ספירה משנית 10 ימים לנקיות מצפייה.

אני מסתכל על המספר ועדיין לא מאמין. לא חשבתי שאגיע לימים האלו,שככה אצלח את הגל שהיה לי,את התקופה הראשונית הלא פשוטה של הגמילה.
ואני לרגע לא מתבלבל,היצר והתאוה עדיין בתוכי,והם כאן כדי להישאר. הם ממש לא נעלמו,רק מחכים להזדמנות הקרובה.

לצערי בשבועיים האחרוניחם הייתי מאוד עסוק ולא היה לי זמן להיכנס ולשתף,ב"ה שהייסתי עסוק בעניינים משמחים,ולכן גם היה לי יותר קל לא לחשוב וולחשוק כל הזמן בתאוות.

אבל זה רק מתחדד לי מיום ליום,איך זו גמילה לכל דבר ועניין ואולי הקשות שעשיתי בחיי.
הרי חיינו מורכבים מהרגלים,החל מציחצוח שיניים ועד לקיפול תפילין לפני עלינו לשבח,ולהיפטר מהרגל של תאווה ופורקן,לדעתי קשה פי כמה וכמה.

אני מרגיש שיש ימים שאני כמו זומבי,פותח ספר ובוהה בו שעות,לא מצליח לשתף את האישה בשום רגש/מחשבה, ורק מתפלל לאלוקים ושם בו מבטחי וכוחי. מחכה שהיום יעבור ונקום ליום מחודש.

יש לי לא מעט ימים כאלו,ואני מקווה שזה חלק מהגמילה, גם החשקים שלי ירדו, הרבה דברים לא מתחקשים לי,כמו שאז הייתי חושק בעוד ועוד,להוציא ולשטוף את העיינים כמה שניתן.

מקווה שבעזה ימים טובים באים עלינו,וכל זה אינו אלא המסדרון בדרך אל הגאולה האישית..
אשמח לחיזוקים חברים,אתם חשובים לי כמו מים קרים לנפש עייפה..
אוהב את כולכם!

אשריך!!
שאלוקים ישאיר אותך נקי עוד יום, עוד יומיים, בע"ה תגיע לראש השנה עם חודש נקיות עם חיבור רוחני טוב ויתקיים בך מה שרמוז בחודש אותו הצלחת לשמור- אני לדודי ודודי לי.
בהצלחה חבר יקר.

אוהבים!!!
מאוד מאוד מזדהה עם זה.. מאוד! זה לגמרי תסמיני גמילה. אחד לאחד.
זה עובר. לאט לאט אבל זה עובר. 

אוהבים!!

יום 37 לנקיות.
יום 2 לשוטטות ולמפוכחות.

ראיתי אתמול משפט שנגע לי בלב,שהפחדים והחולשות שלנו תופסים אצלנו מקום כשאנחנו ממשיכים להיות עסוקים בהם.

בטלה מביאה לידי שיעמום ושיעמום מביאל ידי חטא. המשפט הזה נכתב לפני 2000 שנה,ועדיין רלוונטי מתמיד,בטח בשבילי.
כשאני עסוק ועושה פרויקטים,עובד ורץ,אין לי זמן בכלל לחשוב על תאוות.
הכל מתחיל כשיש לי זמן פנוי..
תעזרו לי מניסיונכים בבקשה,איך מצמצמים את רגעי הזמן הפנוי וגורמים לעצמנו להיות עמוסים בדברים מבורכים?

ועוד נקודה שאשמח להעיר ליושבי הפורום,יום אחד לפני 15 יום בערך ראיתי מישהו שכתב דרך כלשהי שבה הוא נופל,וברגעי חולשה בדקתי את הפירצה שהוא מצא,ומסתבר שהיא פרוצה גם אצלי,לקח לי שבוע וחצי לסתום את כל החורים שלה,אחרי המון נסיונות והתמודדויות.

אנא מכם,חישבו פעמיים על מה שכותבים ומה מפרטים לכל מאן ומה לא.

מודה לקב"ה על ימים של נקיות.
אני חושב לרגע על הימים ונושם עם חיוך קטן,של עוד ניצחון קטן ויומי.

אני נתלה ברבינו שאמר,ניצחתי ואנצח בעז"ה,רק בעזרתו.

אוהב אתכם!

זקוק למחילה היקר!
בניית לוז וקביעת הספקים יומיים...זה מה שעוזר לי בדר"כ.
המון הצלחה חבר, אתה עושה דרך מדהימה!
ומאוד מזדהה עם הזהירות כשמשתפים.
בהצלחה בע"ה:)

זקוק למחילה היקר, כל הכבוד על ההתקדמות

גם אני סובל מאותה בעיה שהתאוה מתפרצת בזמנים של שעמום.
עוקב אחרי רעיונות שיציעו פה החברין איך להימנע מהמצב הזה

מה שאני מנסה לעשות כיום, זה ממש לתכנן לעצמי לוז מה אני עושה בכל שעה. אני לא עומד בזה במדויק אבל זה נותן איזשהי מסגרת ליום ולא מן תחושה כזאת של בא נעשה מה שבא לי עכשיו. כי כשזה המצב מה שיבוא לי זה תאווה...

מקווה שעזרתי ואשמח גם להחכים התשובות אחרות פה.
המון הצלחה...