שבוע טוב

נקי רק להיום 20 ימים מפו'
ו-5 ימים מאו' ותכנים
רק לעכשיו.

אסירות תודה על שבת מצוינת.
ממשיך קדימה.
התחלתי כבר למלא את בין הזמנים בעשיה טיולים תכנונים. הכיוון הכללי הוא כמה שפחות להיות בבית.
הברירת מחדל היא ישיבת בין הזמנים, אלא אם כן יש משהו ברור אחר.

ממשיך ללכת לא לעצור.
רוצה לשתף על התמודדות עם פגיעה שחבר פגע בי. ב"ה אסיר תודה שהקטנתי את עצמי ולא נתתי לאגו לשלוט וליצור ריב. מודה לד' שנתן לי כוח. היה רגע כזה שרציתי לברוח לחדר, היה קשה להתמודד עם זה. אבל החלטתי שזה לא שלי. זה בעיה שלו. זה היה קשה אבל נשארתי והמשכתי הלאה.
איזה תחושה מדהימה זאת היתה. להביט לקושי בעינים, לנשום, ולקבל את זה בלי לרוץ לברוח.

משתף שאני רוצה לקחת קבלה טובה, חושב על משהו בסגנון של לימוד יומי מסוים שאני לא מפספס אף פעם, צריך לחשוב על זה... 

מחשב וטלפון עומד בתנאים. טלפון היום היום החמישי. עוד יומים אפשר לנסות להחזיר.

עד כאן להיום. מתפלל לעוד יום 1 נקי. בע"ה

ערב טוב

רק להיום רק לעכשיו בחסד ד' הגדול
נקי 21 ימים מפו'
ו-6 ימים מאו' ותכנים
איזה אושר! וואו! זה המון 'רק לעכשיו-ים'...
תודה ד' יתברך.

השעה מאוחרת וכבר קראתי קצת ושיתפתי, אעתיק משהו שכתבתי לחבר וחיזק אותי:

מתקדמים בנחת, יום יום. היה קשה ממשיכים קדימה, אל תילחץ ואל תחשוב רע על עצמך
חייבים להקפיד על עין טובה, גם אם זה מרגיש חיצוני, זה אמיתי וזה יוצר מציאות
...
תשמע אחי אתה לא יכול למדוד את עצמך ביחס לשלמות
ברור שאתה תמשיך להלקות את עצמך
אתה צריך לשנות גישה
אי אפשר לצפות מאדם שרגיל לאו' ופו' בצורה יומיומית להפסיק ביום בהיר אחד
אתה צריך לעבוד רק להיום
לאסוף עוד רגע ועוד רגע של טהרה ונקיות
בסוף אחרי תהליך אתה תראה תוצאות
המטרה היא ללמוד *לחיות* בנקיות ובגבורה
אתה מבין מה אני מתכוון? בגישה כזאת כל הצלחה היא אור ולא כל כישלון הוא משבר
וצריך לדעת שגם אם נופלים העמל מצטבר ופועל בנו ובמציאות
"ויש שכר לפעולתך..."
העצבות זה הרעה החולה שלנו שמורידה אותנו למטה
היא הולכת ביחד עם גאווה והשוואתיות
החלמה זה לא להצליח להיות נקי לנצח(לפחות לא בשלב הראשון) אלא ללמוד לחיות מחדש. להיות שמח ולבנות חיים שמחים מלאים שלמים שלווים ויציבים, לעבוד ולעמול גם אם קשה וגם אם זה נראה שהפסדתי - אין באמת הגיון בלזרוק הכל וליפול עד התהום... זאת עצת היצר
כמו באדם וחווה שהוא קודם אמר לחווה שד' אסר עלינו ליגוע אפילו בעץ הדעת ואז נתן לה ליגוע והיא ראתה שלא קרה כלום והגיעה לאכול ממנו. היצר מאכיל אותנו בשטויות ואז משתמש בהן כדי להפיל אותנו
--

