ברוכים הבאים, אורח

יומנו של אפי
(0 צופה) 

נושא: יומנו של אפי 1972 צפיות

תגובה: יומנו של אפי לפני 8 חודשים, 2 שבועות #150523

  • 9625
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 243

ידוע בשם האריז"ל, שחימום הגוף לאפיית מצות מכפרת על חימום הגוף לעבירה.
בשלושה ערבים השבוע, אני אופה מצות בתפקיד הדורש עבודה מאומצת. [למי שמכיר - פינער].
אתמול, מאיזושהי סיבה, כנראה תחושה של שכרון חושים שהכפרה על העבר נמצאת לי בכיס, הגעתי תוך כדי עבודה לריגוש וחימום לא-טובים.
פניתי לבחור שמשך את תשומת ליבי בביטוי של חיבה, ומיד הרגשתי זעזוע [היה אוכל בתרומה והרגיש [i]שנזדעזעו אבריו[/i], אוחז באמה ובולע את התרומה.(נידה פ"ה מ"ב)].
בהמשך הרגשתי שאני מצליח לנהל איתו שיחה בלי לחשוב על רבדים אישיים אצלו. אבל באותו רגע הרגשתי מאוד רע עם עצמי.
אני לא מעלה את השאלה אם היה נכון לעשות דבר שיש בו משום כפרה כשיש בו גם סיכון. לא נראה לי שמי ששכל בקודקודו רואה כאן שאלה. ברור שאסור. הנקודה היא שטריגרים יש בכל מקום ולא רק שם. 
אלא מה, כדאי לשים לב לא לעוף על עצמי שאם אני מנקה את העבר אז אפשר לכייף עם הדחפים.
במאמר המוסגר, אם אחד מגדולי ישראל התעסק עם טחינת חיטים לפני כשבועיים במשך כשעה לקיים את דברי האריזל בגיל קרוב ל-100 אז מי יודע כמה אני צריך להתעסק בתנאים שיש לי ולפי הגיל שלי ולפי מס' הפעמים שהתחממתי שלא במקום מצווה???

כלל בחיים:
במקום לקב!ע, אי אפשר!
תשאל, איך אפשר?
תנסה! מקסימום, תצליח........

9625fe@gmail.com

תגובה: יומנו של אפי לפני 8 חודשים, 2 שבועות #150529

  • טובות
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 51

הכל נכון

אבל עם המצפון לא תגיע לשום מקום

 להפסיק לחשוב על העבר זה חלק ממצוות התשובה

תגובה: יומנו של אפי לפני 8 חודשים, 2 שבועות #150532

  • 9625
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 243

שלום חברים, 
תגידו, מה דעתכם להעלות לדיון את נושא העבודות מול מחשב?
לדעתי, האתגרים איתם אני מתמודד [גם עם הסינון], יכולים להפתר על ידי חכמת ההמונים השותפים לעבודה מסוג זה.

אקדים, שנושא זה הינו בעל השפעה ישירה על התאוה. הקלות בה ניתן להגיע למקומות כה רחוקים, השבתת כח החשיבה הנגרם מצפייה [גם אם צריך להקליק עם העכבר מפעם לפעם], גורמות לי לחשוב שהנושא קשור לכאן בהחלט.
  
אציין בקצרה את הנושאים איתם אני מתמודד העולים בזכרוני כעת:
- בדיקת המיילים כל מס' דקות
- חוסר רצף במשימות העבודה וכתוצאה מכך חוסר מוטיבציה [בעבודה, ואולי משליך על התאוה]
- תנוחת ישיבה ממושכת שלפעמים תורמת להתחממות.

כלל בחיים:
במקום לקב!ע, אי אפשר!
תשאל, איך אפשר?
תנסה! מקסימום, תצליח........

