תודה רבה לכם אחים שלי!
היום עבר עליי יום טוב.. אמנם לא עשיתי יותר מידי חוץ מהלתאמן אבל הרגשתי טוב, מצב רוח מרומם..
ברוך השם מקווה להמשיך עם זה

אוהב אתכם תודה על התמיכה והעזרה!

תמשיך עם 'תקוה' - אתה תצליח לשתף לדעתי זה הדבר הכי חשוב, כמובן אחרי סינון

אוהבים בהצלחה. 
תשאר איתנו!

שלום אחים שלי
היום עבר בסך הכל בסדר...
מלא מלא לימודים.. 
האמת שבאיזה הפסקה אחת יצא לי לשלוח מבט למקום לא טוב ביוטיוב
סגרתי אותו זריז אבל אני מקווה שזה לא יחזור אליי כמו בומרנג כמו בדרך כלל
חוץ מזה יצא לי להתאמן המון היום.. קצת לפרוק עצבים

כל השבוע שעבר הלכתי לישון בלי פלאפון לפני השינה או בהישג יד! 
ישנתי הרבה יותר טוב מבדרך כלל
מקווה לדבוק בזה גם השבוע

לשאלה שלך המשתוקק- יש לי סינון על הפלאפון אבל הוא לא באמת עוזר לי במקרה של קריז חזק. 

שיהיה לנו שבוע טוב
אוהב אתכם!

תקווה25 כתב on 28 אוק' 2020 16:13:

כך בדיוק גם היה עבורי... אחרי ימים ולפעמים שבועות של מלחמה בשיניים דווקא אחרי איזה רגע שיא של ויתור פנומנלי שברגע האחרון ברחתי וויתרתי ולא נפלתי - ביום שאחרי כאילו כלום בלי שום קול בראש פשוט קור רוח ושקט ודממת מוות נכנס לפורנו מאונן ויוצא.. ככה פוף.. בשניות.. ימים של נקיות הלכו לפח...

מאוד מאוד מזדהה עם זה..

מה שעזר לי הכי הרבה זה השיחות שהייתי עושה עם הספונסר בימים האלה של הלפני, והוא היה מכין אותי לבאות - למחר.. כך שבאתי מוכן וזה עזר לי המון בהתמודדות.

אוהבים אותך ותודה על השיתוף!

אני חושב שהנקודה הכי חשובה שאפשר להפיק מזה זה החוסר אונים..

זה בדיוק החוסר אונים שמדובר עליו.. גם כשטוב גם כשרע.. גם אם אני נלחם בשיניים וגם אם אני מובל כצאן לבטח כך או כך התוצאה בעינה עומדת ואני ממשיך ואמשיך ליפול לא משנה מה אעשה...

זאת הייתה תחושת החוסר אונים הכי חזקה ומבהילה שחוויתי בחיים שלי...

ולשם אינני רוצה לחזור ועושה כל שביכולתי בשביל זה..

אוהבים ותודה שהזכרת לי את הימים הקשים ביותר בחיי..

אני מאוד מזדהה עם תחושת חוסר האונים המתוארת כאן...
גם אני הרגשתי עד ליפני יומיים שאני כבר שולט במצב ולא אכשל יותר,
אבל לאחר תקופה של שקט מגיע פתאום הדחף הבלתי נשלט ומותיר אותך מבולבל ונבוך...

מזדהה מאוד!
החוסר אונים מתבטא בנפילה שבאה מהמקום הכי בטוח שלי, הכי חיובי וטוב שלי, 
אחרי שאני מוסר שיעור לחברים, מבסוט מעצמי ומבסוט בכלל יושב להרגע מהלחץ של הכנת השיעור, מרים לרגע את הטלפון ו... פוף הלך עלי.
מזדהה מאוד!