-היום 6 ימים שהטלפון לא בחדר. מחר אני מנסה להביא אותו לחדר ללילה לשעון מעורר תוך הקפדה על התנאים
-משתף על תחילת הכנות לבין הזמנים. מצאתי עבודה, מצאתי עיסוק חיובי לרוב חול המועד, בין לבין אין בטלה בבית - ישיבת בין הזמנים. כמובן אם מצליח להכניס טיולים תחביבים חברים וכו' וכו' מעולה העקיר שיש ברירת מחדל כשאין משהו מוגדר לעשות ואז לא מגיעים לבטלה בבית. כמובן שיתופים על בסיס יומי.
-עין טובה - רוצה לחזור לזה יותר. גם אם זה מרגיש חיצוני
-קבלה טובה בלי נדר לעשי"ת לשנה הקרובה - לימוד יומי כל בוקר אחרי התפילה הלכה בחפץ חיים. אין יום שעובר בלי תורה. לא משנה מתי כמה ולמה, אפילו את אותה הלכה אם הזמן דחוק. קביעות בלימוד תורה. גם בין הזמנים. גם בשבתות.
-קבלה בלי נדר - 500 ש"ח לצדקה על נפילה באו'. 500 ש"ח לצדקה על צפיה בפו'.
זה תקף מכאן ולהבא בלי נדר עד סוף בין הזמנים עם ההגעה לישיבה.
-פלאקיי - להתקין במחשב הניד שלי בבית

לילה טוב לכולם

מה איתך אח??

אוהבים אותך!

שלום לכולם
היום יום 2 לנקיות מפו' או' ותכנים.

נדהם לראות שזה השיתוף הראשון, ונראה שהיחיד, בבין הזמנים.
היו כמה שיתופים בהאנגאוטס אבל לא מספיק בכלל.

מבחינה ימי נקיות בין הזמנים היה לא רע.
3 ימים אחרי כיפור נפלתי אחרי רצף של 12 ימים. לאחר כמה ימים לא פשוטים צברתי 3 ימים ואז רצף של 7 ימים שנגמר שלשום. כעת עם יום אחד מאתמול.

כאמור מבחינת כמות הזמן הנקי היה לא רע, אם כי יש עוד במה להשתפר,
אמנם המבט שלי לא היה טוב.
יש לזה קשר ישיר לניתוק מהפורום. חשתי שאני מיואש, מרוסק, לא ראיתי את המכלול
לא הערכתי את הטוב שכן יש. ולמרות הצלחות לא מעטות - הרע היה העיקר בעיני והתמלאתי עצבות ויאוש.
חשוב לצין שהיה על זה מאבק. זאת התקדמות. לא ספרתי את הדבר הזה ככה שאין לי מדד לזה אבל בהחלט היו ימים טובים יותר והיו פחות.

יש לי נטיה כזאת לעיתים לתפוס את ההתמודדות בצורה פשוטה ומעשית בלבד - תכלס אני נופל או לא? בלי לשכלל את כל המכלול, את מה שעובר עלי ואיפה אני נמצא ואיזה התמודדויות אני עובר. בלי להעריך את הטוב שכן יש אלא בצורה גסה להביט רק על השורה התחתונה. לא פלא אז במבט גס שכזה שהרע תופס את המקום המרכזי.

משתף שלא עמדתי בקבלה של ה-500 שח. לפי כמות הנפילות זה מצריך ממני לקחת הלוואה...

אתמול חזרתי לישיבה ומתחיל בשמחה גדולה זמן חורף!
מקבל על עצמי בלי נדר
-לחזור להתמדה בשיתופים היומיים פה ובהאנגאוטס
-להמשיך בתנאים עם הטלפון
-להמשיך בתנאים עם המחשב שממנו אני משתף

לשתף על הדברים האלה ולהיות במעקב.
דבר נוסף שאני רואה שעוזר לי זה לימוד תורה ובמיוחד ממוקד על שמירת הברית ולכן הכנסתי ללוז זמנים יומים של לימוד בנושא.
עוד דבר זה החלטות קצרות ממוקדות ואפשריות. במיוחד בימי הנקיות הראשונים - לקחת החלטה שלדוגמה למשך השעה הקרובה אני נקי. ככה להגדיל את הטווחים. ככה נשאר כל הזמן דרוך ולא מאבד חשבון.

