אאוץ'
זה נשמע חמוד כזה כמו ליד שקיבל מכה, אבל מרגיש כמו בעיטה באשכים.
אבל אני מקדים את המאוחר, אתמול שיחקתי קצת עם המתקן ומהרגע ששמעתי את הקליק של המנעול ננעל נדלקתי, לא יודע למה, ואז הדם התחיל לזרום לאיבר ומהר מאוד הבנתי מה הולך לקרות, צריך להבין שכשהמתקן נמצא עליך מחוץ למכנסיים לא רואים משהו מיוחד, כלומר כאילו לא עומד לך, מה שאומר שאם עומד לך הולך להיות מאוד צפוף שם בפנים, הכאב התחיל בסוג של בחילה אבל מהא מאוד הרגיש כמו אפטרשייב אחרי גילוח רק במקומות שלא אמורים להתמודד על גירויים כאלו, וזה כאילו שהמצב מתדלק את עצמו, כי המתקן מורגש מאוד על האיבר מה שמגרה פיזית מה שגורם לאיבר לנסות להתנפח יותר מה שמביא יותר כאב, כדי שיפול לי ניסיתי להיזכר באנשים לא מושכים במצבים לא סימפטיים, בהתחלה זה עזר אבל המוח החולה שלי לא וויתר והתחיל להזרים לי כל מיני פטישים שקשורים למצבים האלו ושוב התחרות בין האיבר שלי למכשיר על אותו המקום במרחב.
המכשיר גם מעקם את האיבר כלפי מטה מה שגורם לכך שבאמת לא מצליחה להיווצר זיקפה.
נכנסתי למצב מדיטציה כזה, מתרכז בנשימות איטיות ומדמיין חושך (ניסיתי לדמיין יער אבל המוח שלי לקח את זה למקומות לא טובים).
אז למדתי איך להוריד את הגירוי בעזרת המחשבה.
ואז יצאתי לעבודה, באמת שלא היה לי מושג כמה פעמים ביום אני מגורה, וכמה הטריגרים שלי טריוואלים, לדוגמא נערה/אישה מטייל עם הכלב, מטוס נוחת, שתי נשים בבית קפה מדברות.... ואני עובר עם האוטו ונושם עמוק ומבין שאני קולט שכל המציאות מסביבי מגרה אותי, וכל הגירויים האלו מתנקזים עכשיו לכאב.
לאט מידי אני לומד לשלוט בגירוי, המוח מפסיק לתרגם את המציאות לסרט פורנו אחד ארוך.
מעבר לעניין הזה, כדי להלביש את המתקן על האיבר צריך סדר פעולות, את ההדרכה מצאתי ביוטיוב!!! מה קשור סאדו ליוטיוב? לא משנה, הסתובבתי עם המתקן, אשתי לא חשדה בכלום, האמת אני לא יודע איך אני הולך לספר לה, נשמע קצת לא אמיתי הסיפור הזה "תשמעי מותק אני לא יכול לשלוט בעצמי ומאונן כל היום אז ראיתי את המכשיר הזה באחד מסרטי הפורנו שאוננתי עליהם ואני חשבתי שזה יכול להיות מוצלח בתור דרך להפסיק לאונן, אה ואגב אני רוצה שהמפתח יהיה אצלך ואת תשלטי על מתי אני יכול לשחרר את האיבר ומתי לא".
חשבתי על הרבה דברים אבל על הנקודה הזו לא חשבתי, לא נורא כשנגיע לגשר נברח ממנו.
חזרה למשמעויות הגופניות של מכשיר כזה, אין בעיה להתקלח איתו, או לעשות צרכים, הוא מגיע עם צינור שאמור להכנס לתוך האיבר אבל זה מרחיב את החור של האיבר ויכול לגרום לחוסר יכולת לעבר אישה אז אני לא מעוניין בינתיים מסתדר יופי בלעדיו.
לא הבנתי כמה אני מגורה כשאני ישן עד שלא קמתי 6 פעמים בלילה עם איבר מנופח ואדום ולקח לי יותר מחצי שעה להרגיע את העיניינים בכל פעם כאשר בפעם האחרונה כל כך כאב לי שרצתי לשרותים להוריד את המכשיר, האיבר שלם אבל נראה כאילו שמו אותו במטחנת בשר עקום ומעוות כזה, לא לדאוג אחרי כמה דק' הכל התיישר וחוץ מכאב שנשאר קצת הכל חזר לקדמותו, אחרי כמה שעות הלבשתי את המתקן שוב ובינתיים המוח שליט על הלב (בינתיים...).
אז, בינתיים זה מנע ממני לאונן לפחות 3 פעמים שהייתי בשרותים, כמובן שמכוחו של הרגל רציתי לצרוך שוב פורנו אבל הכאב לא נתן לאיבר לעמוד וכשלא עומד לי הסרטים האלו נראים דיי טיפשיים, אז אחרי כמה דק' כיביתי סיימתי את ענייני בשרותים ויצאתי, כשאני הולך האשכים קצת מפריעים לי ללכת, הם לא יכולים לזוז בחפשיות מכיוון שהם העוגן שמשאיר את המכשיר הזה על האיבר אז ההליכה שלי קצת משונה.
זהו בינתיים מלא רשמים ליום אחד, אני מתכנן שהמכשיר הזה יהיה עליי גם בשבת, אני אצטרך לשקול את עניין השינה איתו.
אבל עיניים על הפרס - לימוד הגוף (והמוח) שהחיים זה לא סרט פורנו ארוך.
בינתיים המפתח אצלי שזה לא טוב כי בכל רגע אני יכול להוריד את המכשיר ולאונן, אני צריך לדבר על זה עם אשתי, אולי בשבת.

