אני לא חסר אונים מול התאווה, אני סמרטוט מולה. היא רק מציצה מהחלון, ואני רץ לפתוח לה את הדלת הראשית. כל מריבה קטנה (או גדולה) מתנקזת לאותו מקום, גם כשנראה שטוב והרגשות מציפים אותי אני רץ לאותו מקום. אני נכה, לא מסוגל להתמודד עם עצמי, עם מהות. אני שבור אחרי הנפילה האחרונה שלי. היא הייתה מתוכננת, דיברתי עם שלוש חברים ולא הצלחתי לצאת מהריכוז העצמי. איך אני ממשיך? איך אני קם על הרגלים? אני לא יודע מה לאמר לעצמי. אני מקווה שהיום הזה כבר יגמר ואוריד את הראש על הכרית, שוב לבד... אני מקווה לקום מחר ליום יותר טוב. אני יודע שאני יכול להשפיע שהיום שלי יהיה יותר טוב בזה שאמסור הכל לאלוקים, אבל אני לא רוצה. אני יודע שמה שהוא יחליט יקרה, אבל אני יושב לו עם היד על השעון ומצפה שיעשה הכל בזמן שמתאים לי.
אֵלִי,
תֵּן בִּי אֵת הַשַּלְוָוה - לְקָבֵּל אֵת הַדְּבָרִים שֶאֵין בִּיכוֹלתִּי לְשַנוֹתָם,
אֶת הָאוֹמֶץ - לְשַנוֹת אֵת אֲשֶר בִּיכוֹלתִּי,
וְאֵת הַתְּבוּנָה - לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם.
רצונך יעשה ולא רצוני (גם בזמן שאתה תבחר).
אני מתחנן, אלוקים, תן לי לסיים את היום בשפיות. תן לי כוחות להמשיך לצעוד בדרך שתחזיר אותי אליך.  :'(

אוהבים אותך

(מזדהה).

|אצבעות|

תודה לך על אלוקים על יום מחובר. הייתי היום  בקבוצה וחבר אמר לי שהחיבור יום אחרי שימוש הוא הרבה פעמים תוצאה של שימוש. אני אלך עוד מעט לישון ומתפלל לסיים את היום הזה בנקיות.
בחסד אלוקים לא מובן בכלל עם הדברים שאני עובר - אני נקי כבר יום ו-10 שעות

יש בזה משהו. חיבור מתוך שימוש

אני מתחיל במעידות. ביום של קבוצה משום מה נורא קשה לי. אני מתחיל לעשות פעולות. אלוקים קח ממני את האובססיה. תן לי למצוא בך מה שאני מחפש בתאווה.

רק עכשיו יש לי את הכוח לכתוב. יומיים של מעידות וחיפוש הסתיימו אתמול בנפילה. אבא אוהב שומר אותי נקי בכוחו ולא בכוחי כבר 40 דקות ו19 שעות. מתחנן לעוד 24 שעות של שפיות ונקיות

נפלתי שוב. אני צריך להתחיל לבקש עזרה אמיתית. כרגע אני לבד לא מסתדר. אני חייב מישהו שינהל לי את החיים. אלוקים, אני קורא לך.
הגיע הזמן לצעוק בקול גדול: די!

נפילה כואבת נוספת. אני קורא דברים שכתבתי היום ולא מאמין שאני כתב אותם. קשה לי. איך אצא מהמצב הנוראי שלי? אני עמוק בבוץ ולא מצליח להרים רגל. אני אמור להתפלל לאלוקים. אבל מרגיש שהוא רחוק.

אהובי.
אוהב אותך וכואב איתך.
לפעמים אנחנו צריכים להתעלם מהרגשות שלנו. לקום. לנער אבק. ולהמשיך.
בהצלחה.
שנמצא אותו היום.

חוזר יקר
אל תתיאש וזה יבוא
אם לא היום אז מחר
ואם לא מחר אז מחרתיים
אבל אתה תצליח
מריחים את זה דרך האייפון שלי

הייתי אומר שמהפה שלכם לאוזניים שלו. אבל אני יודע שאני צריך להתחנן בפניו. אני צריך לעבוד את הצעדים כאילו הכל תלוי בי, ולהתפלל כאילו הכל תלוי בו.
בינתיים הערב מתמודד על תואר הערב הגרוע של השנה, אני בבית עצבני על שתי נפילות, שומר על ילדים שלא רוצים לישון ומנוהל מהודעה של אישתי שאנחנו בדרך לגירושין. איך אני מצליח להתפלל שלא תצא מזה נפילה שלישית היום?
אלי,
תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם.
אומץ לשנות את הדברים שביכולתי,
ותבונה להבחין בין השנים.
רצונך יעשה ולא רצוני.
קח את הזמן אלוקים, אני כבר לא עומד לך עם סטופר. כי אם אני הייתי מכניס את עצמי למצב כזה, לא היה לי שום פתרון לצאת.
ושלח לי חיזוקים דרך חברים. אני צריך אותם. אני יודע שהם שליחים שלך.

|אצבעות|

אלוקים,
תודה על יומיים של נקיות. אני כותב כאן 5 דקות אחרי שבת, אבל אתה יודע שדיברתי איתך בכל היומיים האחרונים. אני רחוק מהבית. מתגעגע למצב שהיה לפני שנכנסתי להחלמה, ומנסה לזכור שאין למה להתגעגע, המצב אז לא היה שפוי בכלל. כמה הייתי משלם היום כדי לחזור שלושה חודשים אחורה. כמה דברים הייתי עושה אחרת. אבל אתה הבמאי, נכנסתי להחלמה בזמן שאתה רצית, עשיתי טעויות, כנראה, כי אתה רצית. ועכשיו אני לבד כי אתה רוצה שכך יהיה. אני לא אבקש ממך שתסדר את המצב, כי הוא כבר מסודר כמו שרק אתה רואה. אני אמשיך להתפלל לשני דברים. נקיות ושלווה, תעזור לי לזכור בכל רגע נתון שאתה יודע מה טוב ונכון, ואתה מנהל את העולם בדרכך.
שיהיה שבוע טוב,
חוזר לאבא. אוהב.

אוהב.
מתרגש כל פעם מחדש מהיכולת שלך לשמור על התוכנית למרות המצב האישי שלך,
ההכרה שאין דבר גרוע יותר מלחזור לתאווה, היא משהו שאני צריך לשמוע עכשיו. תודה.
אתך בדרך, מקווה שאבא שבשמיים ובארץ יתן לך להבין לאן הוא רוצה לקחת אותך...

חיבוק ווירטואלי()
נתן במתנה