שבע יפול צדיק וקם....
לא להלחץ, לא להבהל....
כך את הנפילה כעוד תמרור דרך שצריך ללמוד ממנו בדרך אל היעד....
אוהב..

נ.ב. מנסיון העבר במשך שנים היו לי נפילות מיד אחרי ימי התשובה עם התפוגגות הלחץ והמתח הנפשי, השנה נלחמתי בכל הכח לא להכנס למקומות כאלו של מתח, לחץ והבטחות, בידיעה שזה מוביל למקום שממנו השי"ת הכי לא רוצה שאני אהיה...

הפעם דוקא, זה היה 'למרות' ולא 'בגלל' מתח וכדומה.

בעז"ה אני ממשיך בעליה.

אני מעדכן (לעצמי?!..) שהמצב בסדר ברוך השם,
אחרי החגים, הרגשה מרוממת מאד, בעז"ה גם הלאה כך.
כמובן שאני צריך לעמוד על המשמר שלא ליפול, יהיו נסיונות, עלולים להיות תחילת נפילות.
המשך עדכונים יבואו בעז"ה.

חזק ואמץ!!!

אלווףףף

קשה, קשה..
המלחמה אינה פוסקת, התשוקה קיימת עמוק, וכשמגיעים כל מיני קשיים יש פחות כח להלחם איתה.
עיקר הנסיון שלי זה פשוט עם נשים ובעיקר בחורות ברחוב, צנועות, אבל זה נסיון.

דבר ראשון אסור להרפות וגם לא להיבהל, יש פה חברים שהיו במצבים הרבה יותר חמורים ומצאו את החופש.
אני חושב שמאוד יעזור לעבוד עם תוכנית מסודרת, יש גם באתר והכי טוב להתייעץ עם מנהל האתר.
חזק ואמץ

תודה על התגובה,
אני חושב שאתה צודק מאד בקשר לתוכנית מסודרת, הנושא הזה הוא חולשה שלי, אני נוטה לפעול כש'מפעילים אותי'
אגב, מה שכתבתי הוא תיאור מצב מתמשך, הסיבה העיקרית היתה 'דאגה בלב איש ישיחנה' (נזכרתי בסיפור יפה על ה'שפת אמת' מגור, היתה אצלו בבית - כנראה בשנים הראשונות יותר של ההנהגה - עניות נוראה אבל אף אחד לא ידע, הוא הזהיר את הרבנית ובני הבית שלא לספר לאף אחד, יום אחד קרא לאיזה חסיד ממקורביו שהיה אדם אמיד, וסיפר לו על המצב, ההוא נחרד ואמר מיד אני מפריש מחצית מהוני עבור הרבי, ענה לו השפ"א: חס ושלום, לא אקח ממך פרוטה, וגם הזהירו לבל יתוודע ממנו שמץ לאץ אחד, אז תשאל למה אני מספר לך? משום 'דאגה בלב איש ישיחנה' סיים השפ"א. את הסיפור ראיתי בספר 'זכרונם לברכה').