שלום אחים שלי
נפלתי
ממש מקודם. הרגשתי כאילו אני חייב נגיעה מהסם הזה. כאילו אני חייב אתזה לגוף שלי ל"בהמה" שבי. לא יכולתי להתנגד אפילו. זה היה במכוון. יש לי מחנק בגרון וכיווץ בבטן שקשה לשחרר. כואב לי בכל מובן בחיים. זה לא רק בכלל ההתמודדות עם התאווה. כי אני מצליח להתמודד גם עם הנפילות. אמנם נפלתי כרגע אבל למדתי להתסכל על זה כ- אני נקי 39 ימים עם 3 נפילות. כואב לי בחיים מבחינה של אמונה בבורא ובעצמי. אני לא בטוח בעצמי, אני תופס את עצמי כחלש וחסר יכולת להתמודד עם דברים מסוג כזה. אפילו שאני מצליח!! מצליח להתנקות לאט לאט מהתאווה, להתנקות מסיגריות כבר 5 חודשים! להתקנות מקנאביס כבר 3 חודשים! אלו תהליכים לא קלים אבל אני לא טופח לעצמי על השכם!
אני צריך להעצים את עצמי!!
אז אני לוקח לעצמי החלטה טובה לשבוע הקרוב. כל בוקר אני יושב בין 10 דקות ל30 דקות ופשוט מחמיא לעצמי, נותן לעצמי כוח להאמין בעצמי! מרים!
בנוסף גיליתי שכשאני בעבודה אני מוצא את עצמי נופל לתאווה כל פעם מחדש. אני החלטתי לחפש עבודה חדשה ובעזרת השם להתפטר בקרוב.
איזה החלטה טובה אתם לוקחים לשבוע הקרוב?
אוהב אתכם, צריך אתכם איתי בתהליך.

כל הכבוד על האופטימיות והתיקווה.
יש בך המון צדדים חיוביים, נראה שאתה אדם חזק שיודע להתמודד.
בהצלחה

תקווה אתה נמצא עכשיו במלחמה קשה אך אפשרית בו זמנית. אני אני קורא על ההתמודדויות שלך ואני אומר לעצמי שאתה גיבור. נפילה זה לא טוב נכון, אבל ההסתכלות שלך אחרי הנפילה שאתה לא מתייאש ושוב קם להילחם אחרי הנוק אאוט כביכול שההתמכרות נותנת לנו, זה כשלעצמו ראוי להערצה.
אוהבים אחי!

אחי הגיבור , תראה בכמה מערכות אתה נלחם  - כמו צבא שלם של איש אחד.  אני לא מצליח להלחם גם בקנביס וגם בתאווה ... אם החזקת 3 חודשים כך סימן שיש בך כוחות גדולים מאוד !.

המשך בדרך אל תפחד מעצות היצר הרע . כל ירידה היא לצורך עליה ,החובה שלנו היא לעשות תשובה לברר עם עצמנו מה גרם לזה ומה אני יכול לעשות כדי שזה לא יקרה . עוד חסימות עוד גדרות אין מה לעשות... גם אני מפנים שכרגע
לא מגיעה לי כל הפריבלגיה הזאת של האינטרנט הפתוח עם תמונות וכל האתרים. אני שוקל לסגור את יוטוב לגמרי עם כל הקושי שיש בזה.
. עלה והצלח ותמשיך לעדכן לעיתים יותר דחופות רוצים לשמוע ממך יותר !

אוהבים אחי אוהבים!! כואב לשמוע.. אבל זה בהחלט חלק מהדרך.. הארוכה התלולה ולעיתים הלא נעימה שעלינו לעבור..

זה מאוד הזכיר לי את עצמי.. הפעולה הזו שלקחת.. של להגיג מחמאות לעצמך 10 דקות כל יום..
זה מזכיר לי שגם אני עשיתי את זה בעבר..

זה מזכיר לי שניסיתי כל מיני דרכים ושיטות.. וכתבתי לעצמי פתקים ושתלתי בכל מיני מקומות והייתי קורא אותם כל יום ועבדתי על האדרה עצמית ושתילת מחשבות בתת מודע ומדיטציות .. באמת במהלך התקופה של ה5 שנים שניסיתי להפסיק ניסיתי כל מיני דברים ושיטות וזה לא צלח לי..

