ערב טוב לכולם
בשמחה גדולה והודיה עצומה לד' יתברך
מונה היום יום 10 לנקיות מפו' או' ותכנים
תודה ד'.
משתף שהיום עבר בטוב ובנקיות
מספר פעמים ניסיתי לבוא ולשתף אבל המחשב היה תפוס.
רוצה להדגיש כמה דברים:
1. ראשית, היעד הוא כלי ולא מהות. אחרי פסגה יש פסגה נוספת. המטרה היא תהליך של החלמה, התקדמות, כל רגע כל יום.
חשוב לי להזכיר לעצמי:
2. קשים בדרך - הנקיות הזאת לא באה בקלות. נלחמתי. התמדתי בשיתוף יומי ובשיתוף הרגשות שלי, בהקשבה עצמית, בעמל תורה, בעבודה עצמית. בכניעה מול ד' ומול מה שצריך לעשות כדי להחלים. מול חוקים ומסגרת שיוצרים לי חופש אמיתי כעין המשל של ילדים המשחקים על גג עם גדר - דוקא הגדר היא החופש שלהם ולא כשאין גדר... הרבה דיבור ותפילה לד' יתברך. הרבה עבודה על המבט. לראות את הטוב, לא לחפש את המרגש והצועק אלא את הקביעות וההתמדה, מה שנכון וצריך ואחראי ולא מה שחולף, החלטה פזיזה של רגע שזורקת הכל.
מזכיר שאני לא נקי כי לא היו התמודדויות. היו. נלחמתי. היה חלום שרדף אותי כמה ימים. עיפות, ימים שהרגש היה למטה והקשה, ימים שהלך יותר והלך פחות. ונלחמתי. גם החלש יאמר גיבור אני.
3. בין הזמנים - חשוב לי להזכיר ולהשוות את הנקיות הזאת לעוד דבר בין הזמנים.
חבר יקר אמר לי וחיזק:" זה רק מראה שבסביבה נכונה אתה בוחר בטוב" השיפוע החיובי החד הזה, השינוי הקיצוני בין בין הזמנים לעכשיו. רק מראים לי מי אני באמת.
4. רוצה לשתף במשהו מיוחד שלמדתי היום.
בעקבות שיחה מיוחדת וחשובה עם חבר שנמצא כעת בצומת-משבר בחייו.
ניסיתי הרבה זמן לתת לו עצות וכו' לא הבנתי שהוא צריך מישהו שיאמין בו ובטוב שלו וישדר לו רוגע ונחת ואמון ויהיה אוזן קשבת.
למדתי שצריך באמת אמון גדול בכל אדם מישראל בנשמתו הענקית. כל מה שהוא צריך זה שהיא תוכל לצאת החוצה. היא צריכה אמון ואהבה וחיבוק ואכפתיות. אחרי זה כבר הוא בעצמו יודע הכי בשבילו.
חבר שלי המדובר אמר לי אחר הצהרים לפני שהלך שהוא בדיכאון מהבוקר אבל לא רצה להפיל עלי את זה ולהכניס אותי לזה... הוא אמר שהוא ראה שאני פורח והוא לא רוצה להוריד אותי... אמרתי לו שהפוך! אני יודע שאני במקום שטוב לי ואני פורח וזאת דוקא החובה שלי לעזור לך להתרומם! היום אתה למטה מחר אתה למעלה. חזרתי כמה פעמים על זה ידע שיהיה יותר טוב גם אם קשה לראות איך. להאמין בד' שעשה את האדם ישר, צריך להזיז את המכשולים מהדרך והישרות תיחשף ותרומם את הכל
כמה חשוף לשתף מה עובר עליך... לפרוק אבן מהלב... להרגיש את עצמך לא להתבייש ברגשות שלך. לדעת שלבד זה חולשה.
---
ועכשיו לקצת פרקטיקה:
סופ"ש-
השבת אני בבית. באופן עקרוני ממעט את ההגעה הביתה אבל אחרי מחשבה והרגשה של הכוחות שלי הבנתי שאני צריך בית כוחות וללכת לגלוש לחדש כוחות. אחרי הפקת הלקחים מבין הזמנים אני ניגש עכשיו לבנות לוז לסופש הזה ע"מ לעבור אותו בשלום.
יום שישי אחזור הביתה אחרי סדר בוקר בישיבה. אגיע הביתה אעזור בבית משפחה ואלך לים להוציא אנרגיות וכוחות. זמן מינימום מת. ה'שטח זמן' הגדול מכוסה, אם יהיו זמנים קטנים פנויים - ממלא אותם במשימות - גיהוץ לשבת, סידור תיק לישיבה, גיטרה, תספורת, סידור החדר, וכו'.
שבת - שבת. כרגיל חברותות לימוד תורה משפחתיות שירי שבת סעודות.
מוצ"ש סכנה גדולה - יש תכנון לעשות סדר ערב עד הסליחות זה יכול להיות אדיר. יתכן אבל שזה יותר מידי בשבילי. אנסה להוציא לפועל מפגש חברים אצלי להתחזק בעבודת ד' בדברי תורה שירי מלוה מלכה וכו'.
ראשון - סדר משימות ברור וממוקד. ללא זמנים מתים.
2 סידורים חשובים, הולך לגלוש חוזר הביתה מתארגן מתקלח ויוצא לישיבה.
ללא מריחת זמן, תפילה בשעה סבירה ולא להימרח. חשוב מאוד בשיתוף של מוצש למקד את ראשון בבוקר לפרטים כדי שלא יהיו פירצות.
זה אפשרי.
באופן כללי- שיתוף כל יום. ובעצם בכל רגע מת - להיות בפורום.
להשתדל להיות בקשר טלפוני עם חברים להחלמה
להאמין שאני יכול.
לבוא לא רק לעבור בשלום אלא להתענין במשפחה ולנצל את הזמן הזה להיות איתם.
ותפילות לד'. מאבק כל רגע. לבד אי אפשר.
היצר תקיף מאוד וינסה לשבש לי את המבט עד שאני יראה עמוד ויחשוב שהוא אדם ואדם שהוא עמוד. אל תאמין לעצמך. כל קולא צריכה בדיקה. אין רק תמונות... רק קצת טלויזיה... קצת לקרוא פוליטיקה באתרים לא צנועים... רק ורק... כל פעולה הכי קטנה על התאווה היא בעיה. ממש לא רק נפילה.
הרחק מהכיעור ומהדומה לו.
אשמח לשמוע הארות והערות על הכל ובעיקר על הלוז.
תודה לכולם שמח להיות בחבורה הנפלאה הזאת לעשות דרך ועבודה
לעבר רצון ד'.
לילה טוב וכאן תמיד לדבר
קיפ
