טוב רוב היום עד שהגיע השלב לישון ואז...
אי שקט בראש.
מתחילים לצוץ כל מיני שדים ובעיות שהיו בשקט כל היום.
לנסות לנהל את החיים שלי 100 צעדים קדימה בלי לתת מקום לקב"ה לנהל אותם.
קראתי היום משפט נחמד בספר שאני קורא.
הוא אומר-
"אתה לא רוצה מלחמות?-לא צריך"
אולי זה קצת ככה.
אולי כל המלחמות האלה והלחץ הזה הם רק בראש שלי וצריך פשוט להניח להם .
אולי.
הייתה לי גם נקודה למחשבה שאשמח לשמוע את דעתכם כלפיה-
למרות שסטטיסטיקת הנפילות שלי אינה מרהיבה ועוד לא קרובה אפילו ל-90 יום
אני מרגיש מצויין,אני מרגיש בהתקדמות-
אני ממש רואה שינוי ענק בנפש שלי ובגישה שלי כלפי העולם , וגדל מאוד מאוד מכל נפילה.
הייתה לי מחשבה כזו-(שוב,אשמח לחוות דעת)
שאולי כל ימי הנקיות האלה הם פונקציה.
ז"א שבסוף המטרה היא לא לצבור ימים(למרות שברור שזה חשוב), המטרה היא ליצור תהליך פנימי ואמיתי בתוך הנפש שיוביל לזה שכבר לא נצתרך את הסם הזה וממילא נצבור ימי נקיות...
או שאולי לא?
אולי עצם זה שאני מצליח לצבור ימי נקיות ממילא מראה על שינוי באישיות שלי?
מה אתם אומרים?
אשמח לתגובות,מחשבות ורעיונות.
בברכת יום שפוי והמשך החלמה לכולם.

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 7 חודשים #122110

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344

ברוך ה' עוד יום נקי מכוחו ולא מכוחי.
איזה כיף לאמר את זה.
יום שפוי.
רוצה לקום מחר מוקדם ולנצל את העולם עד תום וכמובן להמשיך להתקדם בבירור האישי שלי.
הגעתי לצעד השני בו "אנו מודים שיש כוח גדול מאיתנו שיכול להחזיר לנו וכו"..
ונתקעתי.
פתאום קלטתי שלמרות הכיפה והכל אני קצת "מטאטא" מתחת לשטיח ספקות ושאלות אמוניות שאני צריך לפתור.
מקווה שאצליח לענות עליהן "וליפול אל זרועותיו המושטות של אב הרחמן" באמונה שלימה.
יום שפוי לכולם .
אוהב אתכם

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 7 חודשים #122111

  • ניסן
  • רצף ניקיון נוכחי: 497 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 422

היי
אני חושב שאתה מבין היטב את תנליך ההחלמה. המטרה היא שינוי פנימי שימלא את החלל שהתאווה שולטת עליו היום.
הנקיות היא תהליך סילוק התאווה מהראש שלנו.
כמה זה קשה
כמה מושרשת התאווה בראש שלנו.
אצלי זה טבוע, כאילו חלק ממני, כל הזמן צצה מחדש כשאני מנסה לנהל את חיי כפי שאני חושב.
אני מלא בכעסים למרות שאסור לי לכעוס.
מלא במחשבות על העתיד ומכאן צצות גאגות.
ההבנה לי למהות צעדים 2.3 היא לקבל החלטה לעשות את תוכנית 12 הצעדים של sa.
אני לא אדם דתי, והתוכנית היא לא דתית.
מהו כח עליון? עדיין לא יודע מהו אבל אמי מבין שאני לא יכול להילחם בתאווה כי אני חסר אונים מולה, לכן רק מישהו אחר יכול, מישהו חזק כמוה.

