מה נשמע חברים?
הרבה זמן לא כתבתי. אבל כמעט על בסיס יומי מילאתי מעקב וכן מפעם לפעם עקבתי אחרי הודעות. משמח לראות כל כך הרבה אנשים שרוצים איכות חיים ברצינות.
בעקבות החלטה שלי לעזוב את מקום העבודה, בו עבדתי על מחשב, תדירות הביקורים שלי באתר ירדה ולכן ההודעות פחתו. אבל יש בצעד הזה הרבה תועלת גם ללא שיתופים אישיים בפורום.
לפני כשבועיים נכנסתי לצרכנייה כלשהי, ומיד 'קפץ' עלי סוכן כרטיסי אשראי ו"הציע" לי מתנה - 8% הנחה בהצטרפות למועדון. נאמן להחלטה שקיבלתי לפני כשנתיים, שללתי את ההצעה מכל וכל.
לשאלתו הסברתי, שכרטיס אשראי לא נותן לאדם כסף, אלא נותן הלוואה למשך מס' הימים הנותרים מיום ביצוע העסקה עד יום החיוב החודשי, ובבוא היום הגדול והנורא יש לפרוע את אותה הלוואה. לא אלאה אתכם בפרטי הויכוח שהתפתח בינינו [בסוד אני יכול לגלות שאת רובו אני לא זוכר....] אבל יצאתי מהסיפור בתחושה מנצחת. תחושה של אדם שיודע מה הוא רוצה בלי להתבלבל. 
אבל, וכאן מגיע ה'אבל' הגדול, לפתע הרגשתי מאוד רע עם עצמי. כי האדם הזה הוא אינטליגנט. והצלחתי עליו. ואילו אותו מלך זקן וכסיל, לא תמיד אני יכול עליו. לפעמים אני מגיע למקומות שמסכנים אותי, ואין לי את העוז לומר לאותו קול פנימי שזה הלוואה עם פרעון מאוד יקר. 
אולי? אולי יום אחד גם זה יבוא?
ביי חברים! אוהב אתכם!