עוד פעם זה קרה..
בשניה אחת.
אייי
גם עוד פעם אחרי רצף של חמישה ימים.
מצד אחד אני שמח על זה שזה קורה פעם בשבוע ולא כמו פעם שהיה בא בצרורות. זה מראה לי שאני באמת בתהליך.
האמת שצפיתי את זה ולא כלכך מנעתי... אתמול כתבתי על זה וזה אכן חזר אליי כמו בומרנג.
יכולתי אולי לצאת החוצה קצת לנשום אוויר, ללכת לטיול, לנגן או לצאת להתאמן בדיוק באותו רגע.
אבל אני לא שופט את עצמי... היה קריז, הוא נעלם בזריזות והתחלף בתחושת אשמה אבל ישר ניסיתי להזכיר לעצמי את התהליךשאני נמצא בו... ואני מתקדם באמת.
אז כל הכבוד לי שהנפילה היתה רק לאחר חמישה ימים
פעם הבאה אני אעשה יותר ואתקדם עוד צעד בדרך המפותלת הזאת.

עשיתי עכשיו בדיקה כמה ימים נקיים וכמה לא בכל התקופה הזאת של ההתמודדות
והנה התוצאות:
מתוך 299 ימים של התמודדות
38 ימים לא נקיים
ו-261 ימים נקיים!!

משבח את עצמי על המספרים האלה!
ממליץ לכולם לחשב את זה, אמנם לקוח טיפה זמן אבל שווה את זה.
בחיים לא חשבתי שאלה המספרים - רק הורדתי את עצמי בראש.
אבל האמת שונה.

שלום אחים שלי!
3 ימים לא עדכנתי פה.. מצטער על זה. 
הימים עוברים בסדר בנתיים...
גיליתי משהו חדש - הריטלין מגביר לי את החשק המיני.. לא שמתי לב לזה לפני כן. ועכשיו אני בדילמה. מצד אחד זה דיי משהו שאני צריך אותו ללימודים ומצד שני זה באמת מגביר לי את החשק. 
בנתיים הורדתי קצת את המינון אולי זה יעזור לי. 

בנתיים בחיים אני מנסה לקחת שלב אחד קדימה עם כל החלומות שלי. 
באמת לחפש אישה לחיים ולא לחכות שהיא תגיעה מעצמה. נרשמתי להכירויות והחלטתי שאני לא אומר לא יותר להצעות מחברים. 
ואת המוזיקה גם - אני מתחיל להקליט אלבום משלי בקרוב. 

אוהב אתכם ותודה על הזכות לשתף. 

מקרים את ההרגשה הזאת?
הרגשה שבאלך לברוח מהכל.. לעזוב את הכל.
את כל הדאגות, את כל הפחדים.
את כל העיסוקים...
ורק להתרכז בעצמך, בטבע, אולי אפילו לנגן משהו.
לעשות מה שעושה לך טוב באמת...
אני מרגיש הרבה פעמים במרדף... ברצון מזויף לדברים.
באלי להשתחרר מהחבלים.

שבוע טוב

אוהבים אותך מאוד, בשפה שלנו זה נקרא, ריכוז עצמי, איזה כייף להיות לבד, אבל לדעתי זה חלק מהבעיה שלנו,
בכל מקרה תחזיק חזק, אנחנו איתך.

לא יודע מה לרשום...
עבר עליי יום בסדר. 
הצלחתי לצאת מהבית, ללמוד בחוץ ולא להיות סגור בזום ובחדר.
הצלחתי. 
עדיין מרגיש כאילו משהו תקוע לי בגרון. 
הצטברות של ״לכלוך״ במרזב סתום. 
אני צריך לחזור להתבודדויות. אני אמצא לי את הזמן. גם אז זה יהיה בכוח. 

אני רוצה כבר להבין ולדעת שאין לי שליטה על כל הדברים בחיים שלי. 
מחכה לאסימון שיפול. 

[dir=rtl]לפעמים כלכך מחפשים תשובה לשאלה שאפילו לא יודעים איך לשאול אותה. 
ופתאום, מבלי תכנון, משהו מתיישב. משהו מסתדר. האסימון נופל. 
אמנם אני רק בן 25 אבל אני מרגיש שאני מדור האסימונים. 
ואני מחכה להם שיפלו