ברוכים הבאים, אורח

הסיפור שלי עד כה
(0 צופה) 

נושא: הסיפור שלי עד כה 5205 צפיות

תגובה: כותב. לא יודע למה לפני 1 שנה, 10 חודשים #142741

מרגיש טוב. נקי 8 ימים. אבל ככה זה תמיד. כשאני בישיבה אני נקי והכל זורם. כשאני חוזר הביתה...
אז מה שווה ה-8 ימים האלה?

תגובה: כותב. לא יודע למה לפני 1 שנה, 10 חודשים #142749

  • קדימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 371 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 494

מה פירוש מה שווה?
כשאתה אומר לעצמך מה שווה, מה אתה מתכוון,
שיעלה אז אם כבר לא שווה אז ניפול,
בשביל זה עצמו שלא תיפול בגלל זה,
שווה.
אוהבים ומעריכים.

נערך לאחרונה: לפני 1 שנה, 10 חודשים על ידי קדימה.

תגובה: הסיפור שלי עד כה לפני 1 שנה, 10 חודשים #142820

אבל אם המצב שלי בישיבה הוא אמיתית למה כשאני יוצא ממנה אני נופל? כל ה"ניקיון" שיש לי בישיבה זה סתם שקר. זה לא באמת אני. זה בגלל החברה והסביבה אבל כלום לא משתנה בי. אני נשאר אותו אדם עם אותם נפילות אותה חולשה. אז מה שווה אם באופן מעשי-טכני לא נפלתי בגלל שאין לי אפשרות אם באמת אני בדיוק אותו אדם ושום דבר לא באמת השתנה?

תגובה: הסיפור שלי עד כה לפני 1 שנה, 10 חודשים #142866

חוזר מחר הביתה. אחרי 16 (?) יום נקיות. מקווה שאצליח להישאר נקי בבית. שם הנפילות שלי בד"כ. שם החלק הקשה באמת. זה רק מחמישי עד שישי. אם אצליח לשרוד אתזה- זה יהיה התקדמות גדולה. אם אפול- אחזור הרבה אחורה. מחפש תמיכה לעידוד. מחפש עצות.  תודה רבה לכם חברים. אוהב אתכם

תגובה: הסיפור שלי עד כה לפני 1 שנה, 10 חודשים #142875

  • משתמש1
  • רצף ניקיון נוכחי: 9 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 300

לא צריך להתעמק בזה מה יקרה כשאני אחזור אם אשרוד או לא. השם יהיה בעזרך.

אני אביא קטע מתוך קונטרס בשם "והאר עינינו":
עוד כלל גדול יש לדעת והוא באמת המפתח לצאת מן הסבך שנקלע בו. כי אע"פ שבדרך כלל צריך האדם לתבוע מעצמו על מה שעדיין אינו מתוקן כדי שעי"ז יתקדם יותר, אך בעניין שהאדם נכשל הרבה עד שהיצר מביא לו מחשבות של יאוש, אז על האדם לעבוד בכיוון ההפוך, דהיינו ע"י חיזוק רב על מה שיש בידו ובפרט על כל משהו של התקדמות באותו הענין. והוא ע"י שיתבונן וידע אמיתת הדבר כמה שוה למעלה רגע אחד של התגברות היצר שהוא רכוש נצחי וחביב מאוד מאוד אצל הקב"ה(כמו שהבאנו לעיל דברים נשגבים). וכבר כתב הרמ"ק זצ"ל(מובא באור החמה לזוה"ק פ' תרומה) שלע"ל יראה כל אחד איך שהרגעים של נסיון היו היותר חשובים בחייו, וזה לשונו: "שאם יחיה האדם אלף שנה, העיקר הוא רגע הנסיון, ודרגת האדם נמדדת לפי עמדו בנסיון", וכמאמר חז"ל(מד"ר פ' וירא נה, א) על הפסוק והאלקים נסה את אברהם, כתיב 'נתת ליראיך נס להתנוסס מפני קושט סלה' נסיון אחר נסיון וגידולין אחר גידולין, בשביל לנסותן בעולם, בשביל לגדלן בעולם, ע"ש. ורק בדרך זה יצליח באמת לעלות יותר ויותר עד שיצא לגמרי מאפילה לאור גדול. וזה בדוק ומנוסה. וישמח מאוד אם יצליח אפי' פעם אחת ביום להתגבר רק בחלק מהדרך ויודה ע"ז מאד להשי"ת, וזה יתן לו כח וחיזוק להוסיף בזה בעזהשי"ת. וז"ל החוה"ל(יחוד המעשה פ"ה) "רק יגדל בעיניך המעט שבמעט מנצוחו, והמצער בהתגברותך עליו וכו'"
ולא זו בלבד, אלא כך אמר הגרי"א ווינטרוב זצוק"ל לאחר שתינה בפניו את צערו בעניינים אלו: "אין לך מושג כמה שכר מקבל האדם על כל רגע ורגע של מלחמה עם היצר אע"פ שבסוף נתגבר עליו יצרו ונכשל". וזה כעין מה שכתב הח"ח זצ"ל לגבי 'אנו עמלים והם עמלים' שהם אין להם אלא לפי התוצאות ואין שום נפק"מ כמה עמל הושקע בדבר, אבל אנו מקבלים שכר על כל נקודה של עמל, בלי שום מבט על התוצאות.

