מותר להתפלסף פה קצת?
הבנתי אתמול משהו על המיתוס של הפורנו והפולחן שלו. ולמה אנשים, לא רק רווקים בודדים, מעדיפים לצפות בו מאשר לנהל חיים נורמלים.
במקור המין הוא דבר שווה לכל נפש, ביטוי מהנה לאהבה שמביא ליצירת בני אדם חדשים, דבר מפליא כשלעצמו. הוא נועד להיות דבר אינטימי בין שני בני אדם, לא נחלת הציבור. לעומת זאת המין המצולם, המפורסם בציבור, הוא ביטוי שמבודד את ההנאה ומציג אותה כמושא להערצה, הוא מציג כמו סרטים אחרים בקולנוע חוויה שהיא מעבר לחיי האדם הפשוט. ממש כמו בסרטי מתח והרפתקאה הוא מציג מעבר לעולם אחר ״קסום״ בו ההנאה מוצגת גדולה מהחיים והופכת למושא פולחן. המשתתפים הם אלים שחיים באולימפוס של זימה, מציעים הצצה לגן עדן תחתון. כמובן שזו אשליה, החיים של האנשים האלו לא מעוררים באמת קנאה, הם אנשים שהולכים ונשברים ונהרסים ויש לזה הרבה עדויות. אבל כמו בפולחן אלילי, כנעני או אצטקי, אנחנו בוחרים קורבנות אדם מן המובחר, סוגדים להם ואז שוחטים אותם. מטרת הפולחן האלילי ליצור אקסטזה ציבורית, להוציא את האנשים מהיום יומיות אל חוויה גופנית שהיא כמעט ״חוץ גופית״. כך הפורקן המיני משמש פה כטקס מעבר, כהתעלות כביכול מחוץ לתובענות האפרורית של החולין, ממש כמו החוויה הדתית.
כמו בכל דת נוצרות ״קאסטות״ מעמדות של הפולחן - יש ״כוכבים״ שהם הכהנים/אלים, יש את המעמד של ״פשוטי העם״ אלו הצרכנים שמנהלים חיי מין ״רגילים״ לצד הצריכה של פורנו, יש מעמד של ״האסורים במגע״ אלו האינסלים הבודדים שיכולים להגאל מיסוריהם על ידי הדבקות בכהנים דרך המסך. גם זה לא חדש, בבבל ביוון וגם בכנען היו ״כהנים״ קדשים וקדשות שכיהנו במעמד רם של טקסי זימה לפשוטי העם.
זו הדת הפורנוגרפית.
כאשר נער מציץ פה ומציץ שם, זו מלחמת היצר נגד הרוח. זה בעצם המצב הנורמלי של בני אדם מאז ומעולם. אבל כאשר אדם מבוגר נשוי משתמש בפנטזיה של האולימפוס הפורנוגרפי - זה כבר לא החומר נגד הרוח, זה רוח נגד רוח, זו עבודת אלילים נגד רוח האמת. האמת היא מה שכתבתי בתחילה - המין הוא ביטוי מהנה לאהבה שיוצר בני אדם חדשים. ולשם אנחנו רוצים לשוב. להיות אנושיים וגאים באנושיות שנתן לנו אלוהי אמת.
סליחה על ההתפרצות הפילוסופית... אני יודע שזה לא פורום לביקורת תרבות, אבל זה עזר לי להבין משהו לגבי המאבק שלנו
