אהלן חברים שלי!
היום בבוקר קמתי בטשטוש כזה. הייתי מעורפל... זה היה חלום? זה היה אמת מה קרה פה?
ממש לפני ההתעוררת התחיל חלום שהרגיש כלכך אמיתי.. הרגשתי שאני ממש מבין שאני חולם ואני אומר לעצמי ואי אני חייב להתעורר אבל ממשיך לשכב שם. 
ובלי לגעת בעצמי ובלי להתחכך זה קרה. 
הרגשתי כאילו זה היה חצי באונס וחצי לא.. כאילו רציתי את הפורקן הזה אבל עצמתי את העיניים.
מצד אחד אני מתבאס אבל מצד שני אני מרגיש לא היה לי סיכוי למנוע את זה.. ואם הייתי ער הייתי מצליח להילחם. 
אז מבחינתי אני לא מאפס את ההתקדמות שלי. וממשיך לתת בראש!
שיהיה לנו שבוע טוב!

מזדהה מאוד. קרה לי פעם אחת שממש הייתי חצי ישן חצי ער.. הספונסר כמובן הנחה אותי לא לאפס.

מנחש שזה חלק מהתהליך.

אוהבים!!

שלום אחים שלי!
תודה רבה על החיזוקים. 
לצערי נפלתי לפני כמה רגעים. 
הצלחתי להחזיק יפה 10 ימים. בהתחלה לא היה קשה בכלל הרגשתי בראבק!

לפני יומיים יצאתי קצת מהבית עם חברים לטייל. היום כשחזרתי לבד ברכב הרגשתי את הסכר נפתח. כאילו ידעתי מה הולך להיות היום. 
עוד מעט הולך למשמרת לילה בעבודה. שבמשמרות האלה הכי קשה לי!
נקווה לתמודדות טובה וחזקה בזכות הנפילה שהיתה עכשיו. 

אני חושב שנהייתי אמיץ. מאיפה התעוזה להיות ליד חברים/משפחה/אנשים בכללי ולשוטט ככה באתרים. 
בחיים לא היה לי אומץ להתחיל עם בחורה אבל ככה להסתכל - אללה בבאללה. 

אני מסתכל על ההתמכרות הזאת כמשהו שבא לעזור לי. היא באה לעזור להבין דברים על עצמי. על החיים. על החברה. על אלוהים. 
היא מחשלת אותי. 
היא עושה אותי חזק יותר מפעם לפעם. גם בדברים שלא קשורים אליה. 
חשוב לזקוף לזכותה דברים מידי פעם. הרי בסופו של דבר אני יצרתי אותה. 
יצרתי אותה בשביל לכפר על משהו, בשביל שהיא תנחם אותי כשאני במצבים. מסויימים.
אולי היא יצאה משליטה. אבל היא עדיין חלק ממני ואני מחבק אותה. 

אוהב אתכם!

קראתי שנפלת, תהיה חזק אח אני כרגע נכנס גם ליום הראשון לנקיות, בעזרת ה ובהישתדלותנו עם המון כוחות לוותר על התאווה נצליח!

לגבי ההודעה שציטטתי:
אחד הדברים שהכי קשים לי זה הפעמים שאני בקריז ואז אני נחשף לתכנים או ממש הולך לפגום ואז מצליח לעצור את עצמי ומפסיק,
הבעיה במצב כזה שאני מרגיש כאילו נתקעתי בתאווה ולא משנה מה אני יעשה זה יכננס בי ויחזור אלי ואני אפול,
ממה שכתבת אני רואה שגם היית ברגע כזה 
איך אתה מתמודד עם זה? 
אתה מצליח להעביר ממך את התאווה לגמרי אחרי זה?

גם לי זה קשה... כאילו היא עדיין מחכה לי בסיבוב למעידה הכי קטנה שיש. 
מה שאני מנסה לעשותזה לדבר אל עצמי בקול. 
כמה אני אלוף שהצלחתי לעבור את המכשול שהיה מקודם. ואם לא הצלחתי לעבור - אז כמה אני אלוף על זה שאני קם כל פעם מחדש *נלחם!* 

אחד הדברים שאני מנסה לעבוד עליהם זה באמת לקבל אותה. לאהוב אותה. 
היא חלק בלתי נפרד ממני שנועד לעזור לי (אבל התבשה קצת הדרך באמצע). 