בהצלחה רבה!

תגובה: הסיפור שלי עד כה לפני 1 שנה, 10 חודשים #142882

  • Kdouchat
  • רצף ניקיון נוכחי: 240 ימים
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 956

תודה רבה משתמש !

איזה יופי מה שהבאת !!

תמיד תחזק אותנו ככה !!

בהצלחה לכולנו !! ואולי רוצה להפסיק לתמיד, לפני שתגיע הביתה תפתח מעגלים וגם אולי תעשה צעד 4 על הפחד מליפול.

אוהב אותכם !

תגובה: הסיפור שלי עד כה לפני 1 שנה, 10 חודשים #142884

אני עכשיו בבית. עד כאן מסתדר. אבל זה בדר"כ ככה. מחכה לשלב שיהיה לי תשוקה. סקרנות. תודה רבה לכם

תגובה: הסיפור שלי עד כה לפני 1 שנה, 10 חודשים #142886

כבר 3 שעות בבית. רואה סרטים (מצויירים. של ילדים) במחשב כדי לא ליפול. עד עכשיו לא נפלתי. קשה לי. מרגיש סתמיות כזו. מרגיש מעין שיעמום כזה שרק הפורנוגרפיה והאוננות תפיג. צריך חברה ואין לי. בד"כ אני מוצא את זה שם. את התחושה של זה לפחות. הפעם אני מתגבר. אבל קשה.

תגובה: הסיפור שלי עד כה לפני 1 שנה, 10 חודשים #142887

עד כה לא נפלתי. פשוט הייתי במשחקים וסרטים כל היום. זה אחת הפעמים הבודדות שהייתי בבית ולא נפלתי. אבל יש לי תחושה נאחסית כזו כי לא עשיתי כלום כל היום. מרגיש שסתם ביזבזתי אותו. ברגש אני מרגיש נאחס אבל בהבנה אני מבין שסוף סוף (סוףסוף!!) הצלחתי ממש לא ליפול בכלל. אפילו לא קצת. לא יודע איך להסתדר עם זה ומה לעשות עם התחושה שלי.

תגובה: הסיפור שלי עד כה לפני 1 שנה, 10 חודשים #142891

עכשיו סיימתי נפילה של 3-4 שעות. תחושה שבאלי למות.

תגובה: הסיפור שלי עד כה לפני 1 שנה, 10 חודשים #142984

ראשית אני מודה לה' במשך ובשם כל ישראל על כל הזמן שכן הצלחת להחזיק. אני מכיר את הסיטואציה כ"כ מקרוב (אני ממש עכשיו נכנס למערכה הזו של להיות בבית אחרי תקופה ארוכה בישיבה [כרווק], שבת חופשית) ואני באמת מאמין במסרים שאני לומד מהאתר ומהחברים פה - להתעסק בדברים אחרים כמו שאני ואתה בד"כ בורחים לעשות כדי להמלט מהתאווה - זה רק מושך אותנו יותר קרוב אליה. אנחנו צריכים להכיר בכך שאנחנו אלרגים לתאווה, בתור מי שהיה אלרגי בחייו לדברים (סוג אוכל) אני יותר מצליח להתחבר ולחיות ככה. 
משביעו רעב מרעיבו שבע זה לא רק על התאווה המפורשת, זה על כל הדברים שקשורים אליה בעקיפין, דומים לה. כל הסרטים והמשחקי מחשב - אנחנו מגרים את הבלוטות של הדופמין בגירויים שדומים לפורקן הדופמין של התאווה והמחלה של הגוף והנפש שלנו דוחף אותנו יותר ויותר לקצה הצוק של הפורקן הגמור. צריך למצוא עיסוקים אחרים, להיות ילד של פעם ולהתעסק בעיקר עם המשפחה כשאתה בבית, פחות לבד, פחות על המחשב, יותר שיחות, משחקים פיזיים. 
לאחר מעשה ו"נסיון" של שנים רבות (כמו כולנו פה) אני יכול להגיד שהתאווה וכל מה שדומה וקשור אליה גרם לי לניתוק הקשר הבין-אישי של פנים אל פנים בעיקר מחוץ למערכת המשפחתית אבל גם בתוכה. חייבים לשנות את זה. רוצים לשנות את זה. בעז"ה.
שוב מודה לה' ומקווה שהמילים היוצאות מהלב יובילו את כולנו קדימה. אוהב , חיל.

