פֶּסַח שֵׁנִי - לָמָּה נִגָּרַע?
וְזֶה בְּחִינַת פֶּסַח שֵׁנִי ... שֶׁבָּזֶה מְרַמְּזִין שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא טָמֵא, אוֹ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה מְאֹד מֵה' יִתְבָּרַךְ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמוֹעֲדוֹ - שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ תָּמִיד כַּסֵּדֶר בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ כָּרָאוּי לְאִישׁ יִשְֹרָאֵל - אַף עַל פִּי כֵן אִם אֵינוֹ מְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מֵחֲמַת זֶה, וְהוֹלֵךְ אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה לִדְרֹשׁ אֶת ה', וְשׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ: "לָמָּה נִגָּרַע לְהַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה'?"', 'כִּי אַף עַל פִּי שֶׁטִּמֵּאתִי אֶת נַפְשִׁי וְנִתְרַחַקְתִּי מֵה' יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי שׁוֹאֵל עֵצָה וְתַחְבּוּלָה אֵיךְ לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ עֵצָה גַּם בִּשְׁבִילִי אֵיךְ לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁהָיִיתִי טָמֵא וּבְדֶרֶךְ רְחוֹקָה מֵה' יִתְבָּרַךְ' - וַאֲזַי ה' יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים עָלָיו, וְזוֹכֶה עַל יְדֵי זֶה לְתַכְלִית הָעֲלִיָּה, וְזוֹכֶה עַל יְדֵי זֶה לְהוֹסִיף פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה.
(ליקוטי הלכות, גבית חוב מיתומים ג', אות י"ח)