גידי - המכשיר שאתה מדבר עליו הוא כנראה לפי התיאור מכשיר להארכת האיבר, המכשירים האלו באמת בעייתיים, כי גברים לא מדברים על זה, אז ליצרנים אין מידע על הסכנות, בנוסף אם הגברים הללו היו טורחים להבין איך האיבר בנוי היו מבינים שאי אפשר להאריך אותו, אגב אני קורא מה שאתה כותב ונראה שאתה על הדרך הנכונה - כל הכבוד.
מתמודד - לדעתי זה כן שוות קצת כאב, כמו שאני אומר לאשתי על חינוך הילדים "עדיף שהם יבכו קצת עכשיו ואנחנו לא נבכה הרבה אחר כך", כמובן שאני מאוד נזהר שלא לעשות לעצמי נזק בכלל ובטח שלא תמידי, לכן קראתי כל פיסת חומר שיכלתי למצוא על המתקן הזה בסייבר-ספייס, לצערי אני לא מכיר בנאדם אמיתי שמשתמש במכשיר כזה.

זה מה שחששתי שזה עושה נזק אבל אתה פשוט לא מודע אליו, בכל מקרה אני שמח שזה מצליח לך אני עכשיו מיואש לחלוטין ואני מבין את הצעד הגדול הזה שאתה עושה, כל הכבוד !

newbody כתב on 04 ספט' 2020 08:22:



שמע, אתה בחור משעשע שאתה לא עסוק בלאונן לעצמך את הצורה חהחהחה, אני מת. חהחחההחחה

הישתנתי מצחוק בגלל הפוסט הזה.


אני לא חושב שהממציא של המכשיר הזה היה מאמין שזה תורם להעלאת ההומור של הלובש, העולם לא מפסיק להפתיע אותי.

ומהההה מגרה מינית.... במטוס נוחת ?????

חחח גם אותי הקטע הזה מאוד הצחיק אבל יותר לכיוון של "לא יודע אם לבכות או לצחוק" (לא הרגשתי נעים לצחוק).

מדהים עד כמה רחוק מוכנים ללכת כדי להיפטר מהמחלה הארורה הזאת, חוסר אונים, שאלוקים יושיע אותנו.

תודה על השיתוף והכנות.