תגובה: הסיפור שלי עד כה לפני 1 שנה, 10 חודשים #142996

היום נפלה עלי הבנה "חדשה". כ"כ הרבה פעמים אמרו לי אתזה. כ"כ הרבה פעמים שאני אמרתי אתזה לאחרים אבל מרגיש לי שעד עכשיו לא באמת הבנתי אתזה אלא רק ידעתי להגיד אתזה. זו תפיסה שקיימת לגבי כל החיים אבל אני אכתוב עליה כאן בהקשר של יצר המין. עד כה תפסתי את החטאים בזה כבעיה צדדית שצריכים לפתור. חלק מהחיים שאני לא כ"כ מצליח בו. חלק מהחיים שמאוד קשה לי וכואב לי עליו. אבל רק חלק מהחיים. לא ראיתי קשר בין השאלה אם אני קם בבוקר לבין השאלה אם אני נופל בחטא עריות או לא. ועכשיו הבנתי שזה לא ככה. החיים- זה כל החיים. כל רגע, כל פרט, כל מעשה, רגש,מחשבה,דימיון, רצון. הכל זה החיים. ו"אני" זה חלק מהחיים.  אתזה הרמב"ם ניסח במשפט קצר- "דע שנפש האדם אחת, ויש לה פעולות רבות וחלוקות". אני אדם אחד. הנפילות החוזרות ונשנות שאני עושה שוב ושוב נובעות מהאופי שלי, מההתנהגות שלי, מדרך החיים שלי. זה עניין תודעתי. השאלה העיקרית היא- "איפה אני נמצא? מה חשוב בעיני?" ולא בהקשר של- מה אני מוציא מהפה שחשוב בעיני אלא מה באמת חשוב בעיני? במה אני משקיע? מה מרגש אותי? מה מעניין אותי ומה משעמם אותי? אם הלימוד תורה משעמם אותי זה בגלל שהוא לא באמת חשוב לי. אני לא יכול להגיע הביתה ולהיות כל הזמן במחשב (זה אולי קשור למה שאמרת- ובאמת תודה רבה על מה שכתבת- חיל בלע ויקיאנו) ולחשוב שלא אפול. העולם הנפשי שלי נמצא שם- בליהנות. באנוכיות שלי. בתאוות שלי (בכולן- תאוות האכילה השינה וכו'). אז איך אני חושב שאני אהיה בדיוק אותו בן-אדם ואשנה רק פרט אחד קטן בחיים? הרי הפרט הזה נובע מכל החיים שלי. מכל ההתנהגות שלי והבחירות שלי, המחשבות וכו'. אלא- אני צריך לשנות את עצמי. את כל כולי. להיות אדם אחר. אישיות אחרת. הרגלים אחרים. רצונות אחרים. מה באמת חשוב לי? זה השאלה שאני שואל את עצמי כרגע. מה אני באמת מחפש בחיים? אז עכשיו אני מתחיל שיטת עבודה חדשה (לא ממציא שיטה חדשה אלא מתחיל להתנהל ע"פ שיטה שונה ממה שניסיתי עד עכשיו)- אני מתחיל לשנות ולתקן את עצמי. ולא רק בהקשר של המעשה ההוא שאני עושה. אלא את כול כולי. המעמד הקבוע שלי (מבחינה מעשית-מידותית-רגשית-מחשבתית) צריך להשתנות. איני משנה פרט זה או אחר בחיי אלא את כול כולי. את מי שאני.