ספר לי איך הולך לך אח יקר

מאוד מאוד מזדהה עם הנקודה הזאת שאתם מתארים !

זה בעיקר היה קורה לי אחרי שהייתי רואה משהו חדש ומסעיר.. ובאותו רגע הייתי מקבל את ההרגשה הזאת בפנים שזהו אכלתי אותה עכשיו זה לא ייצא לי ולא יעבור לי ולא ישתחרר עד שאני לא ישתמש על זה...

באחת ההודעות שלי במסע שלי כתבתי על זה, קראתי לזה "להשפריץ אותה החוצה" או "לאונן אותה החוצה" מהראש שלי..
כאילו אין לי ברירה היא תיתקע עכשיו במחשבות שלי והדרך היחידה שזה יעזוב אותי זה לאונן את זה החוצה מהראש שלי..

זה גם גרם לי לעוד תובנה שהרבה פעמים הייתי גולש לפורנו כדי לחפש משהו אחר חזק יותר שישכיח / יוציא את מושאת התאווה האחרונה שראיתי מהראש שלי... שאראה מישהי יותר מושלמת יותר שווה מושפלת לעיני כל באינטרנט.. זה כאילו "ירגיע" אותי..
העניין שזה היה עוד יותר מדליק אותי ואז הייתי נופל על זה...

בזכות התוכנית למדתי שזה לא בהכרח כך. ההתנייה הזאת שעשיתי בראש לא נכונה.

אם אני אעצור שם, עם הקושי, עם הפחד עם הבעסה עם הרצון להשתמש על זה, אתקשר לחבר אחרי חבר אחרי חבר אשתף בדיוק מה אני רוצה לעשות ואשתף את הפחדים האלה, אמצא אולי גם חבר שיכול לשמוע מפורט לפרטי פרטים מה ראיתי ומה הפנטזיה שלי (עוזר לי המון המון פעמים להשתחרר) ואם לא מצאתי חבר אז גיליתי שגם לשתף את זה בקול בע"פ עם אלוקים גם מאוד עוזר.

העובדה שאני חושף את הרצונות שלי ואת הפנטזיות הכי אפלות שלי החוצה לאור, עם כמה שזה מביך, מורידה לזה את הכוח שיש לזה עליי ומשחררת אותי מזה.

ואז מסיים בתפילה וברכה עבור מושא התאווה הזה. גם אם זו כוכבת פורנו... מברך אותה ככל העולה על רוחי. להיות בנתינה כלפיה ולא בלקיחה כמו שרציתי. פעולה הפוכה.

מצאתי שהדברים האלה עזרו לי להשתחרר ממראות ודברים קשים ולוותר על לפעול עליהם רק להיום.

גיליתי שאני ממש לא חייב לפעול על זה. ושאחרי כמה זמן זה עובר. זה נעלם. ואני שוכח. גם אם לא פעלתי על זה.

אוהבים!

וואו אחי איזה כלים יש לך, אני לומד ממך המון!!

באמת זה הקטע שהכי שובר אותי שכבר נחשפתי למשהו והוא פשוט תוקע אותי ואני מרגיש כאילו נפתח שעון על ספירנ לאחור וזה רק עניין של זמן עד שאפול, אני לא מצליח להשתחרר ולהתנקות מהחוויה שעברתי, יכול להיות שקמתי בבוקר ונחשפתי לתוכן מסוים ולא פגמתי, ובמשך כל היום זה ירוץ לי בראש הלוך חזור ואני פשוט לא יכול לשחרר את זה,

הכלים שהבאת נשמעים לי מעולים בעזרת ה בפעם הבאה  (שלא תבוא) אנסה להשתמש בהם.

