בתור מכור שרוצה לצאת מההתמכרות אני באופן אישי בשלב הראשון הייתי חייב לוותר על כל הבקבוקים שלי ולדאוג שלא יהיו בהישג יד..

אני חושב שבכלל באופן כללי זה א"ב של כל התמכרות שבשלב ההתחלתי חשוב להרחיק את הסם מהישג יד. בין אם זה סם משקה אלכוהולי סיגריות או כל דבר אחר..  

כמו שלקחת נרקומן למכון גמילה סגור ומסוגר אבל שיש בחדרים במגירות סמים מובן לכל בר דעת שלא יוביל לשום מקום כך לעניות דעתי הקטן שבקטנים גם עם התאווה..

אני יודע שיש גישה בSA שאומרת שחסימה היא לא הדרך כי סה"כ אפשר להשיג תאווה בעוד מקומות שאותם לא ניתן לחסום.. אבל לפחות עבורי החסימה של הדברים שכן היה ביכולתי לחסום הפכה את ההתמודדות עם אלו שלא לאפשרית ולאלוקים להיכנס שם ולעזור לי.


אוהבים!

הנשמר לנפשו כתב on 25 נוב' 2020 14:29:


כדי להחלים אתה צריך סביבת החלמה , כל עוד המכשירים שלך פתוחים - כל המחשבות היפות והתובנות שהגעת אליהם שווים לקליפת השום.
זאת התמכרות ! הדחף לעשות את הפעולה יגבור עליך . אחרת כל אחד היה חושב כמה הוא רוצה להפסיק וכמה זה נכון ולא היו מכורים בעולם ...

הדגשתי ואמרתי שחסימות זה טוב לתקופה מסוימת, להפוך את החסימות לתורה משמיים לדרך חיים והתמחות זאת לא הדרך. אני את התקופות של החסימות שלי בטלפון ובמחשב עברתי ואני יודע מזה וכמה זה מועיל עד גבול מסוים.

הנשמר לנפשו כתב on 26 נוב' 2020 07:31:


אני לא מסכים עם הדרך הזו ...
אבל נניח ואני זורם איתך על זה .
השלב שאתה מדבר עליו שבו מכור צריך להוריד את החסימות צריך להיות אחרי תקופה ארוכה מאוד של נקיות - שנה או יותר לדעתי עד שהמוח מתרגל לא לקבל מנות דופמין ענקיות כמו בפורנו.
כרגע זה נשמע שאתה לא כנה עם עצמך באמת.

יפה שיש לך את הכלים למדוד את רמת הכנות שלי עם עצמי.

אני מסכים שחסימה מאוד חשובה בשלבים הראשונים. 

כמו שכבר אמרתי אני חושב לחיות עם חסימה זה בית סוהר זה עונש והשאיפה של מכור זה להגיע למצב שיש לו את הגישה אבל גם יש לו יכולת גבוהה לבחור נכון.