רוצה ורואה בזה חלק מהותי - לחזור לכתיבה פה. כתיבה עמוקה של מבט אמיתי ועין טובה. זאת עבודה ממש. לעמול להביט על הדברים לעומק ולשאוב כוח מכל הצלחה קטנה שהיא בעצם גדולה.
ההבנה שהטוב הוא המהותי והעיקרי והנצחי זה מקור עצום לכוח.
זה מבט שכל מאבק זה הוספת כוחות. ולא שכל נפילה זה מיעוט כוחות.

(את הפוסט הזה התחלתי אתמול אבל לא הספקתי לסיים אז רק עכשיו מעלה אותו...)

זמן טוב ומוצלח לכולם
ד' בעזרנו, הטוב מנצח!
חוק שימור העמל פועל אל תשכחו - כל עמל שהשקענו לא אובד. הוא נשמר ופועל ומצטבר.

בהצלחה

שלום לכולם

היום 3 ימים לנקיות מפו' או' ותכנים.
שמח בזה מאוד! זה יקר מאוד ושווה הרבה!
משתף על משהו נפלא שפשוט התפרץ ממני הבוקר - במודה אני ממש בקימה בבוקר התמלאתי הודיה על עוד יום נקי וביקשתי רק עוד יום אחד. מה שיהיה מחר זה מציאות אחרת. הרי כל יום היצר קם ומבקש להמית אותי. חבל להשלות את עצמי שאני יכול לסיים איתו ולהמשיך הלאה בלעדיו... כי זה יחזור לי בהפוכה.
אלא צריך להיות דרוך ולהתמקד רק להיום.

תודה המשתוקק על התגובה, שמח לחזור.
ממשיך להתקדם. מלא בשאיפות גדולות להתקדם ולפרוץ את הגבולות שלי.
מתעסק הרבה בסוגית עין טובה ולעומת עינו הרעה של בלעם שכיוון לשעת כעסו של הקב"ה. לראות רק את הרע ולהדגיש אותו.
התורה מלמדת אותי את ההפך - הטוב הוא העיקר וממנו צריך להתרגש ולהתפעל ולהתרשם. הוא זה שצריך להשפיע על המבט שלי.
זה יושב בדיוק על המקום שעליו אני נאבק כרגע - היאוש.
מה שעבר עלי בבין הזמנים - מין תחושה שלמה להמשיך להיאבק ולשתף בהתלהבות? מין ציניות כזאת למושג התשובה... שהאור בעינים קצת כבוי והרצון הפנימי כאילו כבה... שיש תחושה של חוסר טעם לזעוק לד' בתפילה מעומק הלב שיוציא אותי מיזה ויעזור לי. שיתן לי גבורה ולהתקדם ולהתמודד...

ואני חושב שזה בדיוק כנגד העין הטובה שיודעת כמה הטוב יקר ושווה ומהותי ונצחי.
בע"ה מקווה ומתפלל לעבוד על זה. לא רוצה להיות מת מבפנים.

לצערי המחשב היה תפוס ורק עכשיו יכולתי לשתף ולכן זמני קצר.
ב"ה אני בישיבה מיום רביעי בלילה. שמח מאוד ומתרגש לזמן חורף
עם הפנים קדימה ממשיך את הדרך הנפלאה פה בפורום
ושם את כל עמלי על שקידת התורה ועמלה, תיקון המידות ועבודה רוחנית וקיום מצוות.

שתהיה שבת שלום לכולם!

שבוע טוב

רק להיום 4 ימי נקיות
הכרת הטוב גדולה לד' יתברך.
חשבתי בשבת על שני הסברים להכרת הטוב.
אפשרות אחת זה להכיר כלומר להבחין בטוב שלא שמתי לב אליו,
אפשרות שניה זה להכיר בערכו האמיתי של הטוב שמול עיניי.
שתיהן נכונות נראה לי...

משתף על שבת מצוינת ומלאה בהחלמה והתקדמות.
לקחתי החלטה וכבר באה לישום - להתחיל לעשות ספורט בישיבה, בעיקר במוצ"שים שצריך לפרוק את המתח הגבוה של השבת. ב"ה רצתי והיה מצוין בשביל ריצה אחרי הרבה זמן שלא רצתי.

