תודה רבה! יש לי המון מנגנוני בטיחות. אני מפחד לשים עוד מנגנון, שמא הכל יתפוצץ לי בפרצוף. אך אם ארגיש בנוח עם זה, בלי לחץ וכל הבלגן הפנימי, אז בעז"ה אאמץ את הרעיון. תודה רבה!

שבוע טוב לשוב ממצולות!
בהצלחה אח יקר בדרך! שמח לשמוע שניצחת...היום!
מחזק מרחוק!!  

אז נראה שהגל מיום חמישי מסרב לעבור. 
השבוע התחיל. בבוקר הכל היה מדהים. חברותא, לימוד הכל. אבל אז נגמרה החברותא והמצב רוח פתאום ירד. מלחמות מטורפות בפנים, כשבסוף נשברתי וראיתי כמה תמונות קטנות, כשב"ה זה היה רק חיצוני ממש. מאז המוח כבר לא עבד כ"כ. לא הצלחתי להות מרוכז. כל הצהרים פשוט הסתובבתי ופחדתי לעשות דבר רע. ממש לא הצלחתי להתרכז כשאני מבואס על עצם זה שהגל מיום חמישי לא עובר. 

רבש"ע, השתדלתי, התפללתי, עצרתי עצמי כל כך הרבה פעמים בשלושה ימים האחרונים. האם לא מגיע לי מעט מנוחה. קצת שקט נפשי?! האם לא אוכל לשבת מעט וללמוד בשקט, לאהוב את עצמי מחדש ולשמוח בהצלחות הקטנות והמדהימות האלו?! מתי יגיע היום שבו לא אפחד מעצמי, שלא אפחד שאני עלול להחריב את העולם במעשה אחד קטן וחסר זהירות? מתי אוכל לנהוג בחופשיות ובזרימה ללא עייפות מטורפת ממלחמות ויאוש?!

בסופו של יום, הצלחתי לעבור את הנסיון הזה. ב"ה. מקווה לימים שקטים יותר. 
לילה טוב לכולם ותודה רבה! 

מאוד מזדהה עם זה.. מרגיש בדיוק כך..

וכמוך גם אני לגמתי רק כמה ראיות קטנות בבוקר.. והאובססיה חזרה והשתלטה וכבר אין לי כוחות לזה..

גם אני מבואס שהגל הזה לא נגמר.. שאני צריך כל רגע לעשות פעולות ופעולות ופעולות.. וכבר הותש כוחי..

מתפלל שיקרה לי נס היום מהשמיים.. לי כבר אין כוחות להיאבק..

אוהבים

לאחר כמה ימים, סוף סוף יום בנאלי ושקט, ב"ה. פשוט הנסיונות הרגילים- משפחה, אבא, אמא, אחים, לימוד. קיצור ממש דברים רגילים. 
חשבתי על זה המון, אבל ככל שאני שלם על התאווה, ככל שאני מבין שככה זה ואין לה מה להתרגש מזה- אז אני מצליח לעבור את זה הלאה. הבעיה מתחילה כשאני מתרגש מעצם ההתרגשות. כוונתי היא שבכל פעם שהתאווה חוזרת אלי ואני מתחיל לפחד, להתעסק בזה יותר מדי ולפתח רגשות- אז המאבק רק גדל וכדור השלג צובר תאוצה. בימים האחרונים אני משתדל לא לשים לב לזה. אם מגיע לה גל של תאווה אני יודע שזה חלק ממני, ואין לי מה להתרגש או להתעסק עם זה יותר מדי. כן, עדיין לא הצלחתי לתקן את התאוות והמחשבות האלו אבל זה יקח עוד זמן. לבנתים, אני הולך בצעדים קטנים ומדודים ומקבל את עצמי. לא שובר ומתאכזב מעצמי, אלא שמח במי שאני ובמה שאני עושה. 

אז לסיכום, גם היום היה ב"ה יום טוב. ומאחל לכולנו הצלחה בכל האתגרים!!! תודה לכולם

מדהים
ברוך השם 
בהצלחה

והנה, עוד יום נוסף לו ליומן. עוד יום שב"ה הצלחתי להתמודד, לעמוד בגבורה. עוד יום שהוספתי אהבה בעצמי, אהבה שכ"כ חסרה. אהבה שכבר חשבה שלעולם לא תהיה. אהבה שנזנחה בעקבות משברים פנימיים חזקים ושנאה עצמית. אך כעת הגיע העת לתקן ולשפר הכל- גם לברוח מהרע וגם לחזק את הטוב. 

לילה טוב לכולם, ותודה רבה על הטוב שהאתר הזה עוזר להביא לעולם!!