9625fe@gmail.com

תגובה: יומנו של אפי לפני 8 חודשים, 2 שבועות #150548

גם אצלי זה ממש כך.
גם עצם הישיבה הממושכת עושה לי תחושת עייפות וחוסר מוטיבציה, מכניסה אותי למין מצב שינה...
גם הרבה שעות מסך זה גורם ידוע לדיכאון וכו', אז ב"ה אין לי דיכאון, אבל בהחלט זה יוצר מתחים ודברים שליליים.
יש כל מיני דברים שעוזרים, אם זה תנוחת ישיבה נכונה, הפסקה קטנה מהמסך מידי פעם, לקום מידי פעם ולעשות סיבוב קטן/ קצת מתיחות, לצאת מידי פעם החוצה לרחוב לראות שמיים, שמש, אנשים...

נערך לאחרונה: לפני 8 חודשים, 2 שבועות על ידי אם לא עכשיו אימתי.

תגובה: יומנו של אפי לפני 8 חודשים, 1 שבוע #150554

  • אלי שומר
  • רצף ניקיון נוכחי: 48 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 794
9625 כתב on 11 אפר' 2024 09:27:


אציין בקצרה את הנושאים איתם אני מתמודד העולים בזכרוני כעת:
- בדיקת המיילים כל מס' דקות
- חוסר רצף במשימות העבודה וכתוצאה מכך חוסר מוטיבציה [בעבודה, ואולי משליך על התאוה]
- תנוחת ישיבה ממושכת שלפעמים תורמת להתחממות.


שמתי לב פעמים רבות שכנראה מחנה משותף חזק לכל המתמודדים זה הפרעת קשב. - אין ספק שבדיקת מיילים כל כמה דקות, וחוסר רצף, זו תופעה משותפת, שמובילה בסוף לבדיקה של מה אפשר להגיע עוד במחשב, מה החסימה חוסמת ומה לא. 
גם אני יושב מול המחשב כמעט 24/6 [הפסקות קצרות לשינה  ואכילה]. אני בהחלט מוצא אצלי שזה חלק מהבעיה. עובד על זה. שוקל בהחלט אולי לנתק את המחשב מהרשת רוב הזמן ולפתוח רק בזמנים מסומים לבדוק את המיילים וכו', למעשה הרבה פעמים אני צריך את הרשת, לכן לעת עתה אני לא עשה. לא יודע בעצמי האם המחשבות שאני צריך את הרשת הינן מחשבות נכונות או שהם מגיעות מכוח הרע.

תגובה: יומנו של אפי לפני 7 חודשים, 3 שבועות #150687

  • 9625
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 243

שלום חברים יקרים ואהובים!
אני רוצה לשתף, שאני קצת שמח וקצת עצוב. סליחה, מאוד שמח וקצת עצוב.
קצת עצוב, שאני לא יודע לתחזק קשרים עם אנשים. אפילו עם הספונסר שלי שהוא מאוד חכם ומאוד מכיל, אני לא מצליח לתחזק את הקשר. 
ומאוד שמח--- שמצאתי מאמן אישי שנוטל כיס של זהובים בשכרו, [סתם בצחוק, זה לא עד כדי כך יקר......] והתשלום מחייב את הרצף והרצינות. 
נכון, שהמאמן לא אמור לדעת על ההתמודדות שלי בתחום ההתמכרויות, אבל אני מאמין [וגם מרגיש] שכשהחיים שלי יהיו יותר רגועים זה 'ישפריץ' גם על ההתמכרויות שלי.
ביי חברים, אוהב אתכם!
אפי שטרויזלמאכער

כלל בחיים:
במקום לקב!ע, אי אפשר!
תשאל, איך אפשר?
תנסה! מקסימום, תצליח........