מביט קדימה.
משתף שאני נלחם חזק להסיר כל בדל של עצבות ויאוש מקרבי.
שבת זאת תרופה טובה לזה... להתמלא ביראת שמים טהורה ומבט עליון של שבת!
משתף ששיבצתי בלוז שלי זמן לשיתוף יומי. כמו כן לימוד יומי בוקר וערב בספר שמחזק אותי בשמירת הברית. העיסוק המחשבתי בהתקדמות וגם עיסוק מעשי משאירים אותי בתנועה ומגמת התקדמות.
ככה חיים ולא נשארים מתים במקום. (זה שייך גם לעצבות והיאוש שדיברתי עליהם שבעצם באים לכבות את האש בעיניים ובלב)

מלא שמחה והשתוקקות להסתער על זמן חורף ולתת את כל זמני וכוחי לתורה.
ב"ה עבדתי קשה על לבנות לוז וכעת נותרה העבודה האמיתית - להתמיד בו ולהשקיע בו.
לא לחפש ריגושים אלא להתרכז בכל רגע ורגע ולעשות אותו הכי טוב שאפשר.
היום ההילולא של הרב עובדיה זצ"ל ואחרי כמה סיפורים על שקידתו בתורה זה חיזק אותי ועורר אותי לזה עוד יותר ובע"ה שם את דמותו האדירה לנגד עיני, לאורם נלך...

רואה בחוש איך הכרת הטוב שייכת ישירות לאמון בטוב שנמצא בי ולהסרת העצבות והיאוש.
כמו שציינתי בתחילה - צריך לפתוח את העינים - יש המון טוב שצריך להתבונן עליו. ולא רק להסתכל עליו אלא להעמיק בו ולדעת כמה הוא יקר. נכון יש קשיים ולא מטייחים אותם. אבל לוקחים את החיים בפרופורציה נכונה.

שבוע טוב לכולם וזמן טוב שנזכה לדבוק בת"ח אמיתיים וביראת שמיים אמיתית וטהורה
אשמח להיות בקשר ושיח מחלים עם כל מי שמעונין...

שלום לכולם



רק להיום בחסד ד' עצום

נקי 5 ימים מפו' או' ותכנים

עומד לפני ד' בהכרת תודה עצומה

ומתפלל שיתן לי רק את היום הזה.



היצר חזק. והוא גם קם כל יום מחדש

בדרכים שונות ומגוונות לנסות להפיל אותי.

ועוד שהוא גם גדל איתי שהרי "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו"

אז לא רק שאין לצפות שאחרי התקדמות המאבק יפסק - אדרבה יש לצפות שהמאבק יתגבר.

לפיכך כל כך חשוב לשים את מבטי וכוחי להיום. מהבחינה הזאת מחר כל כך רחוק! יותר מידי רחוק! אין מה להתעסק איתו...

זאת עבודה. לחיות חיים מלאים ועשירים שכל רגע הוא משמעותי.

שדברים לא מובנים מאליהם. שבקשת הטהרה והקדושה והרדיפה אחרי ד' חייבת לחיות ולהתחדש כל הזמן.

אחרת זה לא עובד.



אסיר תודה.

התאווה הורסת לי את החיים. זה חייב להיות ברור.

זה לא משהו ש'לא בא לי עליו כרגע'. זה הורס לי את החיים.

זה מרחיק אותי מהקב"ה והכי חשוב - זה הפך רצונו ומוריד קלקול לעולם כולו.

רק מבחינה גלויה - שים לנגד עיניך איך יושפעו מיזה החיים של אשתך וילדיך.

הנפש שלך. העדינות המידות קנין התורה...

עצה לזמנים קשים - החלטות קצרות. בסגנון של פתיחת מעגל מול חברים. לקבוע יעד אפשרי שמוריד את הקושי למשהו שאפשר להתמודד איתו.



מעדכן לגבי המחשב והפלאפון - התנאים עובדים.

בע"ה אמשיך לעדכן.



המשך יום ושבוע טוב

בס''ד 

קיפ יקר, המון בהצלחה. אוהבים. טהרת הלב והמחשבה שלך ינחו אותך בע''ה למחוזות טובים. תמשיך לשתף אתה נותן לי כוח. 

