אהלן חברים!

נקי בחסדי ד'
11 ימים מאו'
ו-44 ימים מפו'
רק להיום

איש קטן היקר אהבתי את הכינוי! ענווה. תודה על דבריך ומסכים מאוד. וכמובן שלשבת עם חבר זאת גם דרך מעולה להיות עסוק בדברים חיובים. מותר לנוח וזה אפילו חשוב לבנין התורה בישיבה.
הבעיה שלי כשהיצר מבקש מנוחה מעבודה מוסרית... אז לזה אסור להסכים. ממשיכים להתקדם מחיל אל חיל! שוב תודה על דבריך!

ממשיכים להתקדם.
עד עכשיו הולך טוב.
משתדל להתמלא ולעשות
לא להישאר משועמם ותלוי בשטויות.

החלטתי שאני לא אשתמש במחשב וטלויזיה כל הסופש.
חוץ ממחשב לצורך שיתוף.
הבנתי שאסור לי להקשיב לעצת היצר שכאילו בא לטובתי
עדיף מליפול... זה מפיל אותי ומוריד אותי יותר!

רביעי וחמישי עברו טוב.
ממשיך להביט קדימה.
כיוון שבשני אני צריך להיות בבית לכמה שעות
אז מוצש אני אסע לישיבה ובשני אחזור לבית ואז אחזור לישיבה באותו יום.

ממש מתחזק בזכותכם.
עזר לי לדבר עם כמה חברים בינהם נפש שוקקה היקר, בזכות זה שדיברנו זה עזר
לי לעבד ולחשוב איך אני אשמר בבית.

אוהב המון ומעריך,
שמח להיות פה חלק
שמח מכל רגע של נקיות.
שווה כל כך הרבה...
לי ולמציאות כולה.

שבת שלום!

כל הכבוד חבר,
אתה אלוף.

שבוע טוב חברים

מתביש לשתף שנפלתי...
הייתי כל כך בטוח שהפעם אודיע לכם בגאון איך הצלחתי לחזור לישיבה בלי ליפול...
אבל כנראה ד' יתברך רוצה ממני משהו אחר. עוד קצת זמן ועמל.

נפלתי הערב פעמיים.
הפעם השניה ספוגת הלם ועצבות הייתה לצערי גם עם פו'.

נקי בחסדי ד'
רק לעכשיו מאו' ומפו'

שבת הלכה מדהים. ממש. התעסקתי כל הזמן. למדתי וישבתי עם חברים
מוצש כדי לא להיות בחוסר מעש ארגנתי תיק לישיבה וקבעתי לשבת עם חבר מלוה מלכה
ובחצי שעה שארגנתי תיק נפלתי... לא יודע מאיפה זה בא.
חזרתי מהמלוה מלכה שהדוקא הרים אותי
אבל חזרתי מבואס ועצוב ונפלתי שוב, הפעם היצר ביקש להסיג גבול חדש
אחרי 45 ימי נקיות מפו' נפלתי. תודה ד' על תקופה מדהימה שאני הולך וממשיך בה.
לא מאמין שהדבר הזה שהייתי כל כך תלוי בו ברמה יומיומית נעשה רחוק ממני.
תודה ד'!
אחרי 12 ימי נקיות מאו' נפלתי. תודה ד' על כל רגע של נקיות.
שמח לראות שהנפילות שלי ירדו ל1 ל-12 בערך.
אני עדין סובר ויודע שאני לקראת פריצת גבול.
משהו בבית ישתנה. רק צריך להבין מה.
ברגע שהסכר הזה יפרץ דברים יסתדרו.

אוהב אתכם ומשתדל להמשיך קדימה
שבוע טוב

וואי, כל כך מצטער לשמוע, אחי היקר!
תמשיך לחזק ולהתחזק בהסתכלות החיובית! 45 יום זה דבר מדהים! בטוח שה' אוהב אותך מאוד ומעריך את ההתקדמות ובעז"ה תעלה ותצליח עוד.
אחי, תמשיך לחזק אותנו בדברים שלך!
שבוע טוב!

