שלום חברים חג חנוכה שמח לכולם!
ב"ה נקי יומיים, מתמקד בהיום (נראה לי שזה מה שכאן נוהגים לומר רק להיום חח עוד אתרגל לזה)
ונהנה מזה. איזה כיף. תחושה של חופש והתעלות - פתאום אני בוחר מה לעשות בזמן הפנוי שלי ולא
הזמן הפנוי שלי בוחר מה לעשות איתי...
מרגיש חזק ושונה מהקימות הקודמות. מרגיש שיש לי גב. אני לא לבד. והכי חשוב יש
פורום שלם של צדיקים שהם מומחים בבעיה המיוחדת שלי! איזה כיף לי! איך זכיתי לזה?
ב"ה משמח איך כולם מתעניינים שולחים הודעות חיזוק, רוצים לשמוע מה איתי, מגיבים ומחזקים...
אז תודה רבה!
רציתי לשתף שאני עוד לא הצטרפתי לקבוצה, אני בעיקר קורא תכנים פה באתר, נראה לי שאצמד 
לתכנית 'אופק', ובע"ה מקווה למצוא ועוד ועוד כלים שעובדים עבורי וישמרו עלי בשעות קשות.
דבר נוסף שחשוב לי להגיד זה שכל אלו הם כלים. במהלך כל התקופה שאני מכור לפורנוגרפיה ואוננות
הבנתי שאם אני לא ירצה אף אחד לא ירצה בשבילי. לאדם מהצד שיקרא את זה, זה ישמע מוזר... ברור!
ברור שהרצון שלך ואף אחד לא ירצה בשבילך וכו' אבל מה שהוא לא מבין זה מה אתה מרגיש אחרי נפילה. שאתה מרגיש שאתה לא יודע מי אתה ואחרי שכבר בלי שליטה אתה נופל כמה פעמים ברצף כמו שיכור שכבר איבד את הבחירה היצר מנסה לשטות בך שאולי זה מה שאתה באמת רוצה... הוא רוצה לגרום לך לספקות לגבי הרצונות שלך, לספקות לגבי הטוב שבך ושאתה.
ואמנם אני לא נקי, אבל יש כמה דברים שהקב"ה כן זיכה אותי ללמוד לאורך העליות והירידות שחוויתי וזה אחד מהם - אני הבוחר, אני חייב לרצות טוב ואם לא אז לפחות לרצות לרצות טוב... כי אם אני אטבע בים הספק והבילבול שהיצר מפיל אותי אליו - אז מה נשאר ממני? 
אז גם כשאני נופל וגם כשלא, אני תמיד אזכיר לעצמי שאני טוב ואף אחד לא יכול לקחת את זה.
ואם אני לא יקח את ההגה בידיים אז גם עם כל הקבוצות והצעדים והפתרונות שבעולם לא אצליח.
לכן אני אומר כלים. ואלו כלים חשובים שלא תבינו אותי לא נכון בלעדיהם אני לא מצליח לנצח.
אבל הם כלים - עזרים, הדרכה, ידע ונסיון של אחרים שאני יכול לקבל וללמוד ומשם ליישם בכוחותיי וכעת יש לי כלים טובים יותר לנצח במלחמה.
זהו אחים... תודה רבה אוהב אתכם מאוד יש לי עוד המון מה להגיד ולשתף על מה שלמדתי לאורך הדרך ומקווה ללמוד עוד אבל צריך להשאיר משהו למחר... שהיצר לא יגיד לי לא לרשום כי אין מה...
שבת שלום וחג שמח!

חיזקת אותי אחי
מסכים לגמרי שרק אתה יכול להניע את עצמך לכיוון הפיתרון, אף אחד לא יעשה את זה בשבילך
אוהבים אותך מאוד בהצלחה !!

בהצלחה,
אשריך,
אל תפחד מנפילות,
תזכור תמיד,
עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה,
חנוכה שמח ונפלא,
אוהב,
קדימה.

מלך! בהצלחה אח יקר!

תודה רבה לכולם!
אין מילים לתאר כמה מחמם את הלב שאתם מחזקים. וכמה שונה ההתמודדות מרגישה וצולחת בזכותכם.