לילה טוב לכולם

רק להיום בחסדי הגדולים שמטיב עימי כל רגע
נקי מפו' או' ותכנים למשך 7 ימים - והעיקר היום, רק לעכשיו.

השעה מאוחרת ואני אחרי קריאה של כמה פוסטים וגם שיתוף בהאנגאאוטס
אז אקצר במעט

ראשית לגבי שלא שיתפתי  אתמול - הייתי מחוץ לישיבה לחצי יום וחזרתי מאוחר אז לא הספקתי.
לגבי הימים האחרונים ב"ה עוברים בשפיות ובריאות.
בעשיה גדולה.
בעמל בדעת במידות ובמעשה.
בעיסוק בוקר וערב, כחלק מהלוז כאמור, בקדושת הברית, בלימוד ועיון בסוגיה.
בשמירה על מתח בריא וחשיבה מתמדת על דריכות.
בתפילה רק להיום לשפיות.

ב"ה אסיר תודה... ממש אין לי מילים... קצת מעיסוק בעין טובה והכרת הטוב - ממש קצת - ומיד נראים לנגד עיני כמה גדולים בכמות ובאיכות חסדי ד' עלי. וזה רק בזעיר אנפין...
כמו שכבר שיתפתי  - רואה בחוש את הקשר בין הרוח המחלימה מלאת הגבורה וההשתוקקות להיאבק ולהילחם ומלאת הרצון לבין העיסוק בהכרת הטוב ועין טובה.

הקשים הם בדרך. מה דרך איני בוחר כן המאבקים.
אני בוחר אם להתמודד איתם. וגם אז - האם בשמחה ובאמונה שיכול אוכל להם או מתוך יאוש... האם מוותר מראש או נלחם כמו אריה בשינים עד הרגע האחרון.

אוהב מאוד
תודה רבה להמשתוקק היקר שתמיד פה לעקוב ולתמוך (מחילה שלא יכולתי לדבר אתמול, זה בגלל החתונה שהייתי בה)
וכן תודה לזעיר אנפין היקר
לילה טוב (תנאי הטלפון והמחשב מתקיימים)

ערב טוב לכולם

רק להיום 8 ימי נקיות מפו' או' ותכנים
8 ימים גם לחיפוש תאוה

כן, קצת בספונטניות אחרי מחשבה היום אתחיל ספירה של חיפוש תאווה. כי בעצם סוף סוף נקיות 'טכנית' היא חשובה אבל נקיות באמת זה בחיפוש ובקשת התאווה.
שלא יאמר אדם אסורה לי אישה אבל הרי אני מנשקה גופפה וכו' ואין בידי עוון! ללמדך שאף כל הדומה לה אף הוא אסור וזה נלמד מנזיר שכל הדומה לגפן והיוצא ממנו אף נאסר
אכן יש צד שזה עלול להיות מוקדם מידי אבל נדמה לי שדווקא בגלל היציבות של הישיבה, ב"ה, אני חושב שיש לי גב ויכולת לדרוש מעצמי וזאת תהיה דחיפה לקצה שתרומם אותי ולא תרסק אותי.
אשמח לתגובותיכם בנושא.

אומר תודה לד' על כל כך הרבה... בכמות ובאיכות.
שמח מאוד בלו"ז שלי ובהתמדה בו.
משתדל להקפיד מאוד בעיקר על זמני שינה וקימה וזמני הסדר עיון.
לא להיכנס לדמיונות שאפשר למעט בשינה או באכילה או שאר עניני בגוף...
הבריאות הנפשית קשורה בגופנית, וגם ההצלחה והחדות ללימוד תלויה בשינה טובה ואכילה טובה וספורט ומקלחת וזמני רגיעה וכו'... הכל לפום מדרגתו וצרכו.

ב"ה רק להיום עומד בתנאים לטלפון ולמחשב.