קיפ אחי, יא תותח!
42 יום איזה מטורף אחי... ועוד 14 של טהרה מוחלטת. אתה מעורר בי השראה. אני מאמין בך, בלי ספק, ומחכה לעוד סיפור החלמה של עוד אדם מרשים שניצל במלחמה שה' הציב אותו בה

בס"ד

אחי אהובי,

אל תיתן ליצר להשלות אותך. תסתכל אחורה ותרחיב את המבט מעבר לנפילה האחרונה, תראה איזה מסע מדהים אתה עושה, כמה נקיות צברת, כמה שיתופים עוצמתיים שחיזקו אותך וחיזקו אחרים, כמה קשרים נוצרו שמחזקים אותך ואחרים, כמה הבנה של עצמך רכשת, כמה כלים קנית במהלך ההתמודדות, אתה בהתקדמות, אתה בתהליך ואתה מדהים והשראה.

תמשיך. כל הכבוד. אוהב ממש. 

תמשיך הלאה חבר,
העיקר ההתקדמות המדהימה שלך,
אוהבים.

צהרים טובים לכולם!

נקי בחסדי ד'
רק להיום מאו'
יום 1 מפו'
רק להיום. על מחר נדבר מחר...

מעדכן שאני בישיבה. ב"ה נכנסתי טוב וממשיך קדימה בשמחה ובכל הכוח.
מסכם את הסופש כלא פחות ממעולה.
אם הייתם שואלים אותי בבוקר יתכן שהייתי מגמגם...
אבל ברגע שאתה מביט במבט כולל ואמיתי ולא דרך המשקפים של היצר
אתה מבין כמה הוא מסמא את עיניך וכמה הכרת הטוב צריכה להיות פה
כמה באמת אתה בהתקדמות.
נכון אז אתה לא צדיק גמור. נו מישהו מצפה ממך להיות כזה?
כבר יודע אני שאני בתהליך. אלא שהיצר גורם לי להביט על כל עמל והצלחה בקדושה כמשהו מובן מאליו
ועל כל כישלון כמשהו חריג, נורא ובלתי הגיוני ואפשרי עד כדי שאיך אני יכול לקבל את עצמי ככה...
מילא ד' סולח לי כי הוא רחום וחנון. אבל איך אני יכול לסלוח לעצמי?
זה הכל בגלל ציפיות שקר שבונה היצר הרע.

לסיכום הסופש:
מרביעי בערב ועד מוצאי ש"ק הייתי נקי לחלוטין
ולא רק נקי טכנית אלא שקוע ועסוק כל כולי במשפחה, בתורה, בדיבוק חברים חיובי
לא נגעתי במחשב וטלויזיה כמו שהגדרתי.
זה לא מובן מאליו. זה מדהים. זה לא בסדר הטבע. זה לא דבר של מה בכך. זה שונה מהמקום שהייתי בו לפני. זה נס.
חשוב לי להדגיש את זה. זה לא סתם דיבורים בעלמא לנסות ליפות את המציאות כשתכלס היא לא יפה... לא! זה באמת אמיתי! על זה היצר לא רוצה שאסתכל.
עד ממש לא מזמן, במשך שנים, כל הגעה שלי הביתה היתה להיטבל כולי בטומאה. לא היו כלים להילחם. לא היה הבדל ברור בין נקיות לנפילה מרוב שהיצר שיחק בי.
והנה כבר שתי יציאות ברצף מעל חצי סופש נקי!
בעיני זה לא ענין כמותי. זה ענין של איכות. אני רואה שכשאני עובד בצורה מסוימת ומשתף ועוסק בהחלמה ומתפלל לד' - זה עובד!
על זה אני רוצה ומוכרח להודות! זאת התקדמות מדהימה!
פתאום אני מבין כמה עזות יש ליצר להגיד לי שאני על הפנים ומה שעשיתי מעשה לא יסלח...
חוצפן! אני מתקדם כנגד כל הסיכוים! כנגד שנים של הרגל בסופשים מלאי טומאה ועצבות ויאוש!