נקודה נוספת שהתחדשה לי (שוב- לא שהבנתי רעיון שלו הבנתי קודם אלא ההפנמה הנפשית שלי את הרעיון השתנתה) היא שהיצריות והתאווה נובעות מדחיפת החיים הפנימית שלי לשכלול ופיתוח. לכן- כשאני מגיע הביתה וחוזר למקום ניסיון הפתרון לא יהיה לנסות לעצור את הדחיפה ולהתגבר עליה (זה מה שניסיתי עד עכשיו עם הצלחה מועטת) אלא לתת לה להתפרץ בעשייה. בלימוד. נגינה. טיול. פיתוח תחביבים וכו'. כל זה אני צריך לעשות מלכתחילה- לפני שבאה התשוקה לנעימות החטא. החיים צריכים לזרום בפרץ של עשייה ברוכה- ואם הם לא יפרצו ככה הם יפרצו בזרם של עשייה...
כשיש לי תאווה- לקום לעשות, לפעול. לא להתנוון בפחד ממה שהולך לקרות.
 ואולי זה מה שהרב התכוון כשהוא כתב "שלמותם של החיים ביא דוקא עם המשך התגלותם על פי טבעם העצמי... וביטול עצם טבעיותם של החיים, כדי שיהיה האדם בלתי-חוטא, זהו עצמו החטא היותר גדול..." (אורות התשובה, פרק ה', פיסקה ו*)
ז"א- גם אם אצליח לא לחטוא- הרי מחקתי את עצמי. 
א"כ- אני צריך לחיות ולפעול. אני צריך לזרום עם הנטיות שלי- רק לכוון אותם לטובה. לבטא את עצמי ואת חיי וכוחותיהם- בצורה טוב. 
שבת שלום חברים! 

תגובה: הסיפור שלי עד כה לפני 1 שנה, 9 חודשים #143098

נפלתי בשישי. כשיצאתי הביתה מהישיבה- חשתי טוב. חשתי חי. אמרתי לעצמי- "הפעם אהיה חזק. אלך ללמוד וכו'" אבל זה לא קרה. במקום זה- נכנסתי למחשב וכו'. אחחחח. איזה כואב זה היה. איזה קשה זה היה. אבל, וזה אבל גדול מבחינתי, לאחר הכול, לאחר התשובה והצער והחרטה והכאב. הכאב של הבגידה בעצמיות. אחרי כל זה- תפסתי את עצמי ואמרתי- "השם שלי" אמרתי לעצמי- "זה הולך להפיל אותך? זה הולך לשבור אותך? נכון שנפלתי וזה כואב וקשה. נכון. הכל נכון. אבל מכאן, מעכשיו- הבחירה היא אצלי- לחיות או לחדול? יש תשובה? יש תיקון?" והחלטתי- אני לא מוותר. אני לא מתייאש. יש אלוקים. יש חיים. יש טוב. ויהיה טוב. ואפשר לתקן. אני מתגבר. ועם הכאב הנפשי העצום. השנאה העצמית. הייאוש. החולשה. הרפיון. החרדה הפנימית. הפחד להיות טוב (שהרי אם אני טוב אז בנפילות זה הרבה יותר כואב). המחשבה שאני צבוע. עם כל אלה- קמתי. קמתי וחייתי. והלכתי ולמדתי. ועשיתי. ופעלתי. וננתי לחיים שלי לזרום. ונתתי לעצמי ביטוי. והשתחררתי צהכאב העצום הזה. המשכתי החיים. וזה הציל אותי. זה החזיר אותי למסלול. והיום. עכשיו. אני שוב פעם בניסיון- ללכת לישון או... ואחרי שבת טובה עם המשפחה. עם ה'. אני יודע מה אני מחליט. וזה קשה וכואב. ואני מרגיש שאני מחמיץ ומפסיד הנאה שלא תהיה לי אח"כ (מחר אני חוזר לישיבה). ועם כל זאת- אני בוחר להיות טוב. איני רע. אני טוב. 

אשמח לתגובות אחים יקרים. אוהב. רוצה (להפסיק לתמיד)

תגובה: הסיפור שלי עד כה לפני 1 שנה, 9 חודשים #143102

  • שבי1
  • רצף ניקיון נוכחי: 2485 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1118

וואו אוהבים אותך איש יקר.
החלטה טובה של קבלה ואהבה עצמית.
זה המקום , ללא הלקאה ובכי על מה שקרה
צריך להמשיך לבוא וללמוד לוותר רק להיום .
תמשיך לבוא ולשתף .
שבוע נפלא .

