ברוכים הבאים, אורח

הסיפור שלי עד כה
(0 צופה) 

נושא: הסיפור שלי עד כה 6073 צפיות

תגובה: הסיפור שלי עד כה לפני 1 שנה, 11 חודשים #144461

אין לי עצה, רק רציתי לומר שרואים את הרצון הטהור שלך, את הנשמה שלך שמבקשת קצת הפסקה מניסיונות. 
העצה שלי זה לתפוס את היום הזה, יום א', להשתדל להיות הכי טוב שיש לך. אל תיפול, כולנו איתך 

תגובה: הסיפור שלי עד כה לפני 1 שנה, 11 חודשים #144475

נסעתי היום באוטובוס. הייתי חולה אז חזרתי הביתה. ראיתי על עצמי שזה או שאכנס לדברים לא צנועים או שאראה "חברים". אז נכנסתי לסדרה. בזבזתי את כל היום שלי בלצפות בה. זה מבאס אותי. אני חש ריק. מבוזבז. מצד שני אני חש מעין שלמות כזו כי לא נפלתי. אני חש חי יותר. אז לא יודע בדיוק. זה מעורבב כזה. חולשה וכוח. שמחה וריקנות. הצלחה ואכזבה. לא יודע. גם ההצלחה להישאר נקי מרגישה לי לא אמיתית בגלל שלא באמת התגברתי פשוט ביזבזתי את הזמן במשהו אחר. לא יודע מה לחשוב. זה היה טוב? זה התקדמות?

תגובה: הסיפור שלי עד כה לפני 1 שנה, 11 חודשים #144477

  • יהודה מ
  • רצף ניקיון נוכחי: 54 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 538

חמודי, תפסיק לעקוב אחר עצמך
זה לא ממש בשליטתך
אתה לא שוטר ולא פקח
די, להיות במתח

קודם כל תהיה שמח
תתחיל להיות קצת מתבדח
בלי מרה שחורה
בלי לומר, אני רע

אתה נמצא באקשן פארק
רודף אחריך מקק
תמשיך לרוץ ולהתאמן
על הכל תגיד אמן

עזוב מה קרה
או מה הייתה התוצאה
בשרותים או לתוך הקערה
או שישבה לידך בחורה

תעשה פעולות והשתדלות
מה פתאום למות
זה ליבת החיים
להדוף את המשטינים

מה היה שלשום, לא מעניין את אלוקים
גם מה לפני רגע, אתה כבר לא בענינים
לכבוש את הרגע הבא
ואם נפלת, אז בדקה הבאה

תשמח שאתה יהודי כשר
שמפריע לך להיות גומר
אם היית גוי גמור
לא היה זה אצלך אסור

אלוקים בחר בך מכל העמים
נקיפות מצפון הכניס לך בכיסים
זה מראה כמה נשמתך גדולה
תתחיל לצרוח משמחה
הידד........

תגובה: הסיפור שלי עד כה לפני 1 שנה, 11 חודשים #144479

  • צמא לדברו
  • רצף ניקיון נוכחי: 59 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 108

תודה על השיר.
כשרון גדול.
בהצלחה איתו.

תגובה: הסיפור שלי עד כה לפני 1 שנה, 11 חודשים #144481

  • Trying11211
  • רצף ניקיון נוכחי: 196 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 109
רוצה להפסיק לתמיד כתב on 13 נוב' 2022 20:17:

נסעתי היום באוטובוס. הייתי חולה אז חזרתי הביתה. ראיתי על עצמי שזה או שאכנס לדברים לא צנועים או שאראה "חברים". אז נכנסתי לסדרה. בזבזתי את כל היום שלי בלצפות בה. זה מבאס אותי. אני חש ריק. מבוזבז. מצד שני אני חש מעין שלמות כזו כי לא נפלתי. אני חש חי יותר. אז לא יודע בדיוק. זה מעורבב כזה. חולשה וכוח. שמחה וריקנות. הצלחה ואכזבה. לא יודע. גם ההצלחה להישאר נקי מרגישה לי לא אמיתית בגלל שלא באמת התגברתי פשוט ביזבזתי את הזמן במשהו אחר. לא יודע מה לחשוב. זה היה טוב? זה התקדמות?


יש ימים שיכולים ללמוד לעבוד וכו’ ואז מרגישים הצלחתי היום, אבל גם יש ימים שהעבודה הוא לא לעשות כלום, וזה גם הצלחה, בימי החול התורה מחייב אותנו לעבוד להביא פרנסה, ואסור לשבות ממלאכה, כדכתיב יום ולילה לא ישבתו, אבל בשבת המצוה לא לעשות שום מלאכה רק לשבות.
כן זה פה חז”ל אמרו ישב ולא עבר עבירה מעלה עליו הכתוב כאילו עשה מצוה, יש ימים שאינם יכולים לעשות כלום, לא מרגישים טוב, קצת חולי, וכו’ וכו’ אז מתחיל להתגנב הרגשת דיכאון, וממשיך לקצת תאווה, וזה מושך את האדם ליפול, והעבודה ביום כזה הוא לא לעשות, לנצל הזמן בשטויות, רק לא ליפול לדיכאון ולעצבות, לא ליפול להרהורי הלב המושכים לתאוות.
חזק ואמץ

תגובה: הסיפור שלי עד כה לפני 1 שנה, 10 חודשים #144660

  • ברית
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 48

למה התכווונת שאמרת לעבוד על "צעדים"?