מוצש עד ראשון בבוקר:
3 נפילות באו', 1 בפו'
התכנון הראשון היה לצאת לישיבה במוצש"ק.
היה שינוי בתכנית בשישי. שינוי שהתלבטתי הרבה לגביו ואולי אפילו ידעתי בפנים שאני צריך להכריע לא כמו שהכרעתי אבל זה כבר ענין אחר. מוצש"ק נפגשתי עם חבר ממש טוב למלוה מלכה והתחזקנו בעבודת ד' בשירים ודברי תורה (ופיצה ). (זה היה למה דחיתי את הנסיעה)
חצי שעה לפני שנפגשנו, חשבתי לעצמי שנכון שאסדר תיק לישיבה וכשאחזור אלך לישון ואצא ראשון בבוקר מוקדם / היה מחשבה על טרמפ עם מישהו כבר במוצש מאוחר אבל בסוף זה בוטל)
תוך שאני מסדר תיק, דבר שאני אגב בד"כ מורח ונמנע מלעשות, היצר בא כשאני באורות גבוהים ודרוך, וכאילו משיח לפי תומו - "היי - איזה כיף יכול להיות לראות קצת טלויזיה? קצת לחפש תמונות מרגשות?"
כל כך לא האמנתי שהוא יבוא בכזאת פשטות ויקנה אותי. בניתי על זה שאני "רק" הולך לשניה אפתח את הטלויזיה ואתחרט מהר. מיפה לשם מצאתי את עצמי המום.
הייתי ממש בהלם. לא מאמין שזה קרה.
אז נפגשתי עם החבר והאמת שזה הרים אותי. זה היה במקום.
אבל גם כשנפגשו ואז במיוחד זה הורגש כשחזרתי - נשארה מועקה בלב - "לא מאמין שעשית את זה - איך יכולת?"
בדיעבד אני מבין אחרי שדיברתי עם חברים אני חושב שהשורש היה אכזבה מסוימת מעצמי.
לא יכולתי לסלוח לעצמי. להכיל את עצמי. דוקא בגלל שהנפילה היתה לא מאש של תאווה. אלא מתוך הרגל לא ברור. דברים התגלגלו מהר, בניתי על זה שזה "רק" וההמשך כבר ידוע.
כאילו בתוכי חשבתי - מילא היית נופל מאש בעצמות לחפש תאווה - אבל סתם ככה?
לא יכולתי להרפות. כשחזרתי הביתה הלכתי לחפש תאוה והפעם, כשהיצר נושף בערפי - על כל הקופה.
מהערב לבוקר ליוותה אותי תחושת האכזבה. באתי בבוקר לשתף דיברתי עם חבר וממש ראיתי שאני לא מצליח להרפות.
קבעתי לוז מהיר - מקלחת ארוחת בוקר ולרוץ לישיבה.
בדרך למקלחת נפלתי לצערי.
ואז יצאתי לישיבה. מאז ב"ה חשבתי לא מעט, וכשהיצר קצת ירד מהכתפיים שלי ראיתי כמה אור יש פה וכמה אני צריך להביט נכון.
משפט שעבר לי בראש בדרך לישיבה וממש חיזק אותי - לא נופל ברוחי! גם אם למשך כל חיי אצטרך להתמודד, גם אם כל חיי כל 12 יום אפול - אני לא מוותר. אני ימשיך להיאבק. אין לי שאלה. כי אני רוצה טהרה! כל רגע של נקיות שווה! לא רק אוסף כזה או אחר של ימי נקיות.