מאז שהתחלתי לרשום את היומן, ממש מדהים אותי כל פעם מחדש הכחות שאני מקבל ושואב מפה. וכיצד היום עובר. אז הנה, עוד יום עבר ב"ה. עוד יום של נקיות. ובאמת שאני יכול לומר שאני שמח על היום שהיה. אומנם היו את האתגרים והנסיונות שלו, אבל אני יודע לסנן, ולשלוט במוח. שום דבר לא וודאי בייחוד שרצף הנקיות הוא לא ארוך מי יודע מה. אך כתיבת היומן פה מביאה לי אנרגיות וכוחות, שאני מקווה והמתפלל שהן ישארו גם בזמנים הקשים. אז לסיכום, מתרגש מאוד לסיים את היום ולכתוב שוב- אני נקי. 

ממש משמח לשמןע !
כל הכבוד ובהצלחה!

זה מדהים, פשוט יש לו משהו נגדי בסופשי"ם.
ושוב, מתחיל הסופ"ש  ואיתו הרצון לחטוא רק מעט. 
מתחיל הסופ"ש ואיתו מגיע גם היאוש. יאוש כזה שאומר- מה לך ולכל זה? ואפילו אם הצלחת לשמור כמה ימים, מי אומר שתתמיד, מי אומר שמחר לא תכשל.
יאוש כזה שמעקצץ בראשי ואומר שאם לא אחטא כיצד אפתח לעולם המיני. אני יודע שלרובכם זו מחשבה קצת מוזרה, אך אצלי, כאחד שברח כל חייו מהעולם המיני ואך לפני כשנה הכל התפוצץ, המחשבה והרצון לחוש את החוויה היא כ"כ גדולה. חוויה כזו שתשכנע אותי לרצות בחוויה, לרצות במשיכה ולא לסלוד ממנה. 
ובסופשים מגיעה לה גם העייפות. סיימנו שבוע. שבוע עמוס בקשיים, מחשבות רצונות ואתגרים. אז אולי אפצה עצמי במעט הנאה?! מדוע לרוב חברי הנשואים מותר, ואילו לי אסור לחוש מעט מכל מה שהחוויה הזו מציעה? 
ויחד עם הסופ"ש מגיע גם תחושה ורצון למרידה- מרד שאומר נמאס לי. לכל העולם מותר ולי לא?! כל העולם משתגע, רואה בזה דבר כ"כ מרכזי בחייו ואני שם לעצמי אלף אלפי גבולות ומחסומים. 
אז אולי רק מעט. 
ואז הידיים מתחילות להתעסק. 
ואני תופס את עצמי חזק ומבין, שהרגע הכי חשוב הוא תחילת הנפילה. אם אצליח כאן, לא אצטרך להתמודד אח"כ. אך אם אפול רק מעט- המעט הזה יגדל עד כדי פיצוץ מטורף.
אז לבנתיים אני נשמר, ומסיים עוד יום טוב ונקי. 

שיהיה לכולם לילה טוב, וברכת הצלחה! 

תודה רבה על השיתוף הכנה.
תיארת בצורה יוצאת מן הכלל את האובססיה להשתמש.
במקרים כאלו אני שואל את עצמי - מה המחיר שאני משלם לאחר השימוש?
נזכר בחיים האומללים של ייאוש, בושה, דיכאון, כעס על עצמי  . נזכר בבת זוגתי שעומדת אומללה מולי , חסרת אונים מול ההתמכרות שלי.
לא תמיד זה עוזר, הראש מתפוצץ ורוצה להסיט את המחשבות מקשיי היומיום.
מחשבות על תאווה ממלאות את הראש.

עד עכשיו הזיכרון מהמחיר ששילמתי על השימושים גובר על הרצון להשתמש. 
אני יודע בתוך תוכי שזה לא יחזיק לאורך זמן אם לא אשנה דפוסי חשיבה, אפטר מפחדים וכעסים. איך עושים זאת? שאלת השאלות. עדיין לא יודע.
שיהיה כל טוב

וואו! לא יכולת לתאר את זה יותר טוב מזה! פשוט מדוייק.

לכל אחד המחלה זורקת שלל תירוצים ואמתלות למה כן.

ובינינו? גם לנשואים..

לפעמים אני נדהם בעצמי מההמצאות השקרים התירוצים הרעיונות וההצדקות שהמחלה מוצאת לי כדי להשתמש...

והכי הזוי שבאותו רגע זה פשוט נשמע כל כך משכנע!

מצאתי שמה שעוזר זה לשתף את המחשבות האלה עם חברים בדיוק כמו שאתה עשית.

ברגע שאני משתף.. אוטומטית השקר מתגלה ואני מבין כמה זה לא מגיע ממקום שפוי הגיוני או אמיתי.