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 7 חודשים #122117

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899
beliver כתב on 27 אפר' 2020 22:06:

הייתה לי גם נקודה למחשבה שאשמח לשמוע את דעתכם כלפיה-
למרות שסטטיסטיקת הנפילות שלי אינה מרהיבה ועוד לא קרובה אפילו ל-90 יום
אני מרגיש מצויין,אני מרגיש בהתקדמות-
אני ממש רואה שינוי ענק בנפש שלי ובגישה שלי כלפי העולם , וגדל מאוד מאוד מכל נפילה.
הייתה לי מחשבה כזו-(שוב,אשמח לחוות דעת)
שאולי כל ימי הנקיות האלה הם פונקציה.
ז"א שבסוף המטרה היא לא לצבור ימים(למרות שברור שזה חשוב), המטרה היא ליצור תהליך פנימי ואמיתי בתוך הנפש שיוביל לזה שכבר לא נצתרך את הסם הזה וממילא נצבור ימי נקיות...
או שאולי לא?
אולי עצם זה שאני מצליח לצבור ימי נקיות ממילא מראה על שינוי באישיות שלי?
מה אתם אומרים?
אשמח לתגובות,מחשבות ורעיונות.
בברכת יום שפוי והמשך החלמה לכולם.



בוקר טוב !

זה בדיוק מה שאני ממליץ כרגע לספונסיי שלי - שלא כ"כ הצליח להתחבר לתכנית לצעדים ולפעולות ועדיין נופל ומתבאס מכך כל פעם..
אמרתי לו - שים בצד את הנפילות כרגע.. מבחינתי גם אל תספור.. זה לא רלוונטי..
תספור מפעולות החלמה ותאפס כשעבר יום בלי שעשית פעולה.

המטרה היא להיכנס לפעולות ולהשריש אותם, להפוך אותם להרגלים.

תתרגל להתקשר לאנשים 5-6-7 פעמים ביום, לשתף כשמשהו מציק לך..
תתקשר רגע לפני שאתה פותח את הפורנו כדי לשתף שאתה בהתקפה כרגע ועומד לפתוח. אף אחד לא יעצור בעדך.. רק תתרגל את המוח שלך להתקשר לפני.

תתרגל את המוח לשבת לכתיבה יום יומית.

תתרגל את כל הפעולות החלמה עד שיהפכו אצלך להרגל. וזהו משם ההחלמה תבוא.

הנקיות היא פונקציה של התמדה בפעולות התכנית. לכן עיקר ההשקעה שלי צריך להיות שם - אלה הפרמטרים שעליי להשפיע עליהם כדי להעלות את משך ואופי הנקיות שלי.


אוהבים והמון בהצלחה !!

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 7 חודשים #122144

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344

שלום לכולם!
היום אני נקי 4 ימים מכוחו ולא מכוחי.
מקווה לסיים את היום הזה גם טוב.
בגלל כל אירועי יום העצמאות אתמול לא הספקתי לעשות שום פעולה שקשורה להתקדמות שלי מול התאוה.
לא חשבתי,לא למדתי ולא התקדמתי לשום מקום.
ואני מרגיש את זה.
מרגיש את התאוה זוחלת מתחת לוורידים שוב.
אני מבין שאני תלוי בפעולות הנגדיות האלו , ברגעי החיבור הקבועים האלו לעצמי, בפעילות הגופנית ובלמידה על טבע ההתמכרות.
אני מבין עכשו שבלי להיות קשור לתוכנית אין לי סיכוי ולא אצליח להשאר מפוכח.
כמו שדג לא יכול בלי מים ככה גם אני לא יכול בלי לבנות שלימות פנימית וחיים רוחנים.
למדתי עוד שיעור 
היום אנסה להתקדם עוד.
להפוך עוד קצת חלקים בנפש ולהסתכל עליהם בלי לברוח ובלי להסתיר.
אני חסר אונים מול התאוה.
ולבד לא מסוגל מולה.
תן לי את היום הזה.
רוצה לסיים רק את היום הזה נקי.
בברכת יום שפוי, מלא תקווה ומפוכח לכולם

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 7 חודשים #122151

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344

יש ימים שקטים.
בלי מאבק ובלי תאווה.
ימים שלווים ומפוכחים.
ויש ימים שבהם גלים של תאוה מתנפצים עלי.
יש רצון להשתמש.
מיליון סיבות בעד וכנגד מתרוצצות בראש,
ואני יודע שאני נגד.
אבל יודע שאני גם חסר אונים.
היום הוא יום כזה.
פתחתי מעגל עם עוד חבר ויוצא עכשו לריצה,
מנסה לעבור את גל התאוה.
הלוואי שאני אצליח.
תתפללו עלי.

