יום 2 להתמודדות. 
טוב עברו יומיים מעורבבים.  בטוב והופכו. 
את היום הראשון להתמודדות החדשה פתחתי בטבילה במקווה, אימון טוב וארוחות טובות! הרגשתי מבסוט על עצמי!
הגיע הערב ורק חיפשתי תעסוקה. עם מי להיפגש ועם מי לשבת רק לא להיות לבד. 
נסעתי לחברים והיה שם קנאביס. 
עישנתי אחרי תקופה שלא. 
היה בי פחד כל שאכטה ושאכטה שכשאני אחזור הביתה יבוא לי הקריז לאונן. 
הגעתי הביתה והיד ישר הלכה אל הפאלפון. אפילו שהוא מסונן ועם הגנות. 
נכנסתי לפייסבוק לשוטט. הרגשתי כאילו שני אנשים מסתכלים בפייסבוק. אחד בתמימות רוצה להתעדכן בספורט וחברים. והשני רק מחפש איזה פירצה שתוביל לנפילה. 
כשהבנתי את זה סגרתי את הפייסבוק ומחקתי את האפליקציה. הנחתי את הטלפון. 
וברוך השם נרדמתי! בלי מלחמה! 

את היום השני העברתי בעבודה בעיקר. את הפלאפון השארתי בצד כמעט כל הזמן בעבודה. כשאכלתי ארוחת צהריים לא שמתי שום דבר לראות תוך כדי. אלא נתתי לעצמי להנות מהאכול!
עבר יום בסדר.. בלי יותר מידי עשייה. 
אבל סבבה. 

האמת שאני מרגיש קצת ריקנות. יכול להיות שזה תופעות לוואי כאלו ואחרות. 
וזה היופי. שאני מבין את זה. בעבר הייתי נופל עוד יותר לדכאון בתחושות האלו. 

החלטתי לשים סוף, החלטי הפעם, גם לקנאביס! די! חלאס!
זה פשוט לא עושה לי טוב כמו פעם.  פעם זה היה מרגיע אותי מנחם אותי. 
היום זה רק גורע ואני לא מוכן לזה יותר!

נתעדכן
אוהב אתכם

יום 5 להתמודדות. 
מה קורה אחים שלי?
כבר עברו חמישה ימים. 
בנתיים הם עברו בשלום. 
אני מחפש לעצמי תעסוקה. ממציא פרוייקטים לעבוד עליהם ומנצל את הזמן. 
אני אשתדל השבוע גם להקדיש זמן למשפחה שבקושי שמתי לב אליהם. 
ממשיך לעשות ספורט, לנגן ולחפש דברים לעבוד עליהם. 

אתמול הלכתי לשבת עם חברים והגיע מישהו שאני לא מכיר שהתרבב על זה ששכב עם מלא נשים גויות ויהודיות. הראה תמונות ולא חסך בתיאורים. 
הכניס אותי להירהורים לא טובים אבל יצאתי מזה מהר. 
כל הסיטואציה הזאת נתנה לי לחשוב על איך הגעתי בכלל לשבת עם בנאדם כזה... לא שבוא לא בנאדם טוב. השורש שלו הוא מאוד מאוד טוב. אבל עדיין.. אלו האנשים שאני רוצה שיקיפו אותי?
בקיצור התובנה שקיבלתי מאתמול זה להימנע ממצבים כאלו, כל עוד אני יכול למנוע אותם. 

שבוע טוב אחים שלי
אוהב

צודק אחי !!

מאד קשה למכור להיות במחיצתו של מישהוא שמדבר על זה בלי בושה וכו'. מסוכן לנו אחי !!

בהצלחה !

יום 7 להתמודדות. 
שלום אחים שלי. 
משתדל לכתוב לפחות פעם ביום יומיים. ולהתעדכן. 
קודם כל הכל אצלי בסדר. מרגיש ממש בעשייה וטוב לי בלב. 
מצאתי לעצמי פרוייקט לשפץ כמה דברים שהזנחתי בעברי. 
משתדל להיות כמה שיותר עסוק וכמה שיותר לעבוד ואפילו לבלות. ללא רגע אחד דל. 
בנתיים הולך לי טוב ממש עם ההתמודדות וההשתדלות הזו.
ממש מקווה שזה ימשיך כך ומשתדל לא להגיע לעייפות בעקבות יותר מידי עשייה  - עומס יתר. 
שיהיה לנו שבוע מעולה אחים שלי. 
אוהב אתכם. 