אני נמצא כרגע, כלשון רבנו תם בספר הישר, ב'ימי אהבה'. ימי שנאה עלולים ואף מוכרחים לנשוב בהמשך וחשוב לי להכיר ביכולתם להגיע ולא להתכחש אליהם שהכל ילך על מי מנוחות לעד. אלא שהכי חשוב לדעת שזה הכל מהלך אחד של התקדמות מחיל אל חיל וד' מסדר את זה.
שההתמדה במה שנכון גם אם בנקודת זמן לא מרגיש ככה היא עיקר.
אדרבה לעולם בעולם הנפש והמידות השכל הוא ארנב והנפש היא צב... השכל קולט ומבין במהירות אך הנפש לוקחת את הזמן.

ממשיך להתפלל לעוד יום נקי אחד לא יותר. לא כי איני רוצה יותר אלא כי זה מה שבעתיד הקרוב והרלוונטי שבו אפשר להתמקד, ובעצם כי מחר זה יצר הרע חדש ש"קם כל יום ומבקש להמיתו" ועליו צריך כוחות חדשים תפילה חדשה חשבון חדש וגבורה חדשה.

מאחל כל טוב וגבורה לכל חברי הפורום ולעם ישראל בכלל
הטוב מנצח! הטוב נצחי! גדולה מידה טובה ממידת פורענות
המשך דרך צלחה

קיפ האהוב!
אשריך! אתה שיעור גדול בשבילי בעבודת ה'. לא מפחד לעשות ביקורת נוקבת עד תהום הנפש, ובעקבותיה נוקט צעדים ומתקדם. מחזק מאוד את הספירה לחיפוש. נקודת החיפוש והרצון היא שורשית ואמיתית. אם אדם לא מחפש, כלומר הוא לא רוצה. זה הצעד החשוב ביותר ומבין את החשיבה לספור אותו. אם אתה מרגיש שאתה בדרגה ואתה יודע בדיוק מה נחשב "חיפוש" אצלך זה לדעתי צעד נכון אבל חשוב שתגדיר לעצמך בדיוק מה אסור. מהי מעידה או נפילה ח"ו ומה זה בסדר. שלא לפסול את הספירה סתם ומצד שני, שלא "להחליק" על מעידות.
אוהב אותך מאוד ומתחזק ומחזק.
כל הכבוד על הדרך!

שלום לכולם וברכת ד' עליכם

רק להיום רק לעכשיו נקי 9 ימים מפו' או' ותכנים וחיפוש תאווה
רק להיום זאת לא הלצה. זה קצה טווח הראיה שלי.
אם אני חושב שאני מסוגל לראות מעבר אז אני בדמינות...

ראשית תודה ענקית למשתוקק וליתגבר
ממש חשובים לי ועוזרים לי החיזוקים וההערות.

לגבי עצתך יתגבר מסכים לחלוטין. בדיוק חשבתי על זה כשבאתי לשתף שאני מוכרח להגדיר את זה.
ולהלן ההגדרה:
תחילה יש להבין שאין הכוונה על עצם התעוררות הרצון לתאווה שהרי עליה איני שולט.
וממילא אין מה לספור אותה... אלא הספירה היא על המאבק ברצון.
הספירה באה בעצם לבחון את הצלחתי לא לפעול על התאווה.
כלומר מגיע לדוגמה קריז או חשק או סתם - מוטל עלי לא לפעול על זה.
לא לחפש תאווה - הן במחשב מסונן הן בלא מסונן. (ושאר מכשירים רעין בישין)
לנשום, לחיות עם הסיטואציה המורכבת, לדעת שאין זה תלוי בי, הגל בא והגל עובר.
לצורך החידוד אם חיפשתי תאווה בגוגל - מאפס. ע"כ.