9625fe@gmail.com

תגובה: יומנו של אפי לפני 7 חודשים, 3 שבועות #150718

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 468 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2110

אוהבים אותך אפי
אתה אח לדרך
נהיה בקשר

תגובה: יומנו של אפי לפני 7 חודשים, 3 שבועות #150738

  • 9625
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 243

היי חברים!
רוצה לעדכן על קושי שאיתו אני מתמודד שנים רבות.
אני חייב להיות צודק.
כתבתי משהו בפורום שלא מצא חן בעיני שנים מן החברים. וקבלה בידינו, שכנגד אחד שמגיב ישנם כמה וכמה שחושבים כמוהו ולא טרחו לכתוב תגובה.
[דרך אגב, זה אמור גם בכיוון חיובי. וחשוב לזכור את זה במקרים שיכולים להכניס אותנו לדכאון בטעות.]
בכל ויכוח, אני משתדל לא ליטול צד לפני שברור לי שאוכל להוכיח אותו בברור. וכאשר נודע לי שאני טועה, אני נכנס למרמור וכעס. 
נכון, היום זה לא קרה. כי כבר עליתי על המודעות הזו. אבל, יש עוד הרבה עבודה עצמית.
אנא עידודכם [לא, אני יודע שקשה לכתוב תגובה, אבל לפחות לייק....אנא מכם....].

כלל בחיים:
במקום לקב!ע, אי אפשר!
תשאל, איך אפשר?
תנסה! מקסימום, תצליח........

9625fe@gmail.com

תגובה: יומנו של אפי לפני 7 חודשים, 3 שבועות #150740

  • mose
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 231

כל הכבוד שאתה מודע לעצמך ומסוגל לדבר על זה ככה 
שיהיה בהצלחה

תגובה: יומנו של אפי לפני 7 חודשים, 3 שבועות #150741

אפי היקר,
אוהבים אותך מאד.
קיבלת ממני גם לייק  וגם תגובה.
לגופו של ענין, כשמישהו אומר משהו לא כמוך זה לא מחייב שאתה טועה. זה נשמע מדבריך שכביכול כאשר אמרת מישהו ואדם אחר אומר אחרת ממך אז באותו רגע נודע לך שאתה טועה, ואז אתה נכנס למרמור. למה לך להחליט שאתה טועה?
יכול להיות שהשני טועה!!!

אסירות תודה לאבא אוהב ששומר אותי נקי מ - י' ניסן חודש הגאולה ה'תשע"ה

........................................................................................................


מודה אני לך שאתה הוא ה' אלוקי ואלוקי אבותי לעולם ועד, צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור. נודה לך ונספר תהלתך, על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל ניסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהריים, הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך מעולם קוינו לך.

יומן המסע שלי - מתחיל שוב וצועד לאלוקים  או כאן.          הפוסט שלי ב"הצג עצמך"  או כאן.      המשפחה שלנו - משפחת "שמור עיניך"  או כאן

תגובה: יומנו של אפי לפני 7 חודשים #150895

  • 9625
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 243

בוקר טוב חברים יקרים, אחים למסע ושותפים לדרך!
אתמול, הרגשתי התקדמות משמעותית בעבודה שלי עם הדחפים. 
אחד הצמתים הקשים יותר שהיו לי, היו במפגשים שלי עם נשים הנמצאות בטריטוריה שלי. בתקופות בהן החזקתי רכב, כשהייתי לוקח אשה בטרמפ, היתה לי יותר התמודדות מולה. אשה שנמצאת אצלי בבית, כנ"ל.
[אני יודע שהמחשבות הללו לא הגיוניות. אבל לך תסביר למכור מה הגיוני ומה לא.......]
ואתמול, באתי בשעת ערב מאוחרת לביתי כאשר אשתי לא היתה שם והשאירה בייביסיטר. כשנכנסתי, יכולתי להפיק סיפוק אסור בלי לעורר שום חשד או תהיה. 
אבל--- הרגשתי שזה קטן עלי! נכון, היא בבית שלי. ויש לי סיבה טובה [???] לנצל את העליונות שלי כבעל הבית להפר את הפרטיות שלה. אבל זהו. אני גדלתי.
תודה לד' ולאתרא קדישא הדין!!!!!!!!!

כלל בחיים:
במקום לקב!ע, אי אפשר!
תשאל, איך אפשר?
תנסה! מקסימום, תצליח........

