חלק כשלעצמו מהבעיה איתה אנחנו מתמודדים, זה תחושה שלא יכולים להבין אותנו, ושזה נושא רגיש וסודי שאי אפשר לפתוח עם אחרים. גם התדמית שלנו תפגע וחשש מהכבוד העצמי. כול זה מצטרף למכלול הבעיה, אנחנו מוגבלים לבד ולא מוצאים פיתרון לבעיה שגדלה ככול שאנחנו ממשיכים להזין את התאווה בראש ובמעשים שלנו. ככול שהזמן עבר והשימוש התגבר וגובר, הבעיה נעשתה גדולה מאיתנו, ואיבדנו את היכולת לבחור ולפעול עם כוח רצון ומשמעת עצמית. ממש נעשה חזק מאיתנו ואנחנו לא רואים מוצא. במקרה שלי. שרפתי בערך חמש עשרה שנים בניסיון לחלץ ולהוציא אותי מהבור, והבור הזה רק נעשה עמוק, בוצי וחשוך יותר, משנה לשנה שעברה. היום גם שאני נופל, אני לא באותו מקום, אני לא מרוסק על הרצפה בביב שופכים של לילה מלא שימוש.. ולכן מציע לך את מה שעובד בעבורי. אולי זה גם יכול לעבוד בעבורך! לא שווה לנסות? מזמין אותך לכתוב לי באישי, ומשם נראה איך ממשיכים. לכתוב בפורום זה נחמד, אבל תסכים איתי שזה לא נותן תחושה אמיתית של ביחד? שמסך מחשב לא מחליף צליל קול, ובטח שלא מפגש עם פנים, עיניים ,אף וצחוק על השפתיים. זה דורש מידה של אמון בהתחלה, גם סיכון, ולהתגבר על הפחד (צריך קודם לראות שיושב שם פחד, ולברר אם הוא עוזר לך, או מפריע לך להתקדם ולגלות דברים חדשים) . אז אם תרצה מזמין אותך לדבר. איתי.. אחרי זה אני יוכל לאפנות אותך לאנשים אחרים, שאולי תוכל להרגיש שיש לך חיבור איתם. נתינה ללא מטרות רווח! פרט לרווח שיצא לך לצאת ממעגל ההתמכרות ההרסנית. . זה לא כמו ללכת לפסיכולוג, אנחנו כולנו באותה סירה, אפחד לא מעל השני, ואפחד לא מתחת. כולנו סובלים מאותה בעיה ועובדים ביחד את אותה תוכנית שהיא הפיתרון לבעיה.
אז אשמח לשמוע מימך ולהיות לעזר כפי יכולתי