לגמרי וזה לא כלים שלי אני לא חידשתי כלום מעצמי זה הכל דברים שלמדתי בתכנית.. ומהספונסר ומחברים.

אני משתמש בזה עכשיו מהבוקר.. כפי שתראה בשיתוף שלי בשירשור

שלום אחים שלי
בזמן האחרון אני כבר בקושי מגיע לאתר.
לא יודע למה... גם כשיש לי זמן פנוי אני בוחר לא להתחבר ולשתף.
אני מרגיש טוב.
אני מרגיש מאוזן... גם אם יש נפילות.
אבל מה שהכי קשה לי
זו הבדידות הזאת.
אני משתוקק לזוגיות כבר שנים.
כל החברים שלי במערכות יחסים, כמה נשואים. כמה עם ילדים.
ורק אני רווק וגם לא הייתי באיזושהי מערכת זוגית אי פעם.

בזמן האחרון אני מסתובב עם תחושת מחנק כזו בגרון.
כאילו כל רגע אני עלול לפרוץ בבכי.
האמת שכבר שנים אני מסתובב עם התחושה הזאת שבאה בגלים.
אבל הפעם אני בוחר להתמודד איתה.
לעשות איתה משהו
לשתף אותה.

החלטתי להירשם לשבע ברכות - אתר הכירויות של הידברות.
ננסה את מזלי.
בנוסף החלטתי שאני לא אומר לא להצעות של הכירויות שמביאים לי, חברים ומשפחה.
אבל עדיין אני מרגיש כאילו משהו בי לא בסדר.
למה אני צריך שידאגו לי. למה אני אנשים מרחמים עליי. אני שונא את זה!

כבר שנים שאני מרגיש כמו "קדוש מעונה". כולם אומרים לי כמה אני אדם טוב עם לב זהב.
כמה האישה שלי תזכה בי.
אבל אף אחת לא רצתה אותי.

יש משפט שאומר - "איך אפשר לאהוב אותך כשאתה לא אוהב את עצמך?"
אני חושב שאני צריך לקבל, לאוהב ולחבק את עצמי לפני שמישהי תוכל לאהוב אותי באמת.

אני אשמח לעצות חברים שלי. (לא ניחומים )

הי אחי, אני גם נמצא בתקופה של הדייטים, אז אשתף אותך בדברים שעזרו לי:
לי עזר להבין מה הולך בפגישה, כלומר מה קורה שם מבחינתי. עזוב את הגברת הנחמדה שישבה לידך, אלא תתמקד רגע בך ואני אתן דוגמא: קלטתי שלפעמים הפגישות שלי נתקעות ואני לא משוחרר, אסור בתוך עצמי. לאחר התבוננות בעצמי, הבנתי כי כל הדייט אני מפחד, אני חושב על איך לא להראות שלילי בדייט, וחושש שהיא תדחה אותי, קלטתי שכולי מכווץ בתוך עצמי. בפועל, הדייט נתקע כי אני לא משוחרר, הבחורה מתחילה להיות פחות מעוניינת ואני אומר לעצמי ' הנה, בקשה אחי, אמרתי לך שהיא לא תרצה' - מה שנקרא במונחים הפסיכולוגים נבואה שמגשימה את עצמה וחוזר חלילה. אז לסיכום, להבין מה קורה אצלך במהלך הפגישות, לעניות דעתי חשוב מאוד.
דבר נוסף שלצערי אני פחות מתמיד בו אבל חשוב בטירוף (לדעתי יותר מהקודם) זה לפחות שלוש פעמים בשבוע לכתוב לעצמך את היתרונות והפלוסים שיש בך. עדיף על בסיס יומי, אבל גם שלוש פעמים זה טוב. פשוט לרשום או לדבר עם עצמך ולהזכיר לך מה טוב בך. הרעיון הוא שאנחנו לא באמת זוכרים את הדברים הטובים שבנו/שעשינו. חח אני מסתכל על זה כמו מהדורת חדשות. הרע מושך ונמצא על שולחן המגישים ותופס את מלא הזמן בתוכנית, החיובי נשאר ל2 דק' אחרונות, אם בכלל. לכן זה חשוב מאוד ויתן לך להרגיש מחובר באמת לעצמך השלם(לטוב שבך וגם לדברים שצריך לעבוד עליהם) להזכיר שיש בך מלא יתרונות ולזכור שהם מרובים.. כי להיות מחובר רק לרוב חסרונות, זה לא אתה השלם האמיתי. חח את החסרונות לצערנו אנחנו נזכור, אבל יתרונות צריך לתחזק. לדעתי, מניסיוני וגם מבדיקה בעוד מקומות,אדם שמתמיד בזה, מעלה לו את הביטחון פלאים.
אלו שני הדברים שעוזרים לי. מקווה שיהיה לעזר בע"ה;)

