הלב שלי איתך נשמה
פתחת את האשכול הזה לפני 6 ימים עם הרגשה טובה, "תקופה הכי טובה", וממש יום למחרת כתבת על תחילת מערבולת הנפילות.
זה מראה לנו עד כמה התאוה היא חלק מאיתנו, וגם התאוה צריכה לפעמים מנוחה... לפעמים יש ימים נקיים טכניים, בלי הרבה נסיונות וקשיים, וזה גורם לנו להוריד הילוך ולהפסיק להשגיח חזק, כי הרי אנחנו נקיים, ואז באה הנפילה הגדולה... בימים כאלה אין לנו עצבים לשמוע על זהירות ושמירה, כי הרי "אנחנו כבר נקיים" [ולמרות שכבר עשרות פעמים היינו בגלגל הזה...].
התאוה היא כמו חתול שממתין לטרף, הוא יכול לעמוד משך זמן ניכר בלי לזוז, עד שהוא רואה שהציפור במצב לא זהיר, ואז הוא קופץ עליו...
לפעמים, ימים בלי נסיונות, זה לבד הניסיון... אסור לנו לשכוח גם בימים השקטים שאנחנו עדיין במלחמה, אולי במצב של הפסקת אש קצרה, אבל המטוסים וספינות המלחמה עומדים בהיכון...
תתחזק אחי, תתאושש קצת ותתמקד רק על היום בלבד, או על כמה שעות. כשתהיה יותר מפוכח תוכל לראות במבט יותר מקיף ופנימי מה עוד אתה יכול להוסיף.
מחזיק לך אצבעות ומקווה לשמוע ממך בשורות טובות.