לצערי אתמול בלילה נפלתי, אבל ב"ה לא נשארתי בבוץ וקמתי. תמיד אני חושב כמה לא נכון להשוות בין שני אנשים, שני עולמות שונים לחלוטין. אלא יש לאדם למדוד את עצמו ביחס לעצמו. 
אז הנה אני מודד בצורה נכונה - בתקופה האחרונה אפשר לומר שרוב הזמן הייתי בנפילה - כי אחרי שהתמודדתי ונפלתי לא הייתי קם. הייתי נשאר בבוץ... והנה עכשיו למרות שנפלתי(אחרי שלושה ימי נקיות מופלאים יש לציין גם כן) קמתי! התנערתי מהמקום הנמוך, ביקשתי סליחה מהקב"ה ומעצמי והמשכתי הלאה בשמחה! אז נכון שאני לא המושלם חסר ההתמודדות שהתאווה כבר רחוק מאחוריו כמו שאני מדמיין להיות, בדגש על מדמיין - יש לי דרך ארוכה עד שההתמודדות הזאת יכולה אולי להיקרא 'מאחוריי'.
אבל בואנה - אם שניה מסתכלים בצורה הוגנת - עשיתי התקדמות! איזה כיף לקום. רגעי המפוכחות מקבלים משמעות ולא מתבטלים בגלל הנפילה.

זאת ועוד, כמה חברים יקרים מהפורום דיברו איתי ועזרו לי לברר איך אני לומד לעתיד ממה שהפיל אותי במוצ"ש. כמה דברים עלו מהשיחות:
1. כמו שכבר הזכרתי, יש לי נטיה לשכוח מהר מאוד את כל הסבל שהתאווה גרמה לי ולדמיין שהכל מאחורי ואני לא קשור לזה כבר. כנראה מתוך מקום של הדחקה... איך אמרתי לו, להיות מכור לתאווה הזאת לא היה חלק מהתכניות שלי לחיים... אבל צריך לקבל את המציאות שהיא לא כמו שתיכננתי ולהתקדם מכאן.

2. כשהייתי נקי ובעננים מרוב שמחה, הצלקת מהנפילה האחרונה לא כאבה ורק ההנאה שהתאווה נותנת לי עלתה בזכרוני ואז אמרתי לעצמי - למה לא בעצם? ובאמת הבנתי בזכות חבר יקר, שעלי לברר לעצמי בצורה הרבה יותר עמוקה למה לא.

3. כמו שהזכרתי מקודם, תקופה שחייתי בנפילה ארוכה. חיי היו אוסף של נפילות שבינהן לא היה הפרש מהותי אלא של זמן... אז חייתי מנפילה לנפילה ובעצם בנפילה אחת ארוכה חסרת תקווה וקצה אור.
לא הרגשתי טעם לקום כי ממילא אני הולך ליפול. וגם כשהייתי קם אז נפילה אחת ואני גמור שוב... אבל עכשיו החיים מציעים חלופה. אפשר לחיות מנקיות לנקיות ומה שבין לבין - גם הוא מקבל את טעם הנקיות. כל רגע של נקיות הוא משמעותי ועומד בפני עצמו. שווה בפני עצמו. ראוי להערכה ולהוות מקור לכוח בפני עצמו. וגם אם נפלתי וקמתי ונפלתי וקמתי זה לא היה אותו דבר כמו ליפול וליפול וליפול בלי לקום בינהם למרות שלכאורה - מה שווה היו הקימות האלה הרי קמת לרגע ונפלת מיד!
כך רוצה היצר לומר לך, אבל כל רגע שאתה מחוץ לבוץ שווה. גם אם ביטאת את רצונך האמיתי לשניה - נכון מבחינה כמותית זה זמן קטן וזניח אבל מבחינת מהותית-איכותית זאת קימה לכל דבר וענין ושווה זהב.
ואולי מעל הכל, זאת פיסת מציאות שפויה שאפשר לחלום עליה. לא צריך יותר משניה של מציאות כדי להאמין בקיומה. יותר ויותר שניות כאלה יתנו יותר ויותר תקווה וראליות לחלום ולאט לאט בע"ה הוא יהפוך למציאות. אני רוצה להיות מכור. להיות מכור לחיים השפויים. וההתמכרות הזאת מתחילה בחלום. שילך ויתרחב ילך ויגדל. כשהוא יהיה גדול מספיק וחזק מספיק הוא ילחם בסיוט הזה ואם הוא ימלא אותי לא פחות ממנו אז הוא גם ינצח.


