15 ימים הצלחתי לעמוד בזה. מאז שהתחלתי ליפול לפני שנה, הזמן הגדול ביותר של נקיות היה 15 יום. האמנתי, קיוויתי שהפעם אצליח יותר. אבל היצר הרע נותן את כל הפגזים שלו ביום ה 16. ואכן, נפלתי.
נפלתי ברגעים שכבר איבדתי את התקווה שוב. ברגעים שאני כבר אומר- אם זה לא יקרה היום אז זה בטוח יקרה מחר. אז אין לי סיכוי לנצח. בוא לפחות נהנה. ואכן, לשניה קטנה נהנתי. נזכרתי בתחושה. אבל אח"כ, שוב דפקתי את הראש בקיר. החלום לנצח את הדבר הזה שוב התערער. שוב צריך לשאוב כוחות מאני לא יודע איפה ולהתחיל מחדש. מילא כוחות, אך מהיכן האמונה שאכן אצליח.
אני מסתכל על ההודעה של אתמול. על המלחמות שבהמם נלחמתי- והצלחתי. אך היום, כמו סמרטוט. תוך כדי יום לימוד ומתוך מצב רוח מפוקס, נפלתי. המון פעמים נפלתי, אך שוב ושוב אני שואל- מי אומר שזה לא יקרה שוב. מאסתי בדרך הזה. אך לא מצאתי דרך אמיתית וטובה יותר. כרגע, הכי חשוב שלא ליפול יותר. שלא לנצל את הנפילה הזו לקטסטרופה, כפי שקרה בחודשים האחרונים.
בשבועיים האחורנים הייתם איתי, נתתם לי גב ופידבק חיובי. ובאמת זה עזר. במקומות שאין איתי אף אחד, כשרק אני נלחם נגד עצמי, עזרתם והייתם איתי בצורה מדהימה. תודה, תודה ושוב תודה.
מקווה שאצליח בעז"ה להתחיל הכל מחדש. בא לי למחוק את היומן הזה ולהתחיל אותו מחדש. חלמתי על יומן נקי, יומן שכולו רצף אחד של נקיות. זה כבר לא יקרה. מקווה שזו תהיה ההודעה האחורנה בסגנון הנופל. מכאן והלאה רק עולים.
) מהי ההרגשה...
