יום אחד עבר נקי.יום שבו הצלחתי לשמור את העיניים. לשמור את המחשבה.ולא שזה עבר חלק כן? זה היה קשה. העקצוצים בגוף, הנשימות המהירות, האצבע שמרחפת על הטלפון ונלחמת עם הראש. אבל ברוך השם זה עבר.כשאני שם לנגד עיניי את המטרה ואת הסיבה, אני מקבל כוחות לעשות את הפעולה הפשוטה של להזיז את הראש. להסיט את המבט.אבל הקושי עדיין שם. מרחף באויר, עושה צל. מאיים. מסתבר שהוא לא יעלם בזמן הקרוב. אבל בשביל זה באנו לעולם לא? אדם לעמל יולד. זאת לא בחירה. הבחירה היא באיזה עמל להשקיע את הכוחות.אבל בתוך כל הטירוף צריך להזכיר לעצמי שוב ושוב - בכל יום יצרו של האדם גובר עליו ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו!!!אז תודה אבא שבשמיים. תודה פעמיים.פעם אחת, שעזרת לי לבחור.פעם שניה, שעזרת לי לעמוד בבחירה שלי!!ובבקשה תעזור לי להתמיד בבחירה ולעמוד בניסיון!!!

חזק חזק אח שלי, להתחיל מחדש לשמור על עצמך זה לא פשוט, אין זה מכוחות שלנו, רק מהשי”ת המסייע לנו ותומך בנו שנוכל להתחיל ולהתקדם.
ובנוגע להקושי, זה באמת קשה, אבל שוה, כשאדם עובד עבודה קשה ורואה במיליונים שמרוויח מזה, אזי העבודה נעשה קל בשבילו, כן כשאנחנו רואים במו עיניים הרווח שאנחנו מרוויחים בעבודה זו, שמקבלים חיים מחדש, אזה שווה כל העבודה הקשה הזה, ונעשה קל בעינינו, והוא מחשב שכר מצוה כנגד הפסדה.

מחשבות טובות! 
שמח מאוד בשבילך!
מאוד מאוד יקרים כל הניצחונות הגדולים שהיו לך!
אפשר למדוד את זה ככה -
יום אחד של ניקיון מורכב מעשרות עד מאות של ניצחונות קטנים.
כל פעם שהגוף מעקצץ ועולה לך מחשבה - אולי ליפול לתאווה - ועשית משהו שמעכב או מתנגד או מפחית את הדחף - זה ניצחון!
כל פעם שעברה מחשבה "אולי תוותר" ולא ויתרת - זה עוד ניצחון.
כל פעם שהיתה עוררות ולא פעלת על פיה - זה ניצחון!
כל פעם שהאצבע מרחפת על הפלאפון - ולא נכנסת למקומות לא צנועים - זה ניצחון!

אני לא אומר את זה כדי לגרום לך לשאננות או שכרון כוח, כאילו "אני ואפסי עוד" שתחשוב שאתה כל יכול אל מול היצר והתאווה. לא. זה רק יהיה דלק ליצר.
אני אומר משהו אחר - במקביל לאסירות התודה לה', תשים לב, וככה ייכנס לך לראש - שיש לך גם חלק חזק, חלק בריא, חלק שמח, חלק נקי, חלק שיכול לבחור. וכל פעם שאתה נאמן לחלק הזה - הוא גדל וגדל.

נ.ב - אני מבין מדבריך שהפלאפון הוא אמצעי שבעזרתו אתה יכול לצפות בפורנוגרפיה?
אולי יקל עלייך לשפר את הסינון בו? או להגדיל את הרמה של הסינון, או לבקש מטכנאי או מתקין מנוסה - לחסום את הפרצות שקיימות בסינונים.

בלשון פשוטה: מחקר אחד הוכיח - שכשלאדם יש "אפשרות" המוח מאוד מאתגר אותו לא לנסות אותה. וכשאין "אפשרות" בכלל, אז המוח פחות דוחף לנסות את אותו הדבר.

אז סינון עם פרצה - זה גירוי בפני עצמו. אני מחזק אותך לשקול לשפר ולחזק את הסינון שלך.

ישר כוחך!

עוד יום עבר.
לא יכול להגיד שהוא היה נקי ב100%, לא הצלחתי לשמור על העיניים כמו היעד שהצבתי לעצמי, אבל בסה"כ עמדתי בזה בגבורה בסייעתא דשמייא.

קראתי היום משהו שחיזק אותי עוד קצת בדרך ליעד.
כשעשיו חוזר הבית הוא רואה את יעקב מכין נזיד עדשים. הוא שואל אותו מה קרה? ויעקב עונה לו שאברהם נפטר. שואל אותו עשיו: גם באברהם הצדיק פגעה מידת הדין? אם כך אין שכר ועונש ואין תחיית המתים. 
ולכאורה זה לא מובן. הרי היה ברור שאברהם ימות מתישהו. הוא לא יחיה לנצח. אז איך זה הפך להיות טיעון שגרם לעשיו לפרוק עול?
הרב מבריסק מסביר, שעשיו לא יכל להתמודד עם אתגרים. בברית בין הבתרים הקב"ה אמר לאברהם שבניו יהיו משועבדים. עשיו ידע שכל עוד אברהם חי הגלות לא תתחיל, אבל עכשיו כשהוא מת בכל רגע הגלות יכולה להתחיל. עשיו לא יכל להתמודד עם זה. הוא העדיף להתנתק מחיי הנצח ולא להיות קשור להתמודדות.
אנחנו, שמתמודדים עם אתגרים כל יום וכל רגע, תבינו לבד למי אנחנו דומים.