מה שלי הכי עזר מהבחינה הזאת, גם בראיונות עבודה וגם בדייטים עם בנות, זה שבאמת רוב הזמן ובעיקר כשהייתי בריאיון במקום שממש ממש רציתי או בדייט עם בחורה שממש ממש רציתי הייתי נורא מתרגש ולא מצליח לתפקד נורמלי כמו שאני..

קראתי בספר בגן האמונה של הרב שלום ארוש בדיוק דוגמא על זה - איך יכול להיות ריאיון עבודה אחד שאני אגיע חד וחריף ואעשה רושם מצויין ובריאיון אחר אשב מגמגם ומפוחד ולא אבין מה רוצים ממני.. כנ"ל לדייטים..

והוא אומר שם וזה גם התובנה שאני התחברתי איתה ושעזרה לי הכי הרבה זה לדעת שאלוקים מנווט אותי גם על ידי ההתנהגות שלי עצמי.

אם אני יוצא עם בחורה שהיא לא הזיווג שלי, או נמצא בריאיון במקום שלא יהיה לי טוב להיות שם, אחת הדרכים שהקב"ה יכול לנווט את זה לטובתי זה ע"י ההתנהגות שלי עצמי. ההרגשה שלי.

ברגע ששחררתי שם וקיבלתי את רצונו של אלוקים עבורי, נהייה לי הרבה יותר קל גם דייטים וגם ראיונות עבודה וגם מבחנים במהלך החיים.. באמת מסרתי את רצוני לאלוקים וקיבלתי את רצונו גם אם זה דרך ההתנהגות שלי עצמי ואיך שאני מגיב לסיטואציה..

אז הייתי מגיע הרבה יותר משוחרר ורגוע וגם אם הייתי יושב שם ועושה צחוק מעצמי לא הייתי נלחץ או מתבאס ידעתי להסתכל לשמיים ולהגיד תודה אבא כנראה שזה לא בשבילי.

וכך יצא פעמים רבות שלמרות שהיה ריאיון גרוע או מבחן גרוע בסוף התוצאה הייתה לגמרי מפתיעה ולטובתי!

כנ"ל לגבי דייטים בסוף כשפגשתי את אישתי הכל זרם בצורה כל כך מטורפת.. הרגשנו את החיבור מהרגע הראשון... התחתנו אחרי 5 חודשים מרגע שהכרנו ואנחנו לא היינו חרדים כלומר זה לא היה שידוך...

אז באמת זו העצה הכי טובה שאני יכול לתת לך. כשהדייט לא הולך טוב גם אם זה בגללך בגלל איך שהתנהגת היית מפוחד מרוגש מופנם ביישן לא משנה מה... תדע שגם זה מאת ה' יתברך ולטובתך! זו פשוט לא האחת שלך..

כשהיא תגיע (אצלי הגיעה בגיל 30) פתאום הכל יילך בצורה אחרת שלא האמנת בכלל שאתה מסוגל לזה..

כמה שזה קלישאתי כביכול, זה היה השינוי הכי גדול שעשיתי בחיים שלי ושעזר לי הכי הרבה מהכל. וזה היה עוד הרבה לפני שהייתי דתי...

רק אמונה וביטחון בהשם ואם אין לך את זה אז תתפלל על זה!