תודה לאל, כי נפלתי קמתי. בערב ילין בכי ולבוקר רינה...
תודה הקב"ה שזכיתי להגיע לכאן ולהתחזק עם אנשים יקרים
שמח ביום הזה בפני עצמו.
תודה רבה לכולם אוהב ומתפלל להמשיך ולהתקדם.

מסכים לגמרי,
בקטע של הלמה לא,
שזה עוזר להחלמה,
אני גם מאוד נעזרתי,
בלמה אני מחפש את זה,
מאיפה זה מגיע בנפש,
ביום שהבנתי הוקל עלי מאוד,
המשך בדרכך,
ואל תפחד כלל.

ערב טוב חברים!

נר שישי של חנוכה - תודה לקב"ה על האור של חנוכה שמופיע אלי דרך הפורום והחבורה היקרה הזאת.
אני נקי ב"ה שלושה ימים ומרגיש מפוכח, רואה כמה אור נכנס כשלא סוגרים לו את הדלת...
אני רושם כדי להזכיר לעצמי שכל הטוב שאני חווה - הכל בזכות הנקיות!!
בפעם האחרונה שנפלתי הייתי ממש כאן, אחרי שלושה ימי נקיות מדהימים, הייתי בעננים ראיתי אור וחופש כמו שהרבה זמן לא ראיתי...
ואז נפלתי.
נפילת מתח - הייתי תלוי בהיי הזה, שכחתי את כל הכאב והרוע שבתאווה 
ומשם הדרך קצרה... "וישמן ישורון ויבעט"
אז אני כאן כדי לא ליפול שוב באותה טעות.

1. כל הטוב הזה הוא בזכות הנקיות - דע כמה יקרה הנקיות! כמה שווי יש בחיים שבלי תאווה!
2 אל תהיה תלוי בהרגשת ה"היי" הזאת. הנקיות נותנת לך הרבה דברים טובים אבל הטוב שלה לא תלוי בהרגשה. לפעמים הם יורגשו בטווח הרחוק ולפעמים הם קורים עכשיו אבל קשה לשים לב אליהם.
אז גם כשעברת את השלב הראשוני שבו הרגש קופץ משמחה על החופש שהוא קיבל במתנה משום מקום - תהיה דרוך כי הרגש לא יציב. הוא לא ישאר למעלה כל הזמן וצריך להתכונן לזה.

אז גם כשהרגש למטה תדע בשכל, המלך שבכוחות הנפש, כמה התקדמות וטוב הנקיות מרעיפה עליך, גם בלי להרגיש:
- הנקיות נותנת לי יכולת להרגיש שלם עם עצמי.
- לפעול לפי מה שאני מאמין.
- להתקרב לקב"ה קרבה אמיתית גם אם לא מרגישים אותה וקופצים משמחה 24/7... קרבה עמוקה של לעשות רצונך בלבב שלם. קרבה שכל רגע אני נלחם עליה ולפום צערא אגרא.
- להתעלות במידות ובתורה בקדושה וטהרה, במידתו של יוסף הצדיק!

ומן הצד השני של המתרס... התאווה הורסת אותי:
- מנסה לבלבל אותי שרצוני האמיתי הוא לא טוב וטהור חלילה
- גורמת לי לעצבות נוראה, חולשה וייאוש ח"ו
- לוקחת לי את הזמן ושולטת בי כמו בובה על חוטים
- מונעת ממני לשים לב לדברים ולאנשים שחשובים לי
- נוטעת בי יצר של הרס עצמי
פשוט עושה ממני אדם אחר... משפילה אותי ומבלבלת, צוחקת ולועגת, רומסת והורסת, מיאשת ומטשטשת...