כשהגעתי לתכנית ראיתי בעיניים שלי בחדר אחד מולי כמה וכמה אנשים שהיו במקום שלי בדיוק ונקיים תקופה ארוכה וגם אז החלטתי שאני עושה את מה שהם עשו את מה שהם ינחו אותי לעשות והפעם היה בזה טאץ' שונה משאר הדברים כי האמנתי שאם אעשה את הדברים אז זה יכול לעבוד גם עבורי.. כי הייתה לי דוגמא חיה מול העיניים..

ובאסירות תודה ובנס גמור זה באמת עבד.. כל יום ויום במשך 302 ימים זה המשיך לעבוד כל עוד המשכתי לעשות את זה..

מתפלל עבורך שתמצא את הדבר עבורך שיעזור לך להצליח לוותר ברגעים הקשים ולהישאר בשפיות ולהצליח לא להשתמש.. זה כל כך קשה..

אוהבים אותך והכי חשוב שתמשיך לבוא ולשתף!

ההתמודדות לא מפסיקה לעולם.
אתמול הייתה לי התמודדות קשה בעבודה עם לקוח שמנסה להתחמק מתשלום, ועובד שלי שטעה טעות חמורה וסיפק לאותו לקוח סחורה בלי לגבות כסף מראש.
ההנחייה בחברה היא לגבות מאותו לקוח כסף מראש.
הרגשתי שאני מאבד שפיות, רותח מזעם על העובד שלי, רוצה להתפטר מהעבודה למרות שזו לא טעות שלי.
היום נסעתי ללקוח ב 05:30, שעתיים נסיעה, פתרתי את הבעיה.
אתמול עלו מחשבות חזקות של תאווה, הייתי זקוק לזה נואשות. לא יכולתי לדבר עם אף אחד בבית. הרגשתי שהעולם נחרב.
באסירות תודה לא נפלתי.
התנהגתי בגסות כלפי כולם, צעקתי, התעלמתי.
כנראה שתמיד יהיו לי תגובות כאלו.
מקווה שאצליח להישאר נקי.
התמודדות קשה כל החיים

שלום אחים יקרים!
לא שיתפתי בחיים את מה שאני הולך לשתף היום. אבל לפני זה אני רוצה לשתף על הימים האחרונים שעוברים עליי. עוברים עליי ימים קשים. ימים של שוטטות, של חוסר רצון לחיות, אמנם לא נפלתי אבל שוטטתי במקומות שרק מקרבים את הנפילה. אני מרגיש לפעמים כאילו אין יותר מה לעשות, "אני מכור וזהו". אולי ככה החיים שלי פשוט צריכים להיות, חסרי משמעות, בלי זוגיות בלי הצלחה, עצבות ודיכאון... אני לא מצליח להתמודד פשוט. אני שמח על כך שלא הוצאתי זרע לבטלה, אבל עצוב מאוד מהדרך חיים הזאת. היא מעייפת אותי.
אני אשתף אותכם במשהו שאני עושה בשנים האחרונות, שבחיים לא שיתפתי אף אחד בזה - ניסיתי לשתף חבר קרוב, כמו אח, אבל הוא לא הבין אותי נכון ואני לא הסברתי את עצמי כמו שצריך ופשוט נשארתי על ההבנה הלקויה שלו. בשנים האחרונות אני נמצא בהתמכרות שנקראת "שליטה פיננסית". אני מתכתב עם בחורות מחו"ל או בארץ, שרוצות אך ורק להרוס אותי ולקחת לי את הכסף, להרוס אותי נפשית ופיזית. אני מפחד, מפחד שיגלו עליי את זה, מפחד להגיע למצבים הרבה יותר גרועים. עד היום ביזבזתי המון!!! כספים. עשרות אם לא מאות אלפי שקלים. כאילו אני מכור להרס עצמי ולא יכול לעצור את זה. אני לא מצליח להתנגד.
אייי אחים שלי כואב לי, אני מרגיש שאני הורס את עצמי ואין לי מה לעשות.
אני מרגיש שיש בי ממש 2 נשמות - אחת תאווה לכל - אוכל, מין, סמים, אלכוהול, הרס עצמי הכלללל. ואחת רוצה לעוף מפה כבר, היא נהרסת פה. אני עכשיו כותב את כל זה ומתאפק לא להתפרץ בבכי.
אחים שלי קשה לי.
קשה לשמור על ההתרוממות שמדי פעם אני מרגיש ומצליח לצאת מהמעגל הנוראי הזה.
קשה לי עם החיים האלה בעולם הזה.
אני מרגיש שאני יודע את האמת וכמה שהכל פה חרטא אחת גדולה, אבל לא מצליח להתנגד לתאוות האלה.
אחים שלי אני באמת הורס את עצמי נפשית ופיזית, לאט לאט הכסף שאני חוסך אוזל, הנפש שלי מתחילה להתפרק. אני מפחד ממה שהזמן יביא אם אני לא אצא מזה.
ברוך השםםם שמצאתי את האתר הזה לפרוק פה את הרגשות ואת מה שעובר עליי, מזמן הייתי נהרס אם לא המקום הזה. האמת ששמתי לב שכאשר אני בקשר עם בחורה, לצורך פגישות והקמת משפחה, אני ממש כאילו מחוסן לתאוות, מצליח להתמודד מולן. אבל איך שזה נגמר אני ישר קופץ ראש לבריכת הגועל נפש הזה.
אני צריך אתכם אחים שלי. אני שנייה מלהתפרק