שבוע טוב ומחובר

אני עוד אתעכב על חיבור ונוכחות אבל בינתיים, אחרי עוד לילה של קימה מטורפת עם עוררות שלא יודע מאיפה באה לי (זה המקום להגיד שבניגוד לכל המשפחה שלי, אשתי והילדים, אני לא זוכר חלומות בכלל), אז בשבת בשש בבוקר אחרי ששחררתי את עצמי מהכלוב נפלה החלטה שלא ללבוש את המכשיר בלילה (אני צריך את שנת היופי שלי, וגם קשה להסביר לאישה למה אני קם יותר מהתינוק).

קמתי מוקדם אז התפללתי בבית באריכות (ולא כאילו רודפים אחרי שדים כמו בבית הכנסת), השלמתי את השיעורים היומיים שפספסתי במהלך השבוע, עשיתי קידוש קטן (אף אחד אצלי בבית לא התעורר אבל אני רציתי לאכול משהו) וישבתי לשתות את הקפה של הבוקר, האיבר נראה קצת לעוס, וקצת כואב אז כדי לוודא שלא נעשה נזק הלכתי לבדוק אותו עם האישה, כל החלקים מתפקדים ועדיין במקום (יאיי).
בשימוש במשהו שאתה לובש עליך צריך מאוד לשמור על הנקיון אחרת את עלול למצוא את עצמך עם פטריה או זיהום וזה לא נעים, אז שטפתי את המכשיר ואותי הלבשתי ויצאתי לכיוון בית הכנסת, עבר סביר, אף אחד לא שם לב (מסתבר שלא הגברים ולא הנשים נועצים מבט באיבר שלי כל התפילה, יצאתי מופתע מאוד), חזרתי הביתה, עשיתי קידוש ואכלנו, למדתי עוד קצת עניינים על פרשה, קצת תהילים, שיחה עם הבת הגדולה, כוס תה עם האישה והופ נעלמה השבת.

עכשיו בקשר ללא נעים לצחוק, עדיף לצחוק מלבכות, ואכן הקטע המדובר היה מצחיק למרות שלא רחוק מהמציאות.
מה מעורר במטוס נוחת, ברצינות? נתחיל מזה שזה נראה כמו איבר ענק שנוחת מהשמיים נמשיך לדיילות שנמצאות בפנים ונסיים עם פעילות זוגית בשרותים של המטוס (לא נכנס שם יותר מזוג, בדקתי).
בקשר לנזק כיסינו את זה ע"י הבדיקה עם האישה (צ'ק).

בקשר לחיבור ונוכחות, אלו שני מושגים שמשתמשים בהם המון בתוכנית אבל לא תמיד ברור מה הם אומרים, ומכיוון שכך אני אגיד מה הם אומרים לי:
חיבור - להיות מודע לרגשות האמיתיים (ככל שניתן) של הסובבים אותי ולא המומצאים (כמו שאני הייתי בטוח שיבהו לי באיבר הכלוא כל התפילה), לקרוא את המצב מסביב בצורה אמיתית.
נוכחות - לא להשאב לפנטזיות שלי אלא להיות קיים ברגע, לא לטוס על אוטומט ולתת לראש לברוח אלא להיות קיים במקום ובזמן שאני נמצא בו, בעל התניא אומר שיהודי נמצא היכן שמחשבותיו נמצאות, אז לחשוב ולהיות בכאן ועכשיו ולא במה יכול להיות ואחר כך.
לא סתם אני משתף כל מה שכתבתי בחתימה, עברתי הרבה, לפני התוכנית ובתוך התוכנית, יש דברים שגם אם אני בעומק הפנטזיה ותוך כדי אוננות התוכנית נתנה לי וזה חלק ממני, ויש דברים אצלי שהתעוותו במהלך השנים של שימוש והיסחפות בעולם, העבר שלי קשור בגברים ונשים ותעשיית המין וסאדו ומועדונים והתמכרות לשתיה ורצון לא לחיות והרבה זבל שמלווה אותי כל יום מהרגע שאני מתעורר (ולפעמים לפני) ועד שאני הולך לישון, בזמנים שאני עם האישה והילדים, ובעיקר ברגעים האלו שאני לבד וסתם חושב, המתקן הזה לא בא כדי לשחק, אני רציני, אני רוצה אחרי 3 חודשים עם המתקן לנסות להתחיל את אתגר ה- 90 יום ללא המתקן, אני רוצה את החיים שלי בחזרה, אחרת לא הייתי מוכן לעבור את מה שאני עובר עם המכשיר הזה(זה לא הדבר הכי נעים שעברתי בחיי).
אני מתעד כאן משתי סיבות: כדי מישהו אחר יוכל להרוויח מהנסיון שלי, ומכיוון שאין מקום אחר שבו אני יכול לשתף דברים כאלו.