תגובה: הסיפור שלי עד כה לפני 1 שנה, 9 חודשים #144989

אני רוצה להתגבר
אני רוצה להתבגר
אני רוצה להשתפר
ואין למי כאן לספר

אני רוצה להיות אחר
את החיים שלי מאחר
לא רוצה להתמכר
מעצמי אני מתנכר

אני רוצה להשתנות
זה לא יכול להמשיך להישנות
אני רוצה להתקדם
הלב שלי עוד מדמם

וכל פעם מחדש אחרי הנפילה
לא מבין איך עוד פעם אותי היא השפילה
ואחרי עוד קצת זמן
אני מוכן ומזומן

להיות מלא תקווה
ולהתמלא שלווה
ועוברים השבועות
במקום נקי מלא בועות

אני שומר על נקיות
וזה מחזיר לי ת'שפיות
במרץ ממשיך ללמוד
את הנשים מפסיק לחמוד

ואז חוזרים הביתה
ואני מגלה שכל זה חארטה
יש אכזבה וחרטה
שבלב שלי נחרטה

שוב אני נופל
שוב אני נובל
שוב אני שואל
שוב אני מועל

באמון
שיש לי בעצמי
ובאימון
שנתתי לעצמי

ועכשיו אני שבור
אין את יכולת הדיבור
אני חש אדם גמור
קטן יותר גם מדבור

אני כלום
לא יותר מאיזה אדם עלום
אני אפס
כל מה שאני עושה זה לפספס

לא אוהב 
ולא סומך
את עצמי אני מועך
על ביטחוני אני דורך

אני אמור להיות אחרת
אני אמור להיות שונה
אחרי שנים של ניסיונות
אולי אני סתם דפוק
אולי זה מי שאני
וכל השאר זה המצאות


תגובה: הסיפור שלי עד כה לפני 1 שנה, 9 חודשים #144991

  • חיים אמיתיים
  • רצף ניקיון נוכחי: 24 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 117

אהבתי מאד את מה שכתבת, מזדהה עם התחושות, ונראה לי שכל עוד שהלב שלך מדמם אתה בשום פנים ואופן לא סתם דפוק...
תודה רבה

תגובה: הסיפור שלי עד כה לפני 1 שנה, 9 חודשים #145003

וואוו ממש כשרוני!!! אהבתי. אם כמה שזה סיפור עצוב, הוא מלמד הרבה. אל תפסיק, בסייעתא דשמייא תמצא את הדרך שלך

תגובה: הסיפור שלי עד כה לפני 1 שנה, 9 חודשים #145137

זהו. אני מפסיק להתבכיין. אני מתחיל לעבוד. בפעם הבאה שאגיע הביתה לא אפול. השאלה היא איך? קודם כל אני צריך לסתכל איך תהליך הנפילהה עובד. אז זה ולך ככה. אני מגיע הבית. חש בטוב ס"כ. אבל משעמם. אין באמת מה לעשות. שום דבר לא מעניין אותי. אז אני לוקח את הטלפון של אמא הוא של האח או נכנס למחשב. בהתחל אני רק קצת ביוטיוב או בדברים כאלהה. אח"כ אני נזכר באיזה משהו שלא סיימתי את ההעלילה שלו ואני נכנס "רק לרגע". "רק קצת". וז באמת מה שקורהה. אני נכנס רק לרגע. אבל בעקבות זה- אני רוצה יותר. אז לאחר כמה דקות אכנס לאתר ההוא ,רק לבדור אם החשבון שלי עדיין מחובר וכו'". ואני נכנס ויוצא. וזה מגביר את התאווה שלי. וכך זה הולך לאט לאט עד שאני מגיע למצב שאני ממש מוציא על זה כסף. ותוך כדי הנפילה יש לי מעין קול קטן בראש שאומר לי "תפסיק. תצא מזהה". אבל מצד שני אני חש שאם אצא מזה אז אני אפסיד משהו. אני אפספס משהו. אז אני רק נכנס עוד יותר כדי שההוא ישתוק. 

אז מה הפתרון?
לא לגעת במחשב או בטלפון. אם אצליח לעשות את זה- ניצלתי. 

