בוקר טוב,
אני כותב בקצרה לצערי, כי הזמן קצת דוחק.
לפני שנה קיבלתי על עצמי להתחיל ללמוד דף יומי ורמבם יומי ותנך יומי- לימוד של סדר גודל של שעה בערך.
במקביל החלטתי שבגלל כל המתוקים וחוסר הספורט במשך שנים אני חייב לעשות ספורט 4 פעמים בשבוע בסדר גודל של שעה בערך. כמובן שבשביל עבודת המידות אני חייב גם ללמוד קצת מסילת ישרים בהתמדה, וכל זה בנוסף לשנים מקרא ואחד תרגום.
בנוסף אני חייב להפסיק לדחות דברים אז אני חייב גם לסיים מטלות של הלימודים ולא לדחות עוד.
אני יכול להמשיך לכתוב עוד הרבה דברים שנמצאים בכמובן והם חייבים לבוא עכשיו.
והתחלתי, אחרי כמה ימים כבר היה לי פיגור בדף יומי, פתאום עשיתי רק פעמיים ספורט ולגבי המטלות רק התווספו לי עוד מטלות. ואז גם באה הקורונה וטרפה את הכל, ילדים בבית פתאום אין לימוד מסודר, פתאום אתה מוצא את עצמך עם חוסר אוויר בשמונה בערב ורק חושב על איך אני מגיע כבר לישון.
ברקע של הכל כמובן שהיה את התאווה שאכלה לי את כל השמחה.
במסקנה של דבריי, צריך מאוד להיזהר עם הקבלות ועם הדברים שאנחנו מצפים מעצמינו.
אתה נמצא כרגע במסע שדורש ממך המון כוחות נפש. אתה בבירורים עם עצמיך על מה שמפריע לך ומה גורם לך ליפול. אל תמנע מעצמך את המתוקים. תאפשר לעצמך, תשחרר קצת. זה לא עבירה.
אני מסכים שאם זה שולט בך זו הרגשה לא נעימה. אבל מצד שני מותר לך לפנק את עצמך על ההצלחה שלך.
לרוב מה שקורה, הוא שכאשר נופלים במקום אחד, מרגישים שהאחיזה מתרופפת גם בשני. הפחד שלי הוא שתציב לעצמך מטרה להפסיק עם המתוקים וכאשר חלילה לא תצליח זה ישבור אותך גם עם התאווה כי הרי לדבריך יש קשר בין הדברים.
לכן אל תפסיק, תציב לעצמך מטרה גבוה- כלומר תגדיר לעצמך שאתה אוכל משהו מתוק בבוקר עם הקפה ובערב, ובאמצע היום אתה מוצא תחליף שמתאים לך (עוגיות בלי הרבה סוכר וכדו'- אני התחלתי עם תמר ואגוזים..)
סתם לשתף איתך את התחושה, יש לי את אותה בעיה עם סדרות במחשב, אני צופה בהמון סדרות ברמת מכור, כל זמן פנוי אני רואה וגם כשאין זמן פנוי כי אני צריך לעשות דברים אז אני מפנה זמן...
הדרך לדעתי להתמודד עם זה במקביל להכל היא להציב יעדים אפשריים..
בהצלחה חבר יקר
המתגבר
------------------
וואו, תודה רבה.