מסקנות להבא:
1. שיתוף במוצש ברזל. רציתי לשתף ישר במוצש וזה נדחק לצד בגלל מטלות שונות.

2. כשאני במצב של חוסר יציבות/ אכזבה / משהו עובר עלי רגשית - אני לא יכול לעזוב את הפורום ולסמוך על הנס. אני צריך לפתור את זה ולצאת בלב נקי קדימה.

3. להתקשר יותר לחברים. זה כלי מאוד משמעותי שבישיבה בגלל בעיות קליטה אני לא מרבה להשתמש בו אבל בבית שווה להשתמש יותר.

4. שינוי תכניות - אולי היה ראוי להתייעץ עם חבר. עם זאת זה דבר שבשגרה והגיוני. וחשבתי על זה זה לא היה בפזיזות. למרות שגם מאוד התבלטתי אם הכרעתי נכון... בסוף ההחלטה לא קרתה בשישי אלא במוצש מה שהצריך אותי להגיע לא מוכן לסיטואציה שאני בבית במוצש.

5. לשמוח הרבה הרבה במציאות שלי. ד' יתברך נתן לי מתנה. הסופש הזה הוא חידוש! אני זוכה לראות התקדמות איכותית שאני מרבה לדבר עליה לאחרונה - כל נושא הסופש. רוב רובו של הסופש היה בגובה שאני חולם עליו. בגובה שבו אני רוצה שחיי יהיו. עכשיו אני לא מתרגש. זה ענין של זמן וכמות עד שהאיכות הזאת תתפשט על כל הסופש בע"ה יתברך.

6. לקום מיד. זה דבר שב"ה זכיתי להתקדם בו מאוד מאז שאני בפורום. יש נפילה ויש נקיות. זה שני דברים שונים. אחרי שאתה ח"ו נופל מיד לקום. פה היה מקרה שונה קצת כי באמת הופתעתי... ועדין צריך לחזק את זה. לא משנה מה - לקום מיד. ( זה קשור גם לערכה של נקיות - כל רגע חשוב בפני עצמו. יש תחושה שקרית כזאת ש'איפסתי' אז מה זה משנה. כאילו רק אוסף של ימים של חשבו אבל לא כל רגע)

עד כאן. אשמח לשמוע מחשבותיכם עצותיכם והארותיכם.

מעריך מאוד ואוהב
שמח להיות פה חלק מהחבורה
מרגש אותי כל פעם מחדש לחשוב על זה
המלחמה שלנו נגד כל הסיכוים והקשים למען שמו באהבה!
אשרינו מה טוב חלקנו
בהצלחה!

(אגב לא הספקתי להודות לכולכם על החיזוקים והעידודים והתמיכה יתגבר, לב טהור, זעיר אנפין וקדימה היקרים)

קיפ יקר, הצטערתי מאוד לקרוא על הנפילה שלך, ממש היצר יודע לעבוד עם כל אחד באופן שמתאים עבורו. רק אחרי אנחנו קולטים איך הוא משך אותנו...

הלוואי שתמצא את הדרך לנקיות עולם, או לפחות לשבור עוד שיא.

באופן אישי יותר אסטטי לי בעין ששתי הספירות מאוזנות. תשמור על זה!
אוהבים

לילה טוב!

תודה לשמח בחלקי על החיזוק והעידוד מעריך.

נקי בחסדי ד' עלי
1 ימים מאו'
2 ימים מפו'
כרגע יציב ושמח

היה לי יום מעולה. אמנם קצת קשה לי במחשבות שהיצר מנסה להקפיץ לי מראות מהפו' שראיתי בסופש.
מזכיר לעצמי:
1. שהימים הראשונים קשים להחזיק חזק
2. הפו' משפיע עלי בצורה קיצונית וצריך להתרחק ממנו
3. שהבחירה והאחריות שלי זה לא על הגעת המחשבות אלא אם לתת להם להישאר