אחד הדברים המפילים הוא לשכוח מה המשמעות העמוקה מאחורי ההתמודדות.

אחד הדברים המחזקים - הוא להיזכר מה המשמעות העמוקה מאחורי ההתמודדות.

תודה רבה על הסיפור המזכיר הזה!

תודה רבה על התגובה המחזקת.

לגבי הסינון - איזה סינון אפשר להתקין בשיאומי? מגן פלוס לא עולה אצלי בטלפון ונטספארק לא כל כך עונים לי כדי לעזור לי להתקין.

היום עוד רגע נגמר. ברוך השם עם נסיונות לא קשים במיוחד. סייתעא דשמייא שאני עובד בסביבה שרובה ככולה גברים כך שלא היו נסיונות חדשים, רק ישנים שעושים גלים. 
אני מרגיש שהיצר הרע נותן לי להתגבר, אבל לא באמת. כאילו הוא מותח אותי על קשת כדי לזרוק אותי כמו חץ רחוק ועמוק.
אבינו מלכנו - הצמח לנו ישועה בקרוב!!!!!

עברה שבת קשה. שיחה אל תוך הלילה, כעסים מצידה על מעשה שעשיתי (מעשה חד פעמי, שלא חזר על עצמו, וכנראה שאם לא הבלגן שעובר עלינו בחודש האחרון הוא היה עובר בגרון, אבל לא כרגע), ושוב אני לא בסדר, משוקץ ומתועב, שפל כמו חזיר שמציג כמה הוא טהור אבל בפנים הוא טמא. כמובן שבמוצ"ש היא חיטטה לי בטלפון, וכל דבר הכי קטן (כמו מספרים שלא שמורים בנייד) הפך להיות חשד לבגידה.חשבתי לעצמי, שהסבל הזה הוא חלק מהדרך שלי לכפרה. חלק מהתיקון. הרי 8 שנים גרמתי לה סבל, הכאבתי לה, גרמתי לה לבכות (כמה עונש מגיע לי רק על זה), לא הייתי בעל, אז עכשיו התור שלי לסבול. אני רק מתפלל לאלוקים שייתן לי את הכוחות לא להשבר בדרך אל התיקון. שיזרוק לי ניצוצות של תקווה. שיראה לי שאני בדרך הנכונה. הפחד הכי גדול הוא להתאמץ ולשמור על הזוגיות, ואז לגלות שהתעוררתי מאוחר מידי והיא כבר המשיכה הלאה והשאירה אותי מאחור, אי שם בזכרונות.

נכון, חלק מהקשיים בלהתקדם הוא לעשות סדר בכל מיני דברים קטנים וטכניים, שמשפיעים לנו על היום יום, על התאווה ועל הנפילות בסופו של דבר.

אנחנו (שמור עיניך) לא מתמחים בסינונים. אם נטספארק לא עונים - 
א. אולי תנסה חברה אחרת? 
ב. תנסה להתקשר אליהם שוב?
ג. נסה ליצור קשר עם "מוקד אור" www.moked.org.il (פעילות של ארגון לוקחים אחריות שמסייעים ללא עלות לייעוץ בנוגע לסינון והתקנות. הם עובדים צמוד עם נטספארק ומכירים את מירב הפתרונות הטכנולוגיים הנפוצים).

אני מאיר נקודה - 
אם בחישוב של אנרגיה - יוצאת הרבה אנרגיה על להתאפק ולהתרחק מהפלאפון והפיתויים שהוא מביא,
ואת אותה כמות האנרגיה תשקיע - לפני ההתמודדות מול התאווה, בהתמודדות מול הפתרון הטכנולוגי, 
אולי גם תרוויח בטווח הקצר (חסימה מהתאווה), וגם בטווח הארוך (המאמץ היום-יומי יושקע בדברים אחרים שיתמכו בך, במקום לבזבז הרבה כוחות על להתאפק לא להיכנס לפלאפון).

אם אתה לא חייב את הפלאפון צמוד עליך, גם יכול להועיל לשים אותו במגירה, בתוך התיק. רחוק מהעין - זה אומר פחות תזכורות למוח שיש תאווה במכשיר שבכיס, על השולחן, ביד שלך..

בהצלחה רבה!

מחשבות טובות כתב on 27 נוב' 2022 06:23:

כואב מאוד לקרוא על הייסורים שאתה, אישתך ושניכם עוברים.
נכון - התאווה, ההתנהגויות וההתמודדויות שלנו הם משקל כבד על הזוגיות.

אני מזמין אותך בנוסף לשיתופים ולפריקה כאן בפורום - גם לשאול את חברי הקהילה בהווה - מה הם עושים בנושאים זוגיים כאלו. אם יש להם שיתופים, תובנות או עצות שיכוונו אותך.

ושנית - יש לנו ברוך ה' המון המון בוגרים - אפשר לקרוא את התהליך שלהם והתובנות שלהם בפורום ובמאמרים נבחרים שמרכזים את התהליכים שלהם. מוזמן לחפש בהיסטוריה שרשורים בפורום שעוסקים בזוגיות.

כל הכבוד על 51 ימים של נקיות!
כן ירבו הימים.