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 7 חודשים #122160

  • oozukimri
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 72

הלוואי ותמשיך אותי,
אני הייתי אתמול במצבך.. ולא עמדתי..
אבל הייתי ממש קרוב, לקום ולשנות כיוון..
הגלים הפיזיים של התאווה עזבו אותי.
וכבר החלטתי להתחיל יום של מנצחים, ללמוד תהילים להתפלל בכווננה וללכת בכל הכח..
בסוף נפלתי..
אבל הרגשתי את האופציה השניה.. את מה שהייתי יכול לעשות..
הלוואי שבזכות זה שאני אומר לך את זה.. אתה תגשים את מה שאני לא עשיתי..
הלוואי שאוכל להעביר לך את הכוחות שלי , מה שאני חשבתי את זה שכמעט יצאתי גיבור, ואתה תיקח את זה עוד צעד קדימה.. 

מאחל לך בהצלחה חבר יקר~!

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 7 חודשים #122177

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344

חייב לעדכן אתכם!
ב"ה ובעזרתו הצלחתי לעבור את הגל הזה.
בפעם הראשונה בחיי שחוויתי קריז והצלחתי(לא מכוחי) להמשיך הלאה.
אני גר קרוב לים אז עשיתי ריצה לים וישבתי קצת הסתכלתי על הגלים ניסיתי לענות לעצמי על שאלות..
למדתי היום כמה דברים.
1.התאוה היא כמו גל, צריך לתת לה לחלוף והכל חוזר לקדמותו בשלום.
רק לעבור את הגל הזה.
2.הדבר שהכי מוביל אצלי להתפתחות התאוה זה-שעמום או תחושה של חוסר התקדמות.
כאילו שיש בי איזה יצר שדורש חיים ואם אני לא מביא אותו לידי סיפוק הוא רוצה לצאת לידי ביטוי בצורה שלילית.
3.זה אפשרי.באמת.לאט לאט אני רואה שמתחולל בי שינוי.
זה משמח.
אוהב אותכם מאוד אנשים.

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 7 חודשים #122218

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344

נקי היום ב"ה שבוע!
כל כך כיף ולא מובן מאליו..
עבר הרבה זמן מאז שזה קרה.
ב"ה רוצה להמשיך בהתקדמות גם היום ורק להיום.
המשך יום נקי ושפוי לכולכם!

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 7 חודשים #122223

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899

שמח מאוד לשמוע!! אוהבים אותך! כל הכבוד על הפעולה!

ממליץ לך שוב לא להישאר לבד, תתקשר תשתף תתחבר למחלימים אחרים.

ביחד אנחנו יכולים..

הגלים נעשים לעיתים כל כך גבוהים ואימתניים שאני לא יכול לעבור אותם לבד...

אוהבים אותך ותודה על האופטימיות שנסכת בי!

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 7 חודשים #122242

  • oozukimri
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 72

וואלה מרגיש שהאיחול שלי התגשם!
בהצלחה!

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 7 חודשים #122260

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344

הבדיחה הכי גדולה בעולם.
והיא על חשבוני.
היום הייתי עייף וכועס.
פשוט כעסתי.
על כל דבר בערך.
לא התפרצתי, אני לא מהמתפרצים.
אבל בפנים רציתי לשבור משהו.
שיעזבו אותי כולם ויתנו לי שקט.
לא רוצה לשמוע עכשו אף אחד.
פתאום קלטתי מה קורה.
הבנתי שאני חייב להרגע.
לפסיק מיד- כי אם לא אז הסוף ידוע.
אני פשוט מתמלא ברגשות שליליים ואז בסוף כשאני מלא בהם ופשוט לא מסוגל להכיל אותם יותר- אז אני בורח.
פשוט בדיחה.
על חשבוני.
איך שאני יורה ברגליים של עצמי.
נרגעתי.כוס קפה.מוזיקה.
והיום המשיך טוב יותר.
מחר לא אכעס.
אני ממשיך ללכת.

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים, 7 חודשים #122261

אחשלי הגיבור אתה תותח!!
אני גם מהאלה שלא מתפרצים ואוגרים הכל בפנים עד שזה מתפוצץ..
בהצלחה חבר יקר!!!

זמן ליצירת דף: 0.58 שניות

Are you sure?

כן