משתף שהייתי היום בבית לכמה שעות וחזרתי לישיבה שמרתי על נקיות. התקשרתי גם לחבר להחלמה כשהייתי בבית.
מקצר מאוד כי אני צריך ללכת לישון

מחר בע"ה יתברך אשתף כרגיל
אוהב המון ומעריך
כאן בשביל מי שירצה לדבר תמיד, מוזמנים לשלוח הודעה גם בפרטי
קיפ

צהרים טובים חברים

נקי בחסדי ד'
1 ימים מאו'
ו-3 ימים מפו'

משתף שאתמול בלילה נפלתי.
כל היום הלך מעולה.
הייתי באזכרה.
אפילו אמרתי דבר תורה
חזרתי בנקיות לישיבה באותו ערב, לכל אורך הדרך אני דרוך
הגעתי ולמדתי קצת. באתי לשתף שחזרתי והכל טוב
היה כבר מאוחר ממה שתכננתי. לישון מאוחר זה בלאגן בלוז והורס את היום אחרי... טעות 1
סיימתי לשתף ומיהרתי לחדר לישון.
המשתוקק היקר התקשר ודיברנו והתחזקנו.
שיתפתי אותו שהיצר מעקצץ ואומר לי שיהיה כיף ליפול
הוא אמר לי להתיחס לזה ברצינות
אבל זילזלתי בזה. ממגדל השן... טעות 2
באתי כהרגלי לקרוא סיפור צדיקים ולומר המפיל אבל היצר אמר אל תגיד.
אמרתי לעצמי - סדר והתמדה זה חשוב והפכם זה פתח לצרות.
קראתי סיפור צדיקים ואמרתי המפיל.
ואז נכנסתי לישון. כבר שעת לילה מאוחרת יחסית מה שלא הועיל לנושא
והיצר בוער בי. תיגע מה אכפת לך? אתה לא תיפול בחיים!
ובמילא הייתי במצב רגיש - רק לפני יום נפלתי באו' ולפני יומיים בפו'.
במיוחד הפו' מלפני שלושה ימים מאוד השפיעה עלי. מילאה אותי בדמיונות וזכרונות שיקח לי זמן ועבודה להשתחרר מהם...
ומישם לא אפרט כמובן אבל נפלתי באו'.
עד הרגע האחרון לא דימינתי שאפול.

השעון צלצל ב6.00 כהרגלו, ואני שנרדמתי רק ב1.00 סירבתי, בצדק, לקום.
השעון בוטל ואני נשארתי לישון בלי לקבוע אחר במקומו.
בחסדי ד' עלי קמתי ב8 התפללתי והתחלתי את היום נהדר. מחשבות על מה שקרה
ואיתן עידודים ומבט חיובי-אמיתי. מלחמה בקרבי על עצבות מול תקווה. חוזר על המשפט שלי 'כנגד כל הסיכוים אני רוצה טהרה!": "גם אם נגזר עלי ליפול כל יום - אעפ"כ אני ממשיך להתמודד כל רגע אחר!". תפילות שחרית ומנחה מעומקא דליבא לקבל את המצב ולהודות לד' שהוא טוב ומטיב ואני מקבל מאהבה הכל. שאני קטן שבקטנים ולא מבין את החשבונות שלו.

כשאני מסתכל על אתמול זה כל כך ברור - היצר השתמש בכל העמל שלי וכל ההחזקת חשבון שלי של כל היום - כנגדי. עד הרגע האחרון אפילו המפיל שהוא ניסה לגרום לי לא להגיד התגברתי ואמרתי.
אז הוא לקח את הלימונים ועשה מהם לימונדה... וואו! איזה מדהים אתה! אין סיכוי שתיפול!
אין זהו... מה אתה מהמשוגעים האלה שכל רגע עלולים ליפול? תראה מה עשית היום! כמה נסיונות נלחמת והצלחת... אפשר להניח את החרב קצת ולהינות מההצלחה...
"איש חרבו על ירכו מפחד בלילות..."
חטא גאווה ודמיון קלאסי.

