ממה שאני מכיר על עצמי, רק אחרי תקופות נקיות של כמה חודשים, אם מזניחים הרגלים טובים. אצלי זה היה בעיקר התבודדות וספורט.
החזרה קורעת לאט לאט עם הרגלים שמתרופפים ואז מגיע משבר והנחמה זמינה..

יומן מסע יקר רוצה לחלוק 
לפעמים נמאס לי רוצה לברוח להשתולל לא לשמור על הנפש לא לשמור על הגוף לחדול מכך הדרך הטובה שבחסדי ה אני ב''ה.

מה לעשות איך לפרק את הדברים של יעכבו שלא להיכנס לבדידות לריכוז עצמי לחוסר נתינה לאגו?

תודה על הדברים אכן שמירה על הרגלים נקודה חשובה עבורי בפרט על הרגלים טובים יום יום
בהתחלה הייתי כותב כמה פעמים בשבוע כיום פחות.
נדרש להתחזק ביעד מדדי ויראלי.

הרעיון של ספורט הוא רעיון ממש מעולה.
רק נדרש להתחיל 

נשמע שכמו רבים וטובים מאיתנו, או כולנו בעצם, חזרת/הגעת לשלב השינוי של חוסר במוטיבציה. זה קורה לכולם, זה נורמלי.
מה יכול לחזק אותך? מה יכול להוסיף לך מוטיבציה?
אני מאוד אוהב להתאמן בדיבורים של אהבה וחיזוק פנימיים. לכתוב אותם, לומר אותם, להתפלל עליהם, ולתכנת את המוח שיחשוב בצורה מעודדת ומדרבנת חיובית.

מה אתה חושב?