מחשבה שרוצה לשתף - בתור אדם שמתמודד עם פגם הברית והמחשבה אני נוטה לצפות לטהרה האידאלית וכל נטיה ממנה לעיתים אף במה שאינו תלוי בי כמו התעוררות של רצון לתאווה מפילה את רוחי ומיאשת ומישם הנפילה קרובה.
בעצם אני נוטה לראות את ההתמודדות בצורה דיכוטומית הכל או כלום.
ונראה לי לומר ולברר שזה בדיוק הפוך.
אדם רחמנא ליצלן שנופל כמה פעמים ביום כל יום - מה מוטל עליו לעשות?
להפסיק לנצח? לא להיות עצמו? לעשות קסם?
לא. מוטל עליו לרצות. ואם לא לרצות אז לרצות לרצות...
וזה אשר קרוי הרהור תשובה.
אותו דבר קטן הוא העדות הגדולה שלו לאן הוא שייך.
זה הביטוי, היחיד כרגע, שמבטא את עמידתו כנגד זה ואמירתו לאן הוא רוצה להשתייך.
בו הוא צריך להיתלות ולהיאחז.
כמובן שזה לא מספיק. בסוף רצון שלא מגיע למעשה הוא בעצמו רצון חסר.
אז את הרצון הזה הוא מפתח.
מפתח ומחזק עד שהוא לוקח בגבורה ובאומץ החלטה - אני לא רוצה ליפול!
מה לנצח? זאת החלטה לא רצינית... מה אתה יודע על שבוע הבא? רק הרגע נפלת! זה לא היה סתם... היה כח חזק שהביא אותך לשם ואל תצפה בכלל שהוא יוותר בלי מאבק... לפחות לא כל כך מהר...
אז הוא מסתכל לטווח הראיה שהוא כן יכול לראות - הוא לוקח החלטה - אני נקי לדקה הקרובה ויהי מה!
ומישם הוא מוסיף ומפתח ועובד והוא מגיע ליום ומישם לשבוע.... וכו'
רציתי להדגים בעצם איך לוקחים דבר ענק 'להיות נקי' 'להיות טהור' 'לשמור על הברית'
שבפני עצמו זה משהו בלתי אפשרי כי הוא מחייב אותי על זמן בלתי מוגבל, כנגד התמודדויות לא ידועות, בדרך וכלי התמודדות לא ידועים... הרבה ערפל. במילים אחרות לקפוץ מעל הפופיק...
אז לוקחים את הדבר הענק והגולמי הזה ומפרקים אותו.
רצון. החלטה קטנה. עוד אחת. ועוד אחת. החלטה יותר גדולה. למידה מציאת כלים התמדה בהם. עבודה נפשית, מבט נכון וכו'...
במקום שחור ולבן, לחיות את ההדרגה הגדולה והאינסופית בינהם...
להעריך כל טוב ורצון קטן שהוא באמת משמעותי
לעומת להתייאש מכל טוב גדול שחסר נימא...
שייך להכרת הטוב שדיברתי עליה בפעמים הקודמות.

מחילה על האירוך.
שיהיה לילה טוב

שלום חברים
היום יום השישי בש"ק פרשת לך לך

רק להיום רק לעכשיו נקי בחסד ד'
10 ימים מפו' או' תכנים ומחיפוש תאווה

עושה פעולות ושיתוף כל יום, עובד על עין טובה ועשיה כל הזמן
וכל יום מתפלל רק להיום לא מעבר.
ב"ה כרגע הולך בטוב ובנחת.
שם לב ועוקב אחרי מצבי עכב"ר.
הלוז שלי בנוי על דייקנות וכן זמני השינה, אם אני מפספס בזמנים או אף אם יש שינוי בלוז שלא בבחירתי כמו חתונה זה בא על חשבון השינה. לכן חשוב לי לעקוב. כך לדוגמה אתמול הוספתי שנצ מה שבדכ לא משובץ בלוז אבל היה צורך. וכן לגבי אוכל ומנוחה אם צריך ולדבר עם חברים....
מדגיש את זה בכוונה. זה חלק מהבריאות שלי. אם אני אתעלם מהצרכים שלי אז שלא אתפלא שהצרכים שלי דוחקים בי ודורשים את שלהם.
לא לחיות בדמיונות של סגפנות או שאני גדול דור שישן שעתיים בלילה וצם כל שני וחמישי.
מי שזה נכון לו ומתאים לו שיעשה מה שטוב לו אבל אסור לי להשוות ולהשליך מאחרים על עצמי.
זאת ממש רעה חולה ההשאוותיות. תולדה של הגאווה.