תגובה: הסיפור שלי עד כה לפני 1 שנה, 9 חודשים #143106

אח יקר ואהוב שלנו. קודם כל אוהבים אותך מאוד. אני תמיד מנסה לדמיין פנים ודמות לאדם שכותב את המילים, ואני מדמיין אותי מחבק אותך באהבה גדולה .
אח שלי היקר והאהוב. כן אתה לא לבד בכלל בעולם הזה. אנחנו איתך. אמנם כרגע זה עם מעטה אנונימיות בגלל כל המצב - אבל שתדע שאני מזדהה עם כל חלקיק תאווה שלך, וקראתי הכל מההתחלה. עכשיו סיימתי לקרוא ואתה צריך לדעת שאני ממש מבין ומרגיש את כל הנפילות האלה.
את המבטים ברכבת - והרצון לחזור לשם ולמצוא את זה שוב.
את השוטטות ברשת - וההבנה הכואבת ש"אני סתם משוטט פה, אני יודע ממה אני באמת נהנה".
את הנסיונות להתגבר כשבסוף מתרסקים בשימוש ארוך כבד ומגעיללללל
את התחושות הנוראיות של יא אללה עוד פעם? מה יהיה? אני כבר בן... ואיך ייראה העתיד שלי?
את הגועל הפיזי מעצמי כשאני מביט במראה אחרי שימוש
את הדמיון (השקרי, שכולנו נופלים בו) של "מה שווים 8 ימי נקיון אחרי שבסוף נפלתי..."

את כל הסיפורים כילד... קורא מה שכתבת ובוכה... 
את כל הדמיון הזה ש"אני רק אכנס לאתר הזה ולא אפול חלילה" ובסוף גולש וגולש וגולש.... עד שמגיע לסרטוני תאווה סופר מפורשים...

כן אח יקר שלנו. כל זה ועוד רבות מזה עברו עלינו ועוברים עליו כל הזמן...
אז מה חדש?
שבהתחלה יש מחאה רפה לפני נפילה...
אחר כך אנחנו לומדים פה עוד ועוד...
והמחאה הופכת לצעקה אדירה שמתחילה לשנות אותנו.

ובהתחלה אנחנו נופלים 3 פעמים בשעה...
אחר כך זה מתחיל להתרחק... אם יגידו לך עכשיו שאתה תיפול פעם אחת בחמישים יום! היית מוכן? אז תעריך כל יום נקי שלך... ואז שוב נופל ומאפס ספירה ושוב מתחיל מחדש... עד שיום אחד מגיעה איזו התחלה מחדש שאתה אמנם לא יודע אבל זאת ההתחלה שלך לכל החיים... כן כן תאמין יש דבר כזה... יום אחד אתה תהיה נקי לחלוטין לנצח נצחים... יום אחד אתה תחגוג 10 שנות נקיות החלמה פיכחון איך שתקרא לזה... תאמין בזה!! אם מיליונים בעולם שהתמכרו לאלכוהול מין סיגריות סמים ועוד - הצליחו בשיטה הזו - גם אתה ואני נצליח!!

וכן, "לדחות את הקץ" זאת גם שיטה...
כאילו להגיד לתאווה אוקיי נכנעתי אבל תני לי רק עוד 5 דקות באתר שמור עיניך... 
אז היא קצת מפסיקה להילחם... כי הבטחת לה שאתה איתה... ת'מבין? ואז אתה נכנס לפה וחוטף קצת... ואחר כך? כן אחר כך אולי ח"ו תיפול... אבל זה כבר לא יהיה עם הידיים והרגליים וכל החשק...
ואולי גם לא תיפול בכלל... אלא הכל יעלם פתאום...

סתם שתדע.
אני נכנסתי לכאן לראשונה לפני שנה וחודשיים בערך... עקב טראומה זוגית שעברתי, הייתי נקי בערך חודשיים לפני כן - בלי שום ניסיון בכלל... ואז הטראומה התחילה לעבור מהראש... והתחלתי להציץ קצת... והיה לי קשה... והבנתי שזהו אני כבר נופל... אז פתחתי כבר חלון גלישה בסתר... אבל במקום לחפש מילים ידועות... כתבתי בגוגל משהו בסגנון "אבא תעזור לי אני לא רוצה לחטוא" משהו כזה... ונפתח לי הפורום הזה עם השרשור של הפוסט של המתרפא (יש לי קישור בחתימה) והתחלתי לקרוא... כמה ימים קראתי הכל... לא נפלתי להיפך... והייתי נקי בחסד אלוקים קצת יותר מ-250 ימים ברצף... אחר כך היו לי קצת נפילות אבל שוב ב"ה אני נקי כבר 54 ימים בחסד אלוקים... 

בקיצור אח יקר ואהוב, כמו שהבעיה היא לא רק שלך אז גם הפתרון הוא גדול ממך ובעזרת השם יתברך אתה תצליח גם את זה.

אוהבים וסליחה על האריכות

זמן ליצירת דף: 0.74 שניות

Are you sure?

כן