השאלה היא- איך עושים את זה?
א- ללכת לישון מוקדם. בזמנים שאני מגיע הביתה אחרי חצי שעה- שעה כבר אין מה לעשות. בשלב הזה- אני צריך פשוט ללכת לישון. 
ב- לכין את עצמי לפני ההגעהה הביתה- לא משנה מה אחשוב כשאהיה בבית- אסור לי לגעת במחשב\טלפון. זהה דורש גבורה והקרבה. אני אחוש שאני מפסיד איזה משהו שאני רוצה אבל רק ככה אני אוכל להיות חופשי באמת, שמח באמת. אני צריך לזכור את זה שאני לא נוגע במכשירים האלה. 
ג- זה יהיה קשה. אני אחוש צורך גדול להשתמש בהם. אבל- אם אתגבר כמה פעמים ואצליח לחזור הביתה בלי לגעת בהם בכלל- לאט לאט התחושה של הצורך הזה תדעך ותיעלם.
ד- יכול להיות גם מצב שבו אני לא מרגיש איזו משיכה להיכנס לטלפון\למחשב ולכן נכנס אלא שבאופן ממילאי, מתוך אינסטינק של הרגל, אני אכנס. צריך להיזהר מזה ולהיות מודע.
ה- אם אין לי מה לעשות- אני פשוט הולך לישון. זה הכל. 
ו- צריך גבורה. אין מה לעשות. באופן טבעי הזרימה שלי מובילה אותי לדברים האלה ועלי להילחם נגד טבעי ממש על מנת להשתחרר מבית הכלא הזה.
אז זהו חברים. מקווה שלא תשמעו ממני שוב.

תגובה: הסיפור שלי עד כה לפני 1 שנה, 9 חודשים #145138

ניתוח אדיר
אני ממש מזדהה וזוכר את הימים האלה
שהייתי חוזר מהישיבה ומבטיח...
מתפלל בשבילך לשלווה
ושתצליח לספק את התחושה "שאתה מפספס משהו"
במשהו אמיתי
בכל אופן אני רוצה לשמוע ממך שוב
ותספר לנו על ההצלחות שלך!!
אוהב אותך ומאמין בך!

תגובה: הסיפור שלי עד כה לפני 1 שנה, 8 חודשים #145420

  • שפע-רב
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 70

השעמום... זה המקור לבעיות.
איך אתה מתכוון למלאות את הזמן ולא למצוא את עצמך נופל לשעמום?
הרי הגלישה באתרים האלו זה אחלה פתרון להעביר את הזמן!
גם אם מדובר ברגע אחד לבדוק משהו במחשב שאין לו שום נגיעה בדבר... השעמום יכול למשוך שוב לאותו מקום.

תגובה: הסיפור שלי עד כה לפני 1 שנה, 7 חודשים #145612

לא יודע מה לספר לכם. עבר עלי הרבה בתקופה שלא הייתי פה. כמו שאתם יכולים לראות אני עדיין נופל. עדיין קשה וכואב לי. יצא לי להיתחבר למיזם שנקרא "מתחברים מחדש". יש להם קו סיוע וחוברת שכתוב בה בתמצית הרעיון. הרעיון כתוב בתמצית יותר גדולה באתר שלהם. לי זה מאוד עוזר. אספר על החלק שעזר לי (בוודאי שאיני מייצג את שיטתם ואת הרעיון). הפנטזיה המינית היא צורך בריא ואמיתי באדם. כמו לאכול. אלא שהיא יוצרת תחושת סיפוק ופיתרון לבעיה אחרת שיש לי (שם, בחוברת, הבעיה הזו מוסברת באריכות). אמנם היא לא פותרת את הבעיה רק משכיחה אותה מהאדם לכמה רגעים. וזה עצמו מחריף את הבעיה. אם נטפל בבעיה האמיתית ההתמודדות תחזור להיות כמו כל תאווה אחרת. כמו התאווה לאכול וכו'.

קישור לאתר- www.xn--5dbekbjyde1gpc.com/
קישור לאתר- www.xn--5dbekbjyde1gpc.com/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%a2%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%96%d7%94/
קישור לסרטון- www.youtube.com/watch?v=q6PObuxO6cc

תגובה: הסיפור שלי עד כה לפני 1 שנה, 7 חודשים #145644

נשמע דומה לאס אי
רק פחות עמוק ולא מבוסס על מכורים מתוך השטח אלא יותר כאיזשהי גישה פסיכולוגית אבל נשמע טוב
השאלה איזה פעולות זה דורש ממך ומי מדרבן אותך לעשות אותם?
באס אי יש ספונסר שאתה בקשר איתו על בסיס יומי וקבוצות שנותנות לך דרייב להמשיך לבוא ולהחלים
פה עם הכל על הכתפיים שלך אז מטבעם של מכורים זה לדחות ... ולא באמת יוצא מזה משהו
אבל אם זה מצליח לך אז מצויין לכל אחד יש את הדרך שאלוקים בוחר לעזור לו
אוהבים אותך
מחכה לשמוע  ממך בשורות טובות
משה

תגובה: הסיפור שלי עד כה לפני 1 שנה, 7 חודשים #145648

אני לא מכור. אי חושב שיש הרבה אנשים שחושבים שהם מכורים והם לא... אתה צודק אבל- מי שמכור (שלא שולט על עצמו ומסכן את הדברים שיש לו בחיים לדוגמא- צורך או"פ כשאשתו לידו, ליד הבוס בעבוד וכו') זה לא יעזור לו.
העיקר שם זה החוברת שהם הוציאו שיש בה הסבר של הרעיון והקו סיוע. מספר של הקו סיוע- 02-654-2214 הקו פועל בימים ראשון עד חמישי מ20:00 עד 22:30

זמן ליצירת דף: 0.58 שניות

Are you sure?

כן