לוקח את זה ככאפת התעוררות מד' שלא ליפול בדמיונות האלה
וממשיך קדימה. הכלל הוא עבודה מוסרית. זה לא נגמר. מסילת ישרים.
ועם זה, לא לוקח קשה מידי, אני במסע, ממשיך לחיות ולהתקדם. לא לתת ליצר "עם זקן וחליפה" להכניס אותי למוד קודר באצטלת "חשבון נפש". את זה עשיתי. עכשיו אני רוצה וצריך לחיות את החיים.
החיים בזרימה ובשמחה צריכים להיות רוב כמותי מוחלט.
חשבון הנפש / לחשוב על החיים זה רב האיכות ונצרך אבל קטן הכמות. אחרת נכנסים לעצבות באצטלת צידקות.

אוהב המון ומעריך אתכם
שמח שיש לי חבורה שלמה של צדיקים שעניינה להתקדם בעבודת ד'
אתם ספר מוסר חי עבורי
המשך יום ושבוע טוב

כל הכבוד חבר יקר,
כל התגברות הכי קטנה שיש לעולם נשארת.
אוהבים.

צהרים טובים

ראשית הכרת תודה.
תודה רבה קדימה חיזקת אותי אחי. היצר מנסה להעלים את האמת הזאת.
תודה רבה המשתוקק בע"ה מתפלל להתקדם. תודה על התמיכה.

נקי רק להיום בחסדי ד'
2 ימים מאו'
ו4 ימים מפו'

שמח ועסוק. לא הייתי מגדיר יציב. בע"ה מתפלל לד' יתברך שיראה עני ועמלי וישא לכל חטואתי.

משתף שאני מרגיש כמה זה משמעותי אצלי הפו'. רואה איך זה מנהל אותי ומשפיע עלי ומקשה על ההתמודדות בכלל בנושא. ולעומת זאת, רואה איך בתקופת הנקיות הארוכה האחרונה ממנו החיים היו יותר יפים וההתמודדות היתה יותר פשוטה.
כשזה היה רחוק ממני אז גם כשהייתי רוצה ליפול אז פוי' היה מחוץ לתחום. זה היה מעולה.
זה ממש התמודדות בפני עצמה. כששתי ההתמודדויות משמשות בערבוביא זה יוצר בלאגן ויותר נסיונות.
היצר ברוב חכמת רשעותו הבין זאת ומצא דרך להפיל אותי בפו'.

משתף בכמה מחשבות שהיו לי היום ואתמול.
מזכיר שהנפילה שלי ביום שני בלילה היתה הנפילה הראשונה בישיבה מאז תחילת הזמן.
בישיבה יש לי כוחות ומבט אחרים. וב"ה נוצר מצב כזה שההתמודדות לא נכנסת לכאן.  כלומר וודאי שיש התמודדות אלא שיש לי כאן יכולת להכיל אותה, לגבור עליה, להרגיש אותה מבלי למהר למעשה פזיז שאתחרט עליו. זה ודאי קשור להרגל המדהים שקניתי לכתוב פה כל יום. וכמובן וודאי שזה קשור לתורה שאני לומד ועמל עליה.
הנפילה האחרונה הפחידה אותי. פוחד שהגבול הברור הזה בין פה פה לשם יטשטש והנפילות יגיעו גם לכאן תדיר ח"ו.
היום הבנתי משהו. היצר מכון למקום ברור - הוא רוצה להביא את הנפילות לכאן.
זה הדבר שהכי מפריע לו כרגע.
הרי הוא עמלק. מטרתו לקרר את הלימוד תורה והקרבת ד'. אז מטרתו הנשגבה ביותר זה להעציב אותי וליאש אותי פה בישיבה.
ובעצם בשורש הוא מבקש לתת לי את האפשרות לזרוק הכל. להשליך מעלי את העול הזה של עמל ועבודה מוסרית. כאילו כשאני בוחר בו אז חיי חופשים מעמל ועבודה... זה הציור הדמיוני שהוא מצייר בראש.

