לא צריך להתעמק בזה מה יקרה כשאני אחזור אם אשרוד או לא. השם יהיה בעזרך.
אני אביא קטע מתוך קונטרס בשם "והאר עינינו":
עוד כלל גדול יש לדעת והוא באמת המפתח לצאת מן הסבך שנקלע בו. כי אע"פ שבדרך כלל צריך האדם לתבוע מעצמו על מה שעדיין אינו מתוקן כדי שעי"ז יתקדם יותר, אך בעניין שהאדם נכשל הרבה עד שהיצר מביא לו מחשבות של יאוש, אז על האדם לעבוד בכיוון ההפוך, דהיינו ע"י חיזוק רב על מה שיש בידו ובפרט על כל משהו של התקדמות באותו הענין. והוא ע"י שיתבונן וידע אמיתת הדבר כמה שוה למעלה רגע אחד של התגברות היצר שהוא רכוש נצחי וחביב מאוד מאוד אצל הקב"ה(כמו שהבאנו לעיל דברים נשגבים). וכבר כתב הרמ"ק זצ"ל(מובא באור החמה לזוה"ק פ' תרומה) שלע"ל יראה כל אחד איך שהרגעים של נסיון היו היותר חשובים בחייו, וזה לשונו: "שאם יחיה האדם אלף שנה, העיקר הוא רגע הנסיון, ודרגת האדם נמדדת לפי עמדו בנסיון", וכמאמר חז"ל(מד"ר פ' וירא נה, א) על הפסוק והאלקים נסה את אברהם, כתיב 'נתת ליראיך נס להתנוסס מפני קושט סלה' נסיון אחר נסיון וגידולין אחר גידולין, בשביל לנסותן בעולם, בשביל לגדלן בעולם, ע"ש. ורק בדרך זה יצליח באמת לעלות יותר ויותר עד שיצא לגמרי מאפילה לאור גדול. וזה בדוק ומנוסה. וישמח מאוד אם יצליח אפי' פעם אחת ביום להתגבר רק בחלק מהדרך ויודה ע"ז מאד להשי"ת, וזה יתן לו כח וחיזוק להוסיף בזה בעזהשי"ת. וז"ל החוה"ל(יחוד המעשה פ"ה) "רק יגדל בעיניך המעט שבמעט מנצוחו, והמצער בהתגברותך עליו וכו'"
ולא זו בלבד, אלא כך אמר הגרי"א ווינטרוב זצוק"ל לאחר שתינה בפניו את צערו בעניינים אלו: "אין לך מושג כמה שכר מקבל האדם על כל רגע ורגע של מלחמה עם היצר אע"פ שבסוף נתגבר עליו יצרו ונכשל". וזה כעין מה שכתב הח"ח זצ"ל לגבי 'אנו עמלים והם עמלים' שהם אין להם אלא לפי התוצאות ואין שום נפק"מ כמה עמל הושקע בדבר, אבל אנו מקבלים שכר על כל נקודה של עמל, בלי שום מבט על התוצאות.
בהצלחה רבה!