שבוע טוב ומחובר (באמת).

שבוע טוב

אמן, אוהבים אותך ותודה רבה על השיתוף הזה.

תצליח בע"ה.

newbody כתב on 05 ספט' 2020 19:42:



אי יכולת להיזכר בחלומות ואי יכולת לחלום בכללי - זה מאפיין מובהק ביותר של התמכרות.

שעשיתי את ה-90 יום שלי, אני יכול להעיד בלי שמץ של ספק שהחלומות חזרו לי בגלל הנקיות. אתה הולך לחלום שוב אחי, תמשיך את המסע שלך ואתה תראה בעצמך.

הצחקת אותי עם המטוס, אז גם טילים נראים כמו איברים מעופפים ? האם מדינת אירן מאיימת להשמיד אותנו עם טילים-איברים מעופפים למעשה ? חהחהחה

כל הכבוד על המשך הניסיון, דרך אגב אני בטוח שאם תחפש, אולי תמצא מישהו אם ידע באלקטרוניקה שיוכל להתקין איזה מנגנון אלקטרוני לנעילת המתקן, ככה שזה ינוהל עם שלט או דרך ווי פיי, ואז תוכל לתת את זה למישהו מ-12 הצעדים כדי שהוא ינהל לך את ה"סינון" הזה על האיבר שלך.
אבל זה אומר שאתה תצטרך להיות חלוץ גם בתחום הזה.

אני מקווה שראית את הסרטון של גארי ווילסון על הפוי' (פורנו), אם לא כדאי שתסתכל, זאת הרצאת טד:
www.youtube.com/watch?v=wSF82AwSDiU

רציתי לתת ליום לעבור לפני שאני משתף שוב, משהו שקשור לסיכום של היום אבל... אני חייב לשתף בהרגשה המשוררת של להיכנס לשירותים בידיעה ברורה שאני לא יאומן, אחרי יותר מ-20 שנה זה מרגיש כאילו אני נכנס לשירותים פעם ראשונה, את המפתח כמובן השארתי בחוץ.
המחשבה שלי עדיין מבולבלת, כלומר אני עדיין "מתכנן" לאונן ואז אני נזכר... רגע אני לא יכול, לרגע מחייך לעצמי אבל זה תוקע לי את כל תהליך המחשבה בקטע של תכנון היום, כלומר אני רגיל שהפסקת שרותים יכולה לקחת בין שעה לשעתיים וזה חלק מהסדר יום (הלא מסודר שלי בעליל) עכשיו אני רוצה לקחת בחשבון זמן כזה ואני אומר לעצמי, רגע, שרותים? זה 10 דק' מקס'.
ולא רק בשרותים, פתאום כל הזמן של האומנות משתחרר ואני מרגיש שאני לא יודע איך לתכנן את היום שלי, בעבר היו לי תקופות של נקיות כשהייתי בתוכנית אבל הזמנים של אוננות הפכו לזמנים של פעולות, ואם כמה חברים לא היו עונים אז הייתה סכנה רצינית שאנצל את הזמן הזה לפורננות.
עכשיו אין (כמעט) סיכוי לזה, את המפתח איי משאיר יותר רחוק ממני ככל שאני תופס ביטחון שהמכשיר הזה לא מביא אותי למצב של כאבים בלתי נסבלים ושאני מצליח להרגיע את המחשבה בכל עוררות, אגב עוררות עומד לי הרבה פחות פעמים ביום, אני כמעט לא רוצה שהירח דבש הזה עם המכשיר יגמר.
יש מצב שאני אכתוב פה שוב היום, אני קורא יומני מסע שמוקפצים למעלה, בינתיים לא מגיב אבל מקבל הערכה שהחברים פה רציניים ביותר, גם אלו הנופלים, צריך הרבה כח להתאושש מסבב שתיה, אני מכיר את זה.
זהו רציתי רק לשתף בהתרגשות שלי יום טוב