כל הכבוד על השיתוף! מאחל לך המון הצלחה בהמשך הדרך! גם כשתגיע לרצף ארוך יותר והתירוצים רק יילכו ויתרבו

אוהבים

אני חושב שעיקר הבעיות ויסוד האתגרים אצלי הוא הבילבול. אני לא יודע עדיין מה אני באמת רוצה. רוצה להיות אדם טוב, ירא שמים. איש אמת שעושה ורוצה את דבר ה' בכל רגע ורגע. או שרוצה להיות האדם הנהנה מהעולם, טורף את החיים ומנצל כל רגע לחוויות וריגושים. 
כשאכריע לגמרי, אז לא אצטרך לפחד מגלים חוזרים ונשנים..

לבנתיים, אני משתדל לחיות את מי שאני ומנסה לנצח כמה שיותר מלחמות קטנות. נאלצתי היום לפרמט את המכשיר כך שלא היתה לי תוכנת סינון למשך כמה שעות. ב"ה הכרעתי בצורה ברורה מאוד שנפילה לא תצא מפה. ואכן לא היה כלום, מעבר לבלגן הפנימי.  שבת שלום!!

לשוב ממצולות אתה גיבור!! מדהים שהחזקת מעמד אח:)
ואני ממש איתך! להבין בצורה ברורה בשכל למה לא, מאוד תעזור להתגבר על התאווה כשיגיעו הגלים. מחזק!

רבש"ע, אני כותב לך ממצולות ליבי. 
מרגיש לי שרק אתה ואני פה. וממש הכל בודד סביבי. אתה אני והיער. כלום חוץ מזה. כי אבי ואמי עזבוני וכעת אני מתחנן שאתה תאספני. לא חברים קרובים, לא איש שיחה, ואף החברותא לא מתענין. לא שואל. כלום. 
כולם עסוקים בלחזור לשיגרה, אבל אני בורח מהשיגרה. 
אבא, לא טוב לי בשיגרה הזו. בא לי כבר להשתנות. בא לי להיות אדם אחר, כמו הבחור שאני רואה בחלומות. וחלומי אינו חלום הזוי. רצוני להיות אדם פשוט, ירא שמים. בית, משפחה ואשה אהובה. 
רבש"ע המון הקרבתי בימים האחרונים. המון. זה התחיל בשישי, יום בו נאלצתי להיות ללא חסימה למכשיר. לא הדבר האידיאלי מבחינתי. אבל הי, הצלחתי. כן. אפילו רגע לא חשבתי על חטא. אולי רגע אחד כן אבל לא מעבר. 
וזה המשיך למוצש. תסמונת המוצש הרגיל. כמה שעות שמצד אחד יש ככ הרבה מה לעשות וללמוד. ומצד שני אני לא מצליח כלום. מוצש שבדכ מועד לפורענות. אבל הפעם, ב"ה השתדלתי לעשות דברי אמת. 
וגם היום. אבא, רק אתה יודע באיזה מצב רוח הייתי היום. ממש מהבוקר. רק אתה יודע מזה לאבד קובץ שכ"כ השקעת בו. רק אתה תבין אותי כשהאמונה בשינוי  ובהתקדמות התרופפה בי בגלל אנשים חסרי אחריות ואמונה. ורק אתה תבין מזה לעצור הכל באמצע הדרדרות תהומית למצולות ולא לחטוא. בכלל. כלום. 
רבש"ע המון הקרבתי. וכעת אני שואל, אתה גאה בי? כעת אתה גאה בבן שלך? 
משום מה, למרות כל הניצחונות המצב רוח שלי זיפת. לא מצליח להתרומם. כמה אני רוצה שתבוא ותגיד לי, בני, יש לך משאלה אחת כאות צופר ומתנה. באותו הרגע הייתי מבקש רק דבר אחד. אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה. תן לי להבין ולהפנים. עייפתי ממלחמות. אני רוצה שינוי מהשורש. להפנים סוף סוף את אותם הבנות שכבר הבנתי לפני חודשים אך משום מה לא מצליחות להיקלט במוחי ונפשי. רק על זה הייתי מתחנן. 
ואבא, מתי אחזור להתרגש, להרגיש חוויות אמת. מתי אברח מהשקר האופף אותי כל היום. אותו שקר שהופך אותי לצל אדם ומבריח אותי מכל קרובי, וכן, גם ממך. 

אז בבקשה. אבא. ענני. כי לא נותר בי עוד כוח. 
נ.ב. אם אפשר גם עוד מנת אנרגיה קטנה למילוי המצברים, זה יהיה מדהים. תודה.