אז כאן אני מכריז ללא להותיר צל של ספק - את מזיקה לחיי! אני לא חפץ בך!
אני מסתכל על החסרונות והיתרונות שאת מציעה - ומאזני נשמתי מטים את הכף לצד אחד ברור מאוד.

ושלא ישמע חלילה שאני מדבר ממרום גובהי כאילו אני נקי והכל מאחורי - להפך! רק התחלתי.
אני רק מכין את עצמי למה שעוד הולך להגיע ודרך ארוכה עוד לפני.
נאחז חזק במה שהמשתוקק אמר לי ש-3 הימים הראשונים אחרי הנפילה - הם הכי קשים
אז תופס חזק ביתר שאת ובע"ה מתפלל לה' שיזכה אותי להמשיך בנקיות.

תודה לכל חבורת הפורום היקרה! אוהב מאוד ושמח שזוכה להתחזק יחד איתכם
שמח ביום הזה ומעריך אותו בפני עצמו.
לא רוצה ליפול ועדין שום דבר בעולם לא יטשטש או ימחק בכהוא זה את מה שהייתי נקי כל רגע בשלושת הימים האחרונים.

חנוכה שמח!

תענוג לקרוא את. כתיבה שלך אחי היקר !

מה לגבי הסינון חסימות? אין זמן יותר טוב לטפל בזה מהתקופה הזאת.

אחת שאלתי כתב on 15 דצמ' 2020 16:39:

תודה רבה אחי חיזקת אותי.
תודה על ההארה, דוקא עכשיו כשאני מתחיל תקופה של נקיות לא להיות אדיש
בע"ה אני מתקין נטספארק

כתבת נפלא,
מחזק לקרוא מה שאתה כותב,
כמה טוב מצד אחד,
וכמה רע מצד שני,
באמת זה הזוי שאנחנו לא בוחרים בטוב,
זה אחת ההוכחות לקיומו של היצר הרע ובחירת האדם,
כי מבחינה שכלית,
אין הבנה,
איך אדם מסוגל לבחור ברע,
לפעמים עד הרס חיי המשפחה,
והכל בשביל מה,
בשביל פנטזיה דמיונית,
בהצלחה הלאה,
וחנוכה שמח.

קדימה כתב on 16 דצמ' 2020 23:26:

תודה רבה אחי, חיזקת אותי, תמיד כיף לשמוע את התגובות והעצות שלך

שלום לכולם,

ב"ה נקי 9 ימים. מרגיש טוב.
משתדל יום יום להמשיך לכתוב פה ולקרוא, כדי לא לשכוח עם מי יש לי עסק.
כדי לא להרפות ידיים נגד התאווה. כדי לא לאבד את הדריכות אפילו לא לרגע...

אכן מאז עבר השבוע הראשון העיניינים נעשו קלים יותר. הקושי הראשוני המייסר דעך(כמו
שהיטיב לומר ולחזק אותי 'המשתוקק') ונשארה העבודה להישאר דרוך לא לעשות שטויות
ולהמשיך להתקדם בעבודה האישית.

הבעיה שלי, כפי שאני מבין אותה, היא לא רק מעשה מסוים שאני מבקש להפסיק.
זאת דרך חיים שלמה, צורת חשיבה ופעולה שבמהלך זמן גיבשתי לעצמי.
וזה חידוש.
אנשים כמונו נרתעים למעשה מהביטוי החיצוני. מאותו מעשה מחליא ומכוער. 
אבל אדרבה, המעשה הפסול הזה שכל כך מפריע לנו ונותן לנו כוחות להתמודד ולהפסיק עם זה
הוא מתנה. הוא בעצם מראה לנו בצורה הכי כואבת שמשהו במסלול שלנו שגוי. הוא אומר לנו - אני רק סימפטום. בלי זה, היינו יכולים להתכנס בעצמנו, להיות חסרי בטחון, להדחיק בעיות ועוד ועוד - מבלי להפסיק. מבלי לזהות בעיה בכלל.