newbody כתב on 06 ספט' 2020 07:14:

לא הבנתי מה עוצר אותך מלהוריד מכשיר ולאו' (לאונן).

האם יש מנעול והמפתח למנעול במקום אחר ?

או אתה יכול להשתין עם המכשיר הזה עלייך בכלל ?

אוהבים! נשמע כמו התחלה של החלמה, תמשיך לשתף ולהתחבר זה גם חלק חשוב.

בתוכנית אומרים שהפיתרון זה לא רק להישאר במניעה אלא גם ללמוד להפוך למפוקחות חיובית עם פעולות כי צריך בסוף למלא את החוסר הרוחני שקיים אצלנו שבגללו אנחנו פונים לתאווה.
אז אולי כדאי לנסות לנצל את הזמן שהתפנה לסוג של עשייה חיובית אם זה נתינה תפילות או לימוד, נראה לי שזה יכול להקפיץ את ההחלמה עוד כמה שלבים.

תצליח.

ניובאדי, כזה אקשן בניסיון להחלים עוד לא ראיתי. מבקש ממך להיזהר ולוודא שאתה שומר על בריאותך...

רובין הוד - מה שעוצר אותי זה שאני משאיר את המפתח הרחק ממני, וכמובן שאפשר להשתין עם המכשיר הזה זה נקרא מכשיר צניעות (Chastity Device) והתפקיד שלו למנוע מהלובש לחוות הנאה מינית
גידי - החלמה תהייה ברגע שאמלא את הזמן שהייתי מאונן בדברים אחרים כך ש"לא ישאר לי זמן" לאונן, כמו שכיום "אין לי זמן" לדברים אחרים.
טהרני - אני לא עקשן מספיק אחרת הייתי במקום אחר לגמרי
חשבתי אולי מכיוון שאנשים פה לא מכירים לעשות צעד ראשון זריז, אז הנה זה בא.
שלום לכולם אני ניובאדי ואני מכור לכל דבר שיתן לי לברוח מהמציאות ובעיקר לאוננות ומין בכל הסוגים בכל האפשרויות, בגדול אני רוצה שיאהבו אותי אבל לקח לי בערך 5 פעמים לעשות את הצעד הראשון עד שהבנתי את זה, זה התחיל בגיל מאוד מוקדם לפני שגיליתי את הפורנו הייתי מתעסק עם האיבר שלי (לא בצורה הקלאסית) עושה כל מיני נסיונות, ניסיתי פעם לייצר אפילו תבנית גבס שלו (נראה לי בגיל 8).
בסביבות גיל ההתבגרות אמא שלי החליטה "להדריך" אותי שאני לא אהייה מופתע וקנתה לי חוברות שידריכו אותי, שם למדתי איך מאוננים ולמה לצפות, אני עדיין זוכר את הפעם הראשונה שגמרתי בשרותים בבית של ההורים ומאז נהרות של זרע נשפכו ממני, לא הבנתי את זה אז אבל ניסיתי לאהוב את עצמי, זה לא עבד, את החברה הראשונה שלי הכיר לי חבר, כששכבנו בפעם הראשונה חשבתי שזהו, זה יותר טוב מאוננות, עליתי מדרגה, השתדרגתי, מעכשיו לא עוד אוננות אלא מין אמיתי, זה החזיק בערך 3 חודשים ואז חזרתי לאונן, אחרי שנתיים נפרדנו ואני הייתי שבור רגשית, אחרי שבוע וקצת של אבל חזרתי לנסיונות לאהוב את עצמי, שוב, זה לא עבד, ואז יצאתי למסע של 26 בליינדייטים בחודש