קודם כל תודה על ההתעניינות והעידוד זה מוסיף לי הרבה!
אני לא חושב שיש משהו שונה דרסטית. פשוט לצערי יש לי הרבה נסיון ואני מרגיש שהמציאות עכשיו תאפשר לי להתגבר.

תאמת שאני לא יודע. 
ואתה כל כך צודק, באמת למה שעכשיו יראה אחרת אם שום דבר לא אחרת.
אולי כדאי להעלות את רמת ההגנה בטלפון.
אבל יש משהו שמאוד התברר לי שזה להיות מאוד רגיש למצב, להבחין אם יש משהו שטיפה מזיז אותי ימינה ושמאלה ומיד לשים גבולות.
להזהר ממקומות וזמנים מועדים לפורענות

אוהבים אחי היקר ! 

יש בך את הכוח להצליח , יש לך נשמה טהורה ! 
אבל כדי לממש את הרצונות אנחנו צריכים סביבה תומכת , כמו שמשתוקק רשם .
סינון חזק - רק אתה יודע איך אתה נופל , תחסום את הגישה גם במידה וזה גובה מחיר של נוחות .
להיות מחובר -  לחברי הפורום ולשתף לשתף לשתף .

אוהבים !

תודה אחי יקרים!
האנונימיות כל כך מקשה אבל ודאי שהיה ראוי להתחבק אחרי כל תגובה מחממת...
למען האמת לא הצלחתי להבין מה קורה שם בשיתוף. אם אני במקום טוב יש דחף שאומר לוותר על ההתעסקות בנושא. זה משהו מהעבר והיום החיים התמלאו בתוכן אחר.
אני בסדר. אני ממש סבבה. למה העיסוק? למה לחזור לזה.
אבל אולי זה פשוט עובד. איני יודע

אני סיימתי עם הסרטים. סיימתי עם הגרירת רגליים הזו.
נאיבי הא.
אני מתחתן, רבאק.
אני יכול, אז אני שם הכל בצד עכשיו.
באמת? הנה הערב שוב הייתי חצי רגל בגרירה. סתם כי החלטתי שנגמר זה נעצר. אבל כמה רגעים נוספים והייתי פנימה.

אני כותב. יש כאן משהו חדש. שוב חדש. חדש שהוא כל החיים. הסרט זה סרט. היינו חברים ונפרדנו. כמו שנפרדתי מחברים טובים, מבחירה, במודע, כי זה היה נכון. כל פעם שרציתי לחזור. חייכתי חיוך קל, חשבתי על זה אפילו יום יומיים, אבל המשכתי הלאה. הבנתי שזה לא רלוונטי לחזור. אז מה שבאלי עכשיו?!

למה זה יעצר? לא יודע. זה יעצר. זה תקופה נכונה לעצור את זה. כל התהליך הזה הוא עוצמה גדולה שלמדתי ממנו בלי סוף. עצם התהליך, התחושות, המשברים, הבכי, הקימות, הגבורה, השמחה, כולם יחד זה מי שאני.
החטא כבר לא. עשיתי תשובה. היום אני גדול יותר, חזק יותר עוצמתי יותר. ודאות אחת יש לי, היום אני לא חי בסרט. היום אני לא אראה סרט. מוכן להשבע. מחר אתחייב מחדש.

זה לא עומד להיות קל.
אבל זה הכי קל בעולם.
פשוט לחיות. מלא מלא מלא חיים. יש לי אותם בשפע. ואני שותה ושותה ושותה. מחיייייך. זה פעם אחת שלא תפסיק. הלוואי.

זה מצחיק. באמת שזה מצחיק. הראש כבד והבטן צוחקת. 
לא לתת לראש לצחוק. לא לתת לבטן להיות כבדה.

עוד יום שמח. רחוק מכל מכשול. רחוק מכל בחינה. רק כי רציתי. כי בחרתי. כי היה לי אומץ לחיות.
גם מחר אני לא נכנס לסרט. אני מסוגל להשבע

אין לי באמת מה לומר, אין לי מילים. מישהו שומר עלי למעלה שאני לא אעשה שטויות. מדי פעם הוא זורק לי חור ואפשרות. אבל בגדול אני שמור.
כמעט שוב עשיתי שטויות. כמו ילד קטן. בוש ונכלם. לא מבין בשביל מה כל הסיפור הזה נופל עלי, אבל מקבל באהבה. קיבלתי הרבה כוח מההתמודדות. אני מקבל על עצמי מחר שלא לעשות שטויות. לא יודע מה ילד יום ומה ילד יומיים. זה מצער. מה לעשות שאני לא מכתיב את המציאות.

אבל היום הוא יום שמח. יצאתי בו בזמן. מחר יהיה יותר שמח, כי הגעתי אליו מוכן

קיבלתי על עצמי ועמדתי בזה. עם הרבה הרבה כוחות מלמעלה. היה לי יום מאושר. היום שאחרי הכי מפחיד והכי מסוכן. אין ציפיות. רק להמשיך לנסות. מקבל על עצמי מחר עוד יום של נקיון.

א

ו

ה

ב

י
ם
תמשיך לשתף...

אוהבים אותך.
תשאר איתנו

עוד יום ועוד אחד. זה מטורף. זה עובד וזה לא מובטח. כל כך מסוכן וכל כך רחוק. כל כך לא חלק ממני וכל כך שולט בי. לפעמים.
אבל כשעובדים טוב, הכל טוב

כל הכבוד לך. כולנו כאן יחד. יש איזה מחזוריות לקשיים. אבל הכניסה לכאן, הידיעה שכל אחד מאתנו נותן לשני את הכוח להמשיך לעוד יום. זה עצמו נותן עוד כוח.

יום ועוד יום במתנה. יש רצון ויש תקוה.
מקבל על עצמי שביומיים הקרובים אין מצב בעולם אני נכשל. אשתדל לעשות כל שביכולתי למטרה זו

החיים גדולים מנקיון.
אבל כדי להגיע לגודל הזה צריך קודם נקיון.
טוב להמשיך לעבוד. שושווה להתאמץ.
עד סוף שבוע כולל מוצש אין נפילות. אין משחקים.
למה? כובע

אשריך אחי! חזק ואמץ!
תמשיך בכל הכוח!
מחזק אותי שאתה משתף, תודה לך.
מחכים ומצפים לשמוע עוד