מבין אותך חבר יקר.
השימושים שתארת הם פועל יוצא של מי שאתה. קבל את עצמך, תאהב את עצמך, אבל לא רק את הצדדים השליליים.
אני בטוח שבמכלול הוויתך יש הרבה מאד צדדים חיוביים שמאזנים את השליליים.
מציע לך להצטרף לתוכנית sa.
שם תקבל עזרה משמעותית

אוהב אותך מאוד.
כותב לך בפרטי ומאמין בך.

אוהבים אחי.. אוהבים..

הייתי בנקודה הזאת בעברי..

והייתי בנקודה של הייאוש הטוטאלי בעברי הלא רחוק..

גם כשניסיתי להשלים עם זה שאני כזה וזה מה יש ולקבל את זה ולחיות עם זה לא הצלחתי..

מאוד מאוד מזדהה עם הכאב שאתה מתאר והתחושות... ממש ממש מזדהה..

האמת היא שזה לא אתה.. בכלל..
זאת מחלה.. והמחלה הזאת נקראית התמכרות.
תסתכל על נרקומן בתחנה מרכזית שזרוק על הרצפה מקבץ נדבות בשביל המנה הבאה שתרסק אותו..
המצב שלנו לא שונה משלו.. רק שאנחנו (עדיין) לא על הרצפה..

וכמו שאותו נרקומן לא יכול לצאת ממעגל הקסמים הזה ללא עזרה.. כך גם אני לא יכול.. 
אבל ביחד אנחנו יכולים.

זה ידרוש ממך קצת יותר מלכתוב בפורום.. אבל אם יש בך עוד תקווה ואמונה שאפשר לצאת מהמצב הזה.. אז אני מזמין אותך ליצור קשר עם SA, להגיע לקבוצה, לקחת ספונסר, ולהיצמד לכל מה שהוא מנחה אותך לעשות שעבד עבורו.
אם תתמסר לזה - אתה תצא מזה. וזאת הבטחה. 
וזה אפילו לא עולה כסף.....

מתפלל עבורך שתזכה לעשות את הדבר הנכון בזמן הנכון. שאלוקים ינחה אותך לדבר הנכון עבורך.

אוהבים!