9625fe@gmail.com

תגובה: יומנו של אפי לפני 7 חודשים #150898

  • mose
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 231

וואו אני בהלם מהעוצמות שלך להחזיק מעמד

לכבוד פסח שני לפני 7 חודשים #150909

  • 9625
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 243

היי חברים, אני מצטט קטע שקיבלתי מחבר יקר שנסוב של פרשת פסח שני, אבל אקטואלי תמיד



פֶּסַח שֵׁנִי - לָמָּה נִגָּרַע?
וְזֶה בְּחִינַת פֶּסַח שֵׁנִי ... שֶׁבָּזֶה מְרַמְּזִין שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא טָמֵא, אוֹ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה מְאֹד מֵה' יִתְבָּרַךְ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמוֹעֲדוֹ - שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ תָּמִיד כַּסֵּדֶר בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ כָּרָאוּי לְאִישׁ יִשְֹרָאֵל - אַף עַל פִּי כֵן אִם אֵינוֹ מְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מֵחֲמַת זֶה, וְהוֹלֵךְ אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה לִדְרֹשׁ אֶת ה', וְשׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ: "לָמָּה נִגָּרַע לְהַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה'?"', 'כִּי אַף עַל פִּי שֶׁטִּמֵּאתִי אֶת נַפְשִׁי וְנִתְרַחַקְתִּי מֵה' יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי שׁוֹאֵל עֵצָה וְתַחְבּוּלָה אֵיךְ לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ עֵצָה גַּם בִּשְׁבִילִי אֵיךְ לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁהָיִיתִי טָמֵא וּבְדֶרֶךְ רְחוֹקָה מֵה' יִתְבָּרַךְ' - וַאֲזַי ה' יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים עָלָיו, וְזוֹכֶה עַל יְדֵי זֶה לְתַכְלִית הָעֲלִיָּה, וְזוֹכֶה עַל יְדֵי זֶה לְהוֹסִיף פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה.
(ליקוטי הלכות, גבית חוב מיתומים ג', אות י"ח)

כלל בחיים:
במקום לקב!ע, אי אפשר!
תשאל, איך אפשר?
תנסה! מקסימום, תצליח........

9625fe@gmail.com

תגובה: יומנו של אפי לפני 6 חודשים, 2 שבועות #151067

  • 9625
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 243

אין לי הרבה מה לומר. אבל הפורום מחבר אותי לעבודה על ההתמכרות, אז אני רוצה קצת לשתף.
אתמול, ברגע של חולשה, בדקתי איזשהו גבול, ומצאתי לצערי פירצה קטנטונת. התסכול והמבוכה שלי למכור את עצמי במחיר כל כך זול ליוו אותי הרבה זמן.
אבל, לפתע שמתי לב שאם אני לא נותן למחשבות הללו להציף אותי יותר מדי, אלא כשהן עולות אני מסיח את דעתי בכח למשהו אחר, נהיה לי טוב יותר. נעים יותר. לא כדי להתכחש, אלא כדי להתקדם.
איך הסחתי דעת? התבוננתי בכפתור החולצה שלי וניסיתי להבין מה הרדיוס של העיגול הפנימי ומה הרדיוס של העיגול החיצוני. אל תבחנו אותי מה היתה התוצאה...
בנימה יותר רצינית - לבושתי אני חשתי קצת במצב של עבירה גוררת עבירה. מין מצב כזה שאין לי חשק להתמודד כמו קודם. מאמין ומקווה שאחרי ששיתפתי אתכם יהיה לי קל יותר להתרומם בחזרה.
ביי! אוהב אתכם!

כלל בחיים:
במקום לקב!ע, אי אפשר!
תשאל, איך אפשר?
תנסה! מקסימום, תצליח........

9625fe@gmail.com

תגובה: יומנו של אפי לפני 6 חודשים, 2 שבועות #151069

  • mose
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 231

בהצלחה אפי היקר
אל תשכח שבקרב הזה ניצחת בסופו של דבר 
אלוף.

זמן ליצירת דף: 0.78 שניות

Are you sure?

כן