הקב"ה ברוב רחמיו מציב לנו מראה מול הפנים ומראה לנו לאן המסלול השגוי הזה מוביל.
הנה תראה - זאת התוצאה.
אז מרוב זעזוע - סטירה כואבת לפנים שמזעזעת את כל מה שחשבנו על עצמנו - רק אז אנחנו מתעוררים ומתחילים ללכת אחורה צעד אחרי צעד במסלול שבו שגינו ללכת ומחפשים לפרטי פרטים איפה טעינו.

למה אני אומר את כל זה?

1. קודם כי חשוב להבין מול מי אנחנו מתמודדים. זה לא חייל פשוט, זה צבא שלם. צבא שבחוד החנית ישנה תאווה שמאיימת להשתלט עלינו. אבל יש מעבר, ישנו מערך שלם - בתוכנו - שתומך באותם לוחמי תאווה.
מערך שלם של הדחקה של הקשיים שלנו, של בריחה מהמציאות, של חוסר יכולת להתמודד ולהכיל טעויות ופגמים. מערך נפשי שלם שרואה רק שחור ולבן וכל מה שלא נראה לו מוציא אותו מכליו...

2. וממילא זה משליך על ההתמודדות עם התאווה.
אם כל הבעיה הייתה אותו מעשה שבקצה - אז עכשיו כל העבודה שלי הייתה לדאוג שאני לא חוזר לזה פיסית וזהו. אני נקי וסיימתי את העבודה.
אבל בכוונה תחילה אני מזכיר לעצמי, כמו שרשמתי בהתחלה, שאסור לי לעזוב לא רק את הדריכות שלא ליפול ממש אלא גם את העבודה האישיותית שהיא כאמור מהות הנפילה, הלב שלה ועמודי התווך שלה;

אם עשיתי טעות אנושית אז אני פותר אותה, מבקש סליחה מהחבר, סולח לעצמי - וממשיך הלאה. נקי.
אם טעיתי וראיתי מראה אסור - אז מתעורר על עצמי, מפסיק, מבקש סליחה מהקב"ה ומעצמי - וממשיך הלאה. נקי.
אם אני לחוץ או מושפע ממה שחושבים עלי או מצפים ממני - עלי להעמיק פנימה ולברר ממה באמת עלי להיות מושפע, מה הם הערכים שאני רוצה בהם ואז אוכל להשתחרר מהכבלים של הלחצים האחרים ולהמשיך הלאה כשאני יודע מה אני רוצה ונקי מהשפעות חיצוניות.
וקצרה היריעה מלהכיל...
לא סוחב את זה אחרי. לא משאיר משהו בלתי פתור.

בכך אני לא משאיר מקום לתאווה לא בנפש שלי ולא בגוף שלי. לא משאיר לה זכר ממש.

משל למה הדבר דומה? לעוקר מהשורש לעומת עוקר שלא מהשורש.
אם אדם יחתוך את הצמח ללא שורשיו - הצליח להפסיק נקודתית את הופעתו אבל הוא יגדל חזרה
ובאמת הבעיה לא נפתרה. הוא רק יבזבז כוחות רבים לשווא שוב ושוב ולבסוף יתאכזב.
אך אם רוצה הוא להצליח צריך הוא לעקור הצמח מהשורש. אז, בעבודה שהיא אמנם מאומצת יותר אך יעילה, יצליח במשימתו.
----
בנוסף רוצה לשתף שאתמול הייתי בנסיעות והרבה בחוץ וב"ה המשכתי להיאבק בכל הכוח לשמור על העיניים והברית. לא נתתי ליצר להחליש אותי אם לרגע טעיתי. עצרתי עשיתי תשבוה המשכתי הלאה.

מתפלל לקב"ה שיתן לי כוחות להמשיך בנקיות. לזכור שאני שקוע ומבוסס במשהו שהורס אותי
ומונע ממני טובות הרבה. לזכור כמה אני שמח היום בנקיות שלי וכמה כל רגע כזה שווה לאין ערוך.

אוהב אתכם אתם מחזקים אותי מאוד.

