אני קורא את כל התגובות שלך, והן חשובות לי מאוד. אני מבטיח לענות על הכל. רק עכשיו הזמן קצת דוחק אז אענה על חלק קטן מהדברים ובשבוע הבא נמשיך.
תשמע אני בהלם ואני מרגע לרגע מקנא בך יותר ויותר
אני שאול בכנות נטו בשביל לדעת !
איך יכול להיות אדם שהיה מכור לזה ( פו' קשה) והיום אתה נגעל מזה ואפילו אין לך משיכה לזה
אני לא מאמין שיבוא יום ואני יגיד לעצמי איכס זה מגעיל ואין לי משיכה לזה
(אני כן במצב טוב יותר שהמשיכה שלי לזה הרבה פחות מפעם,הבעיה שבמקום המשיכה לזה אז התגבר לי המשיכה למגע פיזי...)
אבל עדיין זה לא דוחה אותי ואני כן אומר לעצמי זה אולי יפה ומהנה אבל לא שווה את זה וכו'...
אגב במהלך השנה הזאת גם לא היה לך משיכה לקשה או שזה הלך וירד עם הזמן?
אני אתחיל בשאלה האחרונה בציטוט הזה: הייתה לי משיכה השנה לקשה והיא הלכה ונחלשה, עד שבסופה של השנה לא נשאר ממנה דבר, נשאר רק הגועל.
אני חושב שמה שכתבת בסוגריים שאתה נמשך למגע במקום לפורנו קשה זה לחלוטין סימפטום של החלמה. ככה נברא האדם, הוא לא נברא להיות מציצן של סרטונים.
לגבי מה שאמרת שאתה תופס את הסרט הזה כיפה ומהנה ולא דוחה: אם אתה צופה בסרט כזה בלי להגיע לפורקן במשך זמן ארוך, אתה מבין שמדובר בשעמום נורא, הסרט כשלעצמו הוא לא סרט טוב, לא יפה או מעניין. פחות או יותר כמו לבהות שעתיים על בשרים מתנדנדים באיטליז. הוא מהנה רק עד כמה שהוא מקושר אצלנו במח לתחושת הפורקן.
(ובהמשך היומן אספר מה נמשכתי בכל זאת לעניין)
אגב, זה הנס שלי, שהסרטים האלו נעשים בצורה גרועה כי יודעים שהמשתמשים ישתמשו בכל דבר זבל. אם היו גאוני פו׳ קשה כמו שיש גאונים בקולנוע הרגיל - שיודעים לעשות משהו שבאמת מרגש ויפה, לא היה לנו סיכוי. שה׳ יעזור שאף אחד לא יצליח בזה...