אוהבים אותך אח יקר
מזדהה מאד עם הכאב שאתה מתאר,
ועם חוסר האונים על מה שאני עושה לעצמי.
מכיר את זה מקרוב ממש, על עצמי.
מתפלל בשבילך שתקבל במקום הנפלא הזה מה שאני קיבלתי,
הכלה וקבלה עצמית אמתית וכוללת של כל הדפקטים שלי עם-ולמרות-ובגלל הכל.
ובעזרת אבינו אב הרחמן שתזכה גם להרגיש כמו שחשתי בהמשך הדרך ש'בזכות' כל מה שאתה עובר עכשיו תגיע למקומות מיוחדים גבוהים ועוצמתיים בקשר לאב הרחום שיש לכולנו.
מאמין שהוא אוהב אותי ואותך ואת כולנו ללא תנאי. גם בתחתית של התחתית.
אז אולי בזכותך אנסה קצת לאהוב את עצמי הערב. מעט.
תודה ששיתפת.
'פנימה'

מתפלל עליך איש יקר ואהוב.
  שתתן לאלוהים את המקום להנחות ולהוביל אותך בדרך בה הוא מזמן לך. גם מאחל לך לאביא את עצמך לחדרי הקבוצות של התוכנית המדהימה 12 הצעדים.
  דרכם אני לומד לצעוד כול יום מחדש אל עבר השחרור והכוח.

גם אני לא הצלחתי להתגבר ולהתמודד מול התאווה. גם לי "היא" הרסה וריסקה את החיים (והיא עדיין שם מנסה להמשיך). אבל היא נמצאת בתוכי, והיא חלק ממני. כלומר זה אני שנותן לה להיכנס ולנהל אותי, כי אני לא יודע איך להגיד לה "לא". שזה בעצם גם אומר שאין לי את הכוח להגביל אותה/אותי. הצלחתי להגביל אותה לתקופות קצרות, אבל בתמונות חיים הכוללת, היא תמיד חזרה ותפסה אותי יותר ויותר עם המכנסיים למטה ועם הראש שלי, כשהוא עם אגו נפוח,אך פצוע עד כדיי גיחוך.   בתוכנית אני מגלה שאני סובל מבעיה עמוקה ורוחנית ושאני לא מצליח לפתור את העניין בעצמי. שזה אומר שאני מוגבל. לכן אני פונה לאנשים שהצליחו איפה שאני נכשלתי.
מקווה להיפגש איתך גם מיחוץ לאתר ולראות אותך בדרך של תקווה חדשה לחיים טובים יותר, חיים שבאמת חיים בהם.

שלום חברים שלי!
הרבה זמן לא כתבתי פה, כמעט שבועיים.
מצטער על זה
אבל הייתי חייב קצת להתנתק, או לפחות ניסיתי. 
לא יכולתי להתעסק בזה עוד, הרגשתי שאני מתמוטת. 
הרגשתי שאני דוחק את עצמי לפינה ונרתעתי מזה. עכשיו אני מבין כמה שאני בורח כשאני יוצא מאזור הנוחות. 
בורח... לא משנה לאן... לתאווה, מאותו מקום פשוט. 
בשבועיים האלה נפלתי פעמיים. 
וניסיתי לעבוד על עצמי בקטע כזה של לקבל את הנפילה ולהבין שההתמכרות הזאת, הרצון הזה לתאווה או בלשון העם ה״חרמנות״ הזאת, היא קיימת אצל כולם. אני לא שונה! אני בסך הכל חלק משרשרת ארוכה שמנסה לתקן את עצמה. אולי אני אצליח לתקן ואולי לא, אבל השתדלות תהייה פה ותמיד הייתה. מאז שאני זוכר את עצמי, כשאני מודע לכל התהליך של הנזק שהתאווה הזאת גורמת לי, אני נלחם בה. ואת זה אני חייב לזקוף לזכותי. 
נמאס לי להתבכיין. נמאס לי להתמסכן.
יאללה רוץ קדימה, אין ברירה!!
בשבועיים האחרונים יצא לשוטט במקומות לא טובים, ראיתי דברים הזויים... כאילו ראיתי את עצמי אם אני ממשיך עם הדרך שהתחלתי לסלול לי. וזה הדבר שהכי הרתיע אותי. 
אמרתי לעצמי, אין מצב שככה זה יגמר!!
ואחרי שבועיים של לשים בצד רגע את הבעיות, לנוח מהמלחמה, אני חוזר לרוץ. ומקווה לא להפסיק אף פעם, אלא רק להגביר. 
הרי אין רע בעולם, רק טוב או נהפוכו ממנו ,שמתהפך חזרה. 
זהו.

אוהבים אותך !
תודה רבה על הכנות והנכונות.

תמשיך לבוא ולשתף, דברים טובים יקרו.

אוהבים אותך.