תודה רבה רבנו,
חיזקת אותי מאוד,
אתה כותב יפה מאוד,
ממש אהבתי את מה שכתבת,
שזה רק סימפטום למחלה פנימית יותר,
אוי כמה שזה נכון,
שיהיה בהצלחה לכולנו.

שלום לכולם חבורה יקרה וקדושה

ב"ה 15 ימי נקיות, כל יום ויום הוא מתנה מהקב"ה.
מודה לקב"ה על כל רגע של נקיות וחופש.
מרגיש יותר יותר יציב בנקיות, זה קצת יותר טבעי ופחות מאולץ
זה לא המקום הראשון שעולה לי בראש כשאין לאן לפנות.

נדמה לי שאני חווה תסמיני גמילה. כאבי ראש ותחושות
קצת מוזרות כאילו משהו חסר... אבל ב"ה עומדים איתן ושואבים מכאן כוחות
להמשך הדרך.

המסע שלי עוד ארוך אבל מלא תקווה כמו שכבר הרבה זמן לא היה.
מחשבות על לימוד תורה והקמת בית בקדושה הן כבר לא חלומות בהקיץ...
עם הרבה עבודה קשה הן יכולות להיות מציאות בע"ה.

משתדל שעם כל הטוב הזה, המבט הזה לעתיד, והכאילו יציבות של הנקיות בהווה
לא להתבלבל ולא לאבד את הדריכות. 
לא לשכוח איפה הייתי לפני 15 ימים ועדין חלק ממני שם.
תמיד לנגד עיני כמה טוב בנקיות וכמה רע בבוץ ההתמכרות
כמה אין יחס בינהם בכלל. כמה הנקיות לוקחת בלי ספק

היום אני חושב שזה מה שכל כך מבלבל ועושה את הנפילה לקלה.
כואב לנו כמה כל כך ברור שהנקיות עדיפה ועדין בחרנו פעם אחר פעם בהתמכרות!
הנפילה בגלל זה כאבה יותר והפילה לקרשים יותר...
כי אם היה מקום לספק אז אולי לא הינו מיסרים את עצמנו כל כך...

----
בענין אחר, אני לומד בימים אלו כמה לקחת דברים ביחס נכון זה חשוב.
כשהייתי עמוק בבוץ כל נפילה היתה מטלטלת אותי מצד לצד ומרסקת אותי מחדש.
לא יכולתי לעכל ולהכיל את זה... רגשות עזים ומתפרצים מושכים לכל עבר
לא נותנים מנוח לרגע מהטעות שטעיתי והם הם שהובילו לחזור אליה שוב
מרוב אכזבה עצמית ויאוש... איבוד תקווה שלדבר כזה גרוע יש בכלל תקנה!

והיום אני חושב לעצמי, שאם חלילה אני נופל - לא שאני פותח לנפילה דלת חלילה
אדרבה אני מסדר דברים בראש בצורה נכונה כל עוד אני חושב בצורה ישרה בזכות הנקיות;
אז אני חושב אם אני נופל - אז מה יקרה? אני אתאכזב עד קריסה, אני אברח מהאתר כי לא אוכל להכיל
את זה ואשוב בכל הכוח לבוץ?
ממש לא!
שאני אתן כוחות להתמכרות? שאני אתן לה להעציב אותי? להחליש אותי?
אין סיכוי. עצבות שכזאת - ה' לא חפץ בה. היא מובילה רק לרע ושקיעה בחטא ולא להתעלות
מהחטאים לעבר התשובה...
אז אני אומר לעצמי שאם אפול (חס וחלילה שלא יקרה)-
אה... מה זה נפילה אחת מול 15 ימי נקיות... בוא נקום מהר
תפנה את המבט לכיוון הנכון - ל15 ימי הנקיות ולא לנפילה הקטנה האחת.

זהו חבר'ה מצטער אם הארכתי וחפרתי... אוהב המון אתם מחזקים אותי מאוד!!!

אשריך על הכתיבה אחי היקר.

תודה על השיתופים ועל הכנות הרבה,
על המחשבות ועל התובנות שפוגשות אותנו ומעמידות אותנו מול עצמנו.

שמח מאוד בהצלחתך חבר.
בהצלחה בהמשך הדרך בעז"ה.