ערב טוב לכולם
רק להיום בחסד ד' נקי יום 1 מפו' או' תכנים וחיפוש תאווה רק להיום
(במצטבר 49)
אסירותודה גדולה. אין מילים. על כל פרט בחיי. בכל רובד. גם בגלוי וגם בנסתר.
וודאי שטוב ד' לכל ורחמיו על כל מעשיו. גם כשלא מבינים איך בדיוק.
בין בימי האהבה בין בימי השנאה.
משתף שקמתי היום מאוחר. פיספסתי תפילה וזמן תפילה. אסירותודה שלא הרשתי לעצמי להיות עצוב לרגע. רק להתחיל את היום בשמחה גדולה ולרוץ לסדר עיון, ללמוד בכמות ובאיכות הגבוהה ביותר ולא לתת ליצר להחליש אותי. אסירותודה גדולה.
משתף על מחשבות בתוכי על רצון להתקדם.
מחד זה דבר אמיתי ונכון.
אמנם, זה מסוכן. אסור לי לחשוב שיצאתי מכלל סכנה.
הרצון להתקדמות צריך לחשבן את הסכנה שבשאננות.
אחת המחשבות היתה איך אני מפתח עצמאות בהחלמה.
מי שעוקב אחרי בפורום יודע שזאת אכן דעתי וזאת שאיפה אמיתית בעיני.
(וממש לאחרונה מצאתי לה מקור)
אמנם, אני לא מחפש קיצורי דרך. אני יודע שאני בתהליך יפה וטוב והולך ומתקדם.
אבל אסור להתבלבל בדמיונות שווא. צריך לשקול הכל בחשבון השכל והדעת.
ולראות שזה לא היצר שמדבר מתוך שפתי ומבקש להקל מעלי את המלחמה ולפתוח פתח להיכנס פנימה.
חוזר ומדגיש - אני כרגע ממשיך בשיתוף היומי ובכלים שעובדים עבורי.
עדין חושב לעצמי איך אדע שזה הזמן להוריד את הקביים ובאיזה אופן.
חושב לעצמי בהמשך לעבור משיתוף יומי לשיתוף לפי צורך.
בעצם הרעיון הוא להטיל עלי אחריות להיות עם אצבע על הדופק ולזהות חוסר שלווה וחוסר שפיות מראש. מרגע שזיהיתי אותם לעבוד עליהם - מול עצמי מול חברים מול משפחה מול הפורום.
כמו שכבר כתבתי בעבר פה או לחבר - היום בו לא אצטרך את הפורום לא כי זה כבר לא רלוונטי אלי אלא כי הכלים שקיבלתי בפורום כל כך חיים בי שאני לא צריך אותו כדי לחיות אותם.
הצורך בשיתוף ועיכול מה שעובר עלי לעולם קיים - עלי מוטלת האחריות לחיות חיים בריאים ושלוים ושלמים של שיתוף ועיכול נפשי. למצוא בחיים איך עושים את זה.
מול אשתי בע"ה או חברים. מול יומן אולי...
אצטרך גם כן להכין לעצמי 'מסילת ישרים' אישי בעינייני קדושת הברית.
כזה שמתוך היכרות עם עצמי יודע את נקודות התורפה ונקודות החוזק.
כזה שמסביר גם את העקרונות השכלים-רוחניים של ההחלמה גם את המידות וגם את הכלים המעשיים והפרקטיים ביותר.
כזה שמוליך אותי מהצעד הראשון עד ליווי לאורך זמן לדקויות הכי קטנות.
כבר התחלתי קצת.
יש לי דף עם נקודות שמלווה אותי ואני משתדל לקרוא בו מידי פעם ולהוסיף חידושים ודברים שהתחדדו לאורך הזמן.
ויש לי רצון כזה גם להדפיס את היומן מסע שלי, שיהיה לי לחוברת חיזוק, 'אימון' בעין טובה ודרך לראות ממעוף הציפור את המאבק הארוך היומיומי. להסתכל מבעד לפרטים לעבר הכלל והמגמה של ההחלמה והנצחון.
טוב... עד כאן שאיפות, מכאן מציאות.
אני ממשיך את מלחמת החיים מול כוחות הרע שבקרבי שכרגע אינם הגיעו לשלוותם ואיזונם ושלמותם המלאים. עוד דרך עלי לעבור לשכלל ולהשלים, עד שאגיע למצב שאני לומד לסדר את כוחות החיים בצורה הרמונית ושלמה.
להיות גיבור אבל לא כובש - לא לבטל את הכוחות אלא להפנות אותם לחיים ועשיה.
וכל זה בלי לוותר על כלום בנקיות ובטהרה.
ב"ה יש שאיפות גדולות, יש לאן להתקדם.
ממשיך קדימה רק להיום
מתפלל לד' יתברך רק להיום לעוד יום נקי 1
תלוי בו. תלוי בתורתו שהיא הרפואה היחידה לזה היצר.
תלוי בלדעת שאני תלוי בו ולא להתבלבל.
אוהב הצלחה לכולם