יום 13 להתמודדות. 
עבר יום ארוך. 
הוא התחיל מוקדם מוקדם לפנות בוקר. 
הלכתי לעבודה, קיוויתי שזה ימלא לי את היום לפחות בהתחלה. 
בעבודה יצא לי במקרה לראות איזשהו סירטון. לא שהוא היה משהו מיוחד אבל הדליק משהו...
כשחזרתי הביתה, כאילו נפלתי אל תוך התהום. בלי מלחמה קשה. 
לא יודע למה זה קרה. 
הייתי עייף, הייתי מותש מהיום, מהתמודדות הארוכה כבר. 
אבל אני עדיין חדור מטרה. 
מתישהו האור יתגלה. 
אוהב אתכם. 

חיבוק גדול אחי !!

אל תדאג מכל התקופות הקצרות האלו של החלמה, ומכל הנפילות אנחנו לומדים יותר מה זה החלמה ומה זה ענווה. אל תדאג תמשיך להתפלל וניסים ימשיכו לקרות בעזרת השם !

אוהב אותך !

יום 15 להתמודדות. 
יום קשה. 
מרגיש עוד פעם את שתי היישויות שבתוכי. 
אחד נלחם לקבל עוד מנה. והשני בוכה בצד. 
אחחח אבא איזה קשה זה. 

לפעמים אני שואל את עצמי, למה דווקא אני??
למה אני לא יכול להפסיק פשוט?
אני מכיר הרבה שהפסיקו וזהו. רק כי הם החליטו את זה. 
החלטה שבאמת יכולה לשנות משהו. 
אני כבר בקושי סומך על עצמי. 
למרות שאני מצליח לכבוש יעדים אחרים בחיים. על זה אני לא מצליח. 

עייפות. 

יום 20 ומשהו להתמודדות.
קשה לי. נפלתי.
אין לי יותר מה לכתוב.

צודק כלכך!
כבר איבדתי כוחות להתעסק בהתמודדות הזאת. להשקיע בה.
אני צריך לעשות את זה יותר טוב ולהשקיע בזה. נטו בשביל עצמי.
מכניס לי תזכורת להיכנס כל יום בשעה 23:00 להיכנס להתעדכן ולעדכן איך עבר לי היום.

טוב אז כמו שהבטחתי. 
מסכם את היום. 
אחרי הנפילה היום בבוקר. הרגשתי נורא. הרגשתי כאילו עוד פעם אני נופל, צולל אל תוך ים של ייסורים ואי וודאת עם עצמי. 
סגרתי את הכל. 
יצאתי מהחדר.
החלפתי בגדים. 
ויצאתי לשחק כדורסל. רק אני עם עצמי והמוזיקה. 
הרגשתי כאילו אני מתרוקן. 

אחרי זה קבעתי לי סנקציות. 
אין יותר שינה עם הפלאפון. הוצאתי את השעון מעורר של פעם מהארון כיוונתי לשעה שאני צריך לקום. 

אין יותר ״למידה״ בחדר סגור. או שהחדר פתוח או שאני לומד איפה שכל המשפחה. 
אם אין אף אחד בבית. יאללה לספריה, לחצר ועוד. 

מקווה להצליח ולהתמיד בדרך החדשה, שוב. 

אוהב אתכם. 

והנה זה ממשיך. 
טוב אז היה יום יחסית מוצלח. 
פתחתי את היום במשמרת בעבודה עד הצהריים. במשמרת הייתי עם מישהי שהיה לי איתה משהו בעבר. אבל הצלחתי להתגבר על יצרים ומחשבות. 
חזרתי הביתה נחתי טיפה והתחלתי לעבוד. בלי דקה של מנוחה. אחרי זה התאמנתי עד הערב. הצלחתי למלא כל חור של זמן בעשייה ברוך השם!!!
היום עבר ואני מרגיש שמיציתי אותו. 

לילה טוב לכולם ומקווה שימשיך ככה. 

והנה אני חוזר לפה שוב כשאני צריך עזרה. 
תמיד חכם גדול... חושב שאם אני לא אכנס לפה, סימן שאני לא צריך. 
כאילו אני בורח מהאתר. ״לא רוצה שייך לפה״. 

לא נפלתי... עדיין. 
אבל השוטטות הולכת וגןברת. 
מצטער שלא עידכנתי יוםיום. 
אוהב אתכם. 

אוהבים אותך אחי!
ושלא תעלם לנו, אנחנו איתך, שולח לך הודעה עכשו בפרטי

אחי כל הכבוד על האכפתיות איזה כוח רצון תוך כדי שיטוט יש לך את היכולת להיכנס לפורום ולכתוב. זכית!!!! לא משנה מה יקרה זה פשוט רגע של גבורה שילווה אותך בהמשך הבנייה שלך!!!

תודה רבה אחים שלי.. עדיין אני בתוך זה.. יד אחת על הפורום ויד שניה באתרים. 
באלי לצרוח!!