אז הריני להודיע בריש גלי, לבטל הדמיון הזה ולעקר מהיסוד את תכליתו השקרית - אדם לעמל יולד.
אם לא אעמול כאן אז אעמול במקום אחר. אם לא בדבר אחד אז בדבר אחר.
המסילת ישרים מדגיש את הנקודה הזאת במידת הזריזות. כולם עובדים ומשקיעים אנרגיה. זאת לא שאלה. יש כאלה שמשקיעים את כל האנרגיה על תירוצים..
יש כאלה שמשקיעים ועובדים כל חייהם - כדי שיום אחד יוכלו לנוח... כל הגישה שלהם עצלנית במהותה.
ובסוף הם מבינים שגם הם עבדו ועמלו וגם הם ריקים. זה הכל שקר.
אבל יש אדם, שיודע שבא לעולם כדי לעבוד. אז ביסוד, בגישה הוא ניגש אחרת לעולם.
הוא לא מצפה למנוחה בכל פניה שלו. הוא לא צריך לנפץ את הציפיה הדמיונית שלו כיוון שהוא מסתכל נכון על המציאות.
אז הריני חוזר ואומר - חיי עמל ועבודה מאומצים יהיו.
לא יעזור להיתלות בדמיונות כאילו יש בכלל אופציה, כפי שמציג בצורה שקרית היצר, של מנוחה. של לוותר על העשיה והעמל. המציאות יותר חזקה מהדמיונות.

בזה אני גם רואה כמה היצר בענייני הברית קשור לכל החיים. לקימה שלי בבוקר ועל איך הסדר בוקר שלי יראה. על איך אני מתייחס להורים שלי ולחברים שלי... על השמחה שלי ממה שאני עושה ומתקדם בו. על ההשתוקקות שלי ללמוד תורה ועל זה הריצה שלי לבית המדרש בעקבות כך. קרי האם יש לי מחויבות למציאות ולמוסר ולד'? או שאני חי בדמיון ש'הכל מת' ואני חופשי מכל אלה...
וזה הכל שקר! אין אופציה כזאת! הוא מוכר לי אשליה!
מתפלל לד' יתברך שאפנים את זה. ושאשכיל כנגד כל עצותיו להוסיף חיים כי זה עיקר מאבקו נגדי.
זה התכלית של כל דבריו.
שגם כשהוא יקשה עלי את החיים אני אוסיף לאהוב אותם ולעמול עליהם.

"כנגד כל הסיכויים רוצה טהרה!"
"גם אם כאילו נגזר עלי ליפול כל יום - כל רגע אחר אני נאבק! כל רגע אחר אני חי! זה לא הכל או כלום! חיים זה דרך של מאבק עליות וירידות!"

אוהב המון ושולח כוחות לכולם
כאן בשמחה לדבר עם מי שירצה
בהצלחה לכולם

אני חושב שזעקתך מקירות ליבך היא זעקה של עוד הרבה חברים כאן בפורום..

וואו רגשת אותי.. 

בס"ד

קיפ יקר, 

כל-כך אוהב וכל-כך מעריך אותך. אתה נאבק בצורה נחושה כל כך למען הנקיות שלך, למען טהרת נשמתך ולמען שמו. ולא על עצמך בלבד אתה נלחם, כל שיתוף שלך פה מחזק אחרים, מחזק אותי. אין ספק שלכל מאמץ שלך יש ערך וכי כל התמודדות משאירה רושם. זו הדרך שלך. וכמו שכתבת אין ברירה אלא ללכת בה ולהמשיך לעמול. כל עוד אתה הולך, אתה בתנועה, אתה בהתקדמות. לכל צעד יש משמעות. אשריך.