האם לא עדיף לחשוב כך ולהשתמש באמצעי-מניעה מאשר להכנס לשאננות ש"הנה הגעתי סוף סוף אל המוחה ואל הנחלה" ולהכנס לשאננות??!!

בס"ד
רוצה לחיות יקר!
אצלי יש בעיה גדולה כשמצטברים לי ימי נקיון
נראה לי ש"כבר עליתי על הסוס"
וזה הדבר הכי מסוכן בתוכנית הזו...


אם זה מעניין אותך...
forum.gye.org.il/index.php?topic=1630.0

47

אוהבים,
אני לא יודע למה כשאני מחפש להתקשר לחברים אני לא זוכר ממך,

אוהבים אותך!!!

האפס הזה הוא טיפה מטעה. ברשותך אציג כיוון שונה.
האם לנייר לבן חלק, שהוא הרקע לציור, נקרא אפס?
הצעד הראשון - הקרקעית מטרתה לרוקן אותנו מכוחות עצמנו, זוהי הכנה לנוכחותו של אלוקים.
בחינת העדר קודם להוויה.
אי אפשר לדלג על זה. כל פעם שאני מתחיל להתרברב אלוקים מאפס אותי. מחזיר אותי לפרופורציות. מזכיר לי היכן אני מתחיל והיכן מסתיים.
אז אני לית לי מגרמי כלום, אני מפסיק להסתיר את אלוקים. רק על מגרש שטוח (קרקעית) חלק ניתן לבנות את הבניין של 11 הקומות הבאים.
אז האפס זה לא סטטוס. ולא ניקוד. ולא ציון. ולא מדד למי אתה. ולא שומא לערכין. ולא מד נקיות. ובטח לא מד החלמה.
האפס הוא התפיסה שרק עליה ניתן לבנות את הבניין הרוחני. זה לכתחילה לאחוז באפס.

מאחל לך שבעז"ה בעזרת הכוח העליון שהכנסת לחייך, גם תוכל להגיע לתוצאות. למה תוצאות? לא יודע. כנראה אנחנו לא נקיים מפגמי אופי.
אוהב
הושיעה

רוצה לחיות. אפס לא אומר אפס מאופס. אם היית נזיר אז הימים הראשונים יפלו. פה היתה לך נפילה בודדת אחרי 47 יום!

כשכותבים או מציירים משהו אפשר לצייר אותו שחור על רקע לבן כלומר לצייר את היש (כמו שעושים בד"כ) או לצייר את כל הלבן (בשחור) כלומר לצייר את האין.
אז מאחל לך להסתכל על הלבן (היש, הנקיות) שמקיפה את האפס השחור הזה.
(הרעיון לקוח מספר יפה של שי צ'רקה "אל ג'אזר והצייר").

תודה חברים.
ובכל אופן. כן. אני מרגיש אפס. בשביל מה זה היה צריך לקרות.
קשה לי לקבל את זה.
היום יום אחד.
תודה שאתם אתי בדרך.

שוב אפס

יום חדש מפציע.
בתפילה ובתחינה, שאזכה לסיים אותו בנקיות.

יומיים בחסד אלוקים.
אסיר תודה לאלוקים על זה.
ועל עוד המון דברים טובים שהוא עושה אתי.

בס"ד
רוצה לחיות יקר!


קשה לי לקבל כשאתה מציג את זה כ"אפס"
ומה עם כל העבודה הקשה עד עכשיו?

אסיר תודה על ששה ימים נקיים.
בבקשה ללילה שפוי ומחובר.
תמשיך אבאל'ה להיות אתי, זה עושה לי טוב.
נעים לי בקרבתך.

הלוואי אמן.
אוהב.