אחד, הייתי חייל ויצאתי לאפטרים יום אחרי יום, חיבוקים נשיקות וגם קצת מגעים, לפעמים שתי בחורות בערב אבל יש תאווה אבל אין אהבה, נשארתי מהחודש הזה עם ידידה ושלוש יזיזות, הייתה אחת לאמצע השבוע ואחת בבסיס ואחת לסופי שבוע במועדונים, כלפי חוץ חייתי את החיים אבל מבפנים נהיו לי עוד ועוד חורים בלב, כל כך קשה לאהוב אותי? באיזה שלב עברתי לגור בתל אביב ובמקביל לשירות בקריה, פתחתי דירת ליווי, ומאוחר יותר גם דירת סאדו, באיזה שלב גם התפרסמו תמונות שלי בכל מיני אתרי סאדו (קידום מכירות), באיזה שלב כבר חשבתי שאולי גברים הם התשובה ויצאתי עם גברים, אבל אף אחד לא באמת אהב אותי, הייתי מוקף מליון אנשים, מוקף בכל מין אפשרי ועדיין לבד.
לקח זמן אבל ישבתי בבית ודיברתי עם אלוקים ביקשתי שישלח לי מישהי אחת שבאמת תאהב אותי ואני אקח אותה בלי לשאול שאלות, שלח לי את אשתי, אבל בשלב הזה אני כבר לא הייתי מסוגל לקבל שמישהי אוהבת אותי והעברתי אות 7 מדורי גיהנום, כיום יותר מאושר אבל עדיין מכור לפורנו ואוננות ושוקולד ומתמכר בקלות לסדרות.
בעבר ניסיתי את הפורומים וקבוצות חיות ו-SA וכל דבר החזיק בדיוק כמו הירח דבש שלו, היה לי ספונסר מדהים ועדיין לא הפסקתי ליפול, החלטתי שההתעסקות שלי בעניין מגבירה את כמות האוננות, הספונסר אמר שזה כמו שיותא מוגלה מפצע כשהוא מחלים, אבל לאחר כמה זמן גם מזה התייאשתי.
כיום מנסה אמצעים פיזיים שיאפשרו לי את הפנאי למלא את החיים שלי בדברים שונים מאוננות ומין ויורידו לי את ה"חרמנות" שאני חווה כל רגע של כל שעה ביום, בין ער בין ישן.

זהו בקיצור נמרץ ההיסטוריה שלי על מין ואוננות.

newbody כתב on 06 ספט' 2020 15:17:

אתה רוצה שיאהבו אותך - בגלל ילדות בעייתית או משהו דומה ?
סתם סקרן להבין מאיפה כל זה נובע.

אני למשל התמכרתי לא בגלל שרציתי שיאהבו אותי, אני התמכרתי בדיוק בגלל הסיבה למה אנשים מתמכרים לשוקולד - כי זה פשוט ממש מהנה בהתחלה (אומנם אחרי שאתה מגיע לאורגזמה אתה מרגיש נורא, אבל הגוף שוכח מהר מזה). וקשה להפסיק, וההורים שלי לא היו מודעים לזה שאני נופל. והסינונים בתקופה שהייתי נער היו ממש פרימיטיביים וקלים לעקיפה בזמנו.

מסביר למה באמת הבעייה שלנו היא יותר שורשית ולא טכנית.
לכן בשבילי כנראה פתרון טכני מהסוג הזה לא יחזיק הרבה זמן כי בסוף אני רוצה לברוח לאנשהו ולמצוא מילוי בדרך הלא טובה שהתרגלתי ובסוף כשלא התנקתי מזה אני אחפש דרך עקיפה ואמצא או שאחזור חזרה כשאתייאש.