רוצה לשתף על שני אירועים, נורמלים ושגרתיים.
לפני יומיים קמתי עם קרי לילה. לא מתרגש מיזה.
מוסיף חיזוק והתעוררות בשמירת העינים אך באמת לא משייך את הקרי לילה לטעות שלי כיוון שלא היו נפילות בשמירת העינים אלא רק מוסיף התעוררות טובה.
דבר נוסף - משתף על תמונות דמיונות וזכרונות מתכני תועבה שצפים לפעמים. בוש שהכנסתי אותם אי פעם לראש. נלחם בהם ולא נותן להם להישאר. ובכלל לא לתת להם במה, מקום ורושם.
אדם שולט במחשבותיו. בעל הבית נותן להיכנס רק למי שהוא פותח לו.
על עצם ה'נקישה בדלת' לא שגה אלא על שנתן להם להיכנס (ושמא בטווח הארוך יש לומר שכשלא יתן להם להיכנס לאורך זמן- הם ינקשו בדלת פחות בע"ה)

רוצה לשתף על אסירות תודה גדולה.
על עוד יום של חיים. של חיבור למשפחה לחברים ולרבנים לתורה
לעשיה בריאה ואיכותית. על השקעה בלימוד התורה הקדושה ועל להיות איבר בעם ישראל.
על חיבור לבית המדרש ועל הזכות לעמול בתורה.
אסירות תודה על 2 ספרים שאני לומד על טהרת הברית ומחזקים ממש.
על התמדה בהם ובכלל בפעולות החלמה שיתוף וכו'
תודה ד' יתברך! מתחנן רק לעוד יום אחד.

שתהיה שבת שלום
אוהב ומאמין בנו שנמשיך להתקדם

שבוע טוב לכולם!ב"ה רק להיום נקי 11 ימים מפו' או' תכנים וחיפוש תאווהמתפלל לעוד יום נקי 1
ב"ה אחרי שבת מעולה עם אוירה טובה ולימוד מצויןוב"ה ממשיך את המסורת שהתחלתי במוצש שעבר של ריצה במוצש, פשוט הרגשה מעולה גם לגוף וגם לנפש, תודה לא-ל. משתף שזאת בערך הריצה השניה שלי בכמה שנים האחרונות... וממש מרגיש שאני מגלה מחדש את הכיף שבריצה. אף פעם לא הייתי אחד של ריצות ואני ממש זוכה למצוא בזה כעת הוצאת כוחות בריאה מאוד. במיוחד אחרי שבת, התעלות רוחנית שבמוצש יש מין נפילת מתח והריצה כמו הבשמים משמחת את הנפש שעצובה מעזיבת הנשמה היתירה.משתף שזה מרגיש דומה לאחרי נפילה מצד הכוח שמוציאים אל הפועל רק שזה מרגיש טוב ושזה באמת טוב. אני יכול לעשות את זה ולהרגיש טוב ולא להגיד לעצמי שזה משהו לא טוב. הסבר קצת מוזר אבל נראה לי שהבנתם.

אסירות תודה לד' ושנתן לי לחברים שרצו איתי באווירה טובה וקדושה.
שיהיה לילה טוב... באתי לשיתוף ידי חובה והולך לישון כי אני סחוט

שלום לכולם

רק להיום בחסד ד' הגדול
נקי 12 ימים מפו' או' תכנים וחיפוש תאווה.
אסירות תודה לד' יתברך על כל פרט כלל בחיי.

מתחיל את השבוע טוב ב"ה ובע"ה בזכות הקפדה על ספורט שינה ואכילה טובים
על קימה בבוקר בשעה שקבעתי. על לימוד. הקפדה לעמול בסדר עיון ולא להתייאש מחוסר הבנה או בלאגן בראש.
המסכת בעיון לא פשוטה. אבל ב"ה כוחה של התמדה וכוחה של תפילה נמצאים לצידי כל עוד אדבק בהם בכל כוחי וליבי. חסדי ד' ממש איך פותח ליבי האטום ושכלי החלוד בתורה.
זאת התמודדות נפשית יותר משזאת התמודדות שכלית.
אסור לוותר. לחזור שוב ושוב ולהחליט החלטה ברורה שאני רוצה לעמול בתורת ד'!
ובע"ה מתפלל גם להבין משהו נכון וישר בתורתו...

שיהיה יום טוב לכולם ובהצלחה במלחמה, כל יום רק להיום.