ב"ה 10 ימים!! תודה לך ה' מקרב ליבי!
בימים האחורנים לא שיתפתי..הייתי באתר אבל לא היה לי כח לשתף..משהו בי נהיה מאוד אפתי. הראבק צנח לריצפה ואני פשוט 9 ימים נקי בגלל ש...בגלל שסתם, כדאי. התחלתי לשבת עם עצמי לנסות להבין למה ואני חושב שזה בגלל הלחץ שאני נמצא בו. התקופה כעת היא בפתחה של תקופת מבחנים, מה שמשאיר ללחץ לפעול בשני מישורים: או שאני פועל מתוך הלחץ או שאני אדיש אליו. אני לא אדיש לתקופה בצורה אבסולוטית, אני כן לומד אבל כן נכנסה בי מין אדישות מסוימת. בע'ה לוקח על עצמי להתעורר מהאדישות.
אתמול, היה לי ניסיון. המחשב שלי מסונן, אבל ראיתי אתמול כתבה תמימה על פניו ביוטיוב ופתאום באמצע הכתבה בלי שום קשר לחיים, העלו תמונה של מפורסמת...ה' ישמור. ובבת אחת גל עצום ניסה לשטוף אותי. מייד נזכרתי בהתחייבות שלי אליכם בתחילת המסע הנוכחי. כתבתי שאני מתחייב בלי נדר לתת לכם מסע של 90 יום. אמרתי לעצמי זהו, תשתדל! אתה לא שובר את המילה שלך לחבר'ה!! זה עזר אבל שוב התחיל לכרסם בי. ובחסדי ה', פתאום נזכרתי בצער העצום שהנפילה שלי תגרום לה'. חשבתי 'הוא נותן לי בריאות ב"ה, הצלחה בלימודים, חברים שאוהבים אותי..כל כך מלא דברים ואני אבוא..וכמו ששמעתי באחד השיעוריך כביכול חס ושלום יסתור לשכינה?! איזו כפיות טובה?! לא אבא, תן לי כוח, בבקשה!' וב"ה הלכתי לישון מהר, ובבוקר כל כך שמח שלא נפלתי. הגל פשוט חלף.
אני בכלל לא צדיק שמקריב את אהבת ה' על התאוות שלי..ממש רחוק לצערי, ויש לי מלא נפילות שהמחשבות האלו לא עוזרות לי, אבל פעם בכמה שנים שה' נותן לי יכולת להתמודד מול ניסיון ממקום של אהבה כלפיו אני שמח ואמרתי נשתף אתכם.
אוהב חברים ובהצלחה לכולנו!