מילים כדורבנות. לצערי אני יכול להזדהות. בתקופה בה הייתי מובטל ובעיות אחרות צצו אכן הנושא הזה היווה סוג של מפלט. גם בנפילות, אמנם, דאגתי לא להתפרק לגמרי. לא להתיר את הרצועה לגמרי. שיהיה במינון.
לגבי התפילה, באופן אישי אני מסתכל על ההשפעה הפסיכולוגית הטובה שיש לתפילה לפעמים. אם הנפילות שואבות ממני חיים אז התפילה היא סוג של בטריה, מילוי אנרגיה ממקור החיים.גם אם לא תמיד זה מרגיש ככה וגם אם לא ברור לנו האופן בו תפילה פועלת.