בקיצור ממליץ על הספר... בגן האמונה של הרב שלום ארוש. תקרא אותו ותיישם. החיים שלך יהפכו להיות הרבה יותר טובים.

אוהבים

תודה לך מתרפא על התזכורת:)
מסייג ואומר, שכמובן כל מה שנאמר הוא בגדר ההשתדלות מצד עצמנו, ולולא ה' בעזרתה לי, לא נוכל לפעול מאומה.
יום טוב אחינו:)

תודה רבה אחים שלי חיזקתם אותי! אני מקווה שאמת ליישם את התובנות שרשמתם פה.
אני באמת מאמין שהיא תגיע והלב יוכל להירגע לרגע. 
אבל לפעמים הקנאה, שהיא תאווה גדולה גם היא, באה בצורה חזקההה. 
אוהב אתכם

אחים שלי נפלתי. 
אבל אני מרגיש בסדר. 
אני מרגיש מאוזן. 
פעם כשהייתי נופל, הייתי נופל לדיכאון חריף וביקורת עצמית מטורפת.
והיום, לאחר שבוע שהייתי נקי, נפלתי. 
ואני מרגיש הרבה יותר מאוזן.
מקבל את הנפילה הזאת  
מחבק אותה
לא נופל עוד עשרות פעמים באותו היום. אלא מבין שהנפילה הזאת חייבת להיות פה לשם האיזון. לתת קונטרה לטוב. 
תכלס, היא פה בשביל לאזן אותי. 

עוד משהו שהבנתי. 
העבודה שלי מובילה אותי המון לנפילות, לשוטטות באתרים שעות. 
היו לי הרבה פעמים שנפלתי בזמן העבודה. שהיו לי קריזים במהלך העבודה. שוטטות של שעות ואז איך שאני חוזר הביתה הנפילה שם. 
השיעמום הזה בעבודת אבטחה הוא עצום. כאילו אני רק מחפש את הגירוי כל המשמרת כשאין עבודה.
*ברוך השםםם שיש לי עבודה בכלל בכל התקופה ההזויה הזאת.*  
אבל מחכה כבר שתיגמר הקורונה ולעוף מפה . למצוא עבודה שתהייה בתחום שלי ולא תשעמם אותי לרמה הזאת.

אם יש לכם עצות איך להעביר את השיעמום הזה אני אשמח!
אני במקום סגור. לא יכול לצאת להתאוורר. ואם אני לבד במשמרת, וואו זו מלחמה רצינית!

עוד פעם נעלמתי
אני מצטער
הכי מצטער בשביל עצמי. 
התקופה האחרונה היתה מנפילה לנפילה. בהתחלה לקחתי את כל זה בדרך טובה. כאילו הבנתי כבר את הפואנטה.
אבל אני לא מצליח להפסיק!
ברוך השם אני בתקופה טובה ביחס לפעם. 
היום אני נופל פעם בשבוע. גג! פעמיים. 
אבל כל פעם אחת כזו היא יותר חודרת, יותר... מכאיבה. 

אני בחופש עכשיו. נגמרו המבחנים. חופשת סמסטר. 
אבל אני לא מצליח להתעסק במה שאני אוהב. אלא מתעסק כל הזמן בהתבטלות ושוטטות באתרים כאלה. 
בהתחלה חשבתי שזו תקופה קצרה .. אולי אני צריך לאתחל את המערכת שלי. 
אבל זה לא נגמר!
איך אני לא מצליח להגיד לעצמי די! מספיק! אין יותר!
למה זה מנהל אותי. ולא אני מנהל את זה. 
בקיצור אחים שלי.. אני כבר עייף מהתמודדות הזאת. 
כבר מעל 200 ימים שאני מתמודד בכל הכוח שלי מול התאווה הזו. 

מחר אלך למקווה לשטוף את עצמי מהעוון הזה.. להתנקות לקראת ראש השנה.
אני אתאמץ להיכנס לאתר ולעדכן בהכל. צריך אתכם אחים שלי! 
אוהב