אני ממשיך את הנדנדה. הפעם למעלה... מתפלל לאלוקים שאעבור גם את היום הזה. נקי כבר יותר מיומיים. לא מובן מאליו. אני מסתכל אחורה ורואה שאני משתמש בערך פעם בשבוע, עם מה שעובר עלי היה עובר עלי לפני שהגעתי לתוכנית הייתי חוצה כבר כמה וכמה גבולות...
תודה אלוקים על עוד יום נקי שהצלחתי לסיים בכוחך. אני מתחנן לסיים גם את היום הזה נקי. כדי שאוכל להתקרב אליך ולהוות עדות לכוחך העצום.
חוזר לאבא.

נפלתי.

גם אני עכשיו אחרי נפילה חמורה.
הבה נתחזק, אסור לנו ליפול לבור שיצר כל כך "עובד" עליו.
חזק ואמץ על מה שהצלחת לעשות עד עכשיו. כל יום הוא לא מובן מאליו.

נפלתי שוב

מצטרף להודעה שלך..
אגב, בחתימה שלך כתבת שבע"ה לא תיפול יותר מרצון לתאווה.
אני תולה את עצמי הרבה במשפט הזה, ולכן אני אשמח לדעת איך הוא מתבטא מבחינתך

דרך אגב... שכחתי לדווח על נפילה לפני כשעה.

אוהבים אותך

דיברתי קודם עם חבר. סיפרתי לו שאני במצב מבולבל ןמנותק וכו וכו...
ןאז התחלתי לדון ולשאול בעומק נבכי סוגיות ההחלמה והמניעים ופגמי האופי.
הוא חתך אותי, ואמר לי, קודם תתחבר, זוז מהתאווה...

וכלשונו הזהב:
אנקוט בפעולה של ויתור: וזה לא משנה מה, התנתקות מהאינטרנט, מחיקת הפייס, קבוצות מידע בווטסצאפ, מיילים בעייתיים, כיבוי מחשב, טלפון לחבר, או סתם פעולה הפוכה מהרצון...

מחיר הגיהנום יקר מדי. שנזוז יחד?

יאללה. זזים הלאה. הרבה זמן שאני מנסה להבין איך זה שהחברים הותיקים עובדים על כל התוכנית במקביל. כל יום אני מגלה משהו חדש, ושוכח את השניים הקודמים...
ועכשיו אני נזכר בהצהרה בקבוצות... סבב נקיות שבו כל אחד רשאי להצהיר על אופי התמכרותו ועל הצעד שבו הוא מתמקד. אני לא יכול לעשות את כל התוכנית במכה. אז היום אני מתמקד בויתור. אולי אפשר להזמין מאחד הותיקים פוסט בנושא של ההתמקדות בנקודה אחת... זה נראה לי גם תואם את המסורת החמישית - לכל קבוצה יש מטרה עיקרית אחת - לשאת את הבשורה שלה לסקסוהוליסט שעדיין סובל. ב12 &12 מופיע בהרחבה על המסורת הזו - טוב עשות היטב דבר אחד מאשר דברים רבים בצורה גרועה.
מקווה שהדברים יתבהרו לי...

בס"ד יום שני ו' אלול ה'תשע"ג
אלוקים,
אני מרגיש מלא ברגשות, והמשמעות של זה היא ריקנות עבורי. איך זה יכול להיות? מה הקשר בין מילוי ברגשות לבין לבין ריקנות. כנראה שלעולם לא אבין את המחלה שלי. אני כותב לך את המכתב הזה ברגשות מעורבים. מצד אחד אני מנסה להמשיך ולהתמיד בתוכנית. לנסות לכבוש עוד דקה ועוד דקה, מצד שני אני יודע שאני לא שולט בזה בכלל. והנקיות היא מתנה ממך. אני מתחנן שתתן לי את הדקות הקרובות בשלווה ובנקיות.
הבוקר אשתי שיתפה אותי בפחדים שלה ואני מרגיש שאני לא יודע להתמודד עם דברים כאלו, אני לא רוצה להיות במקום הזה, במקום של הבעל שעשוי לבגוד בכל רגע. במקום של אדם חולה שבטוח שהמין הוא הפתרון לכל צרותיו. אבל שם אני נמצא. ואין לי מה לעשות. בראת אותי בצורה כזו שאהיה חייב להיות מחובר אליך, אבל אני לא מרגיש שאני מצליח להתחבר אליך. אני מתחנן להתקרב עוד קצת, מבקש להפסיק לחפש את הפתרון במקום לחפש את הקרבה אליך בצורה העמוקה והאמיתית. אני יודע שכל דבר שקורה, צריך לקרות. מתפלל לקבל את זה באופן תמידי.
אני אסיר תודה על כמעט חמישה ימי נקיות. אני יודע שחלקם היו איכותים מהעבר, ואני מתחנן שתעזור לי לזכור שהם מתנה ולא בכוחי. (ואם אפשר בדרך קלה).
אני אסיר תודה על קשר חדש שמתפתח עם אשתי מתחת לפני השטח, פתאום אני מזהה משהו חדש.
אני אסיר תודה שהעולם שלי מתחיל להתמלא, שיש לי לאן ללכת כשקשה לי (אליך...)
אני אסיר תודה להרגיש שאתה שם, בשנים האחרונות לא הרגשתי אותך. אם חשבתי שאתה שם זה בדרך כלל היה בצורה שלילית ופתאום אתה פה, ברגע שאני מבקש ובאמת רוצה אותך.
אני מתחנן שתתן לי את הכוחות לכתוב תוכנית, לעבוד על הצעדים ולהשאר נקי. תתן לי את הכוח לעבוד את הצעדים כאילו הכל תלוי בי, ולהתפלל כאילו הכל תלוי בך. תתן לי את הנקיות כדי שאהווה עדות לכוחך האינסופי. לאהבתך אלי ואל כל בני האדם. תן לי לראות את האור שבכולם, לזכור שכולם בניך, ילדי האלוקים.
ותן לי לשמר את התחושות האלו, התחושות שיכולות להוציא רק טוב מהמצב שלי. אל תתן לי לשכוח אותך.
אוהב,
חוזר לאבא

אמן

בס"ד יום שלישי ז' אלול ה'תשע"ג
אלוקים אוהב,
תודה על הנקיות שאני לא מצליח להבין. זו מתנה שאין לי הסבר. אתה ההסבר היחיד. היום עבר עלי יום פשוט ולא פשוט. היה יום רגיל, לא היו דרמות, לא היו קשיים מיוחדים. אני לא יודע איך אוכלים ימים כאלה. אני פשוט מחפש ריגושים. מחפש חוויות. החלטתי לנסות לכתוב עבודת צעדים בכל יום כמה דקות, היום זה נמשך לשעה וחצי כתיבה של הצעד הראשון. ולא יכולתי לקבל את עצמי, לא יכולת עם ההשתקפות של החולה שהייתה שם, עם הרדיפה האובססיבית אחרי קשר, אחרי חום ואחרי הצורה שבה פרשתי את הדברים אחרי מין. כאב לי, הרגשתי איזה טירוף עברתי כל חיי. ואני עדיין עובר. הרגשתי מרוסק, לא כל מה שרציתי זה ליפול, ליפול לתוך איזה חור שחור. להעלם, להיות במקום שלא מצפים ממני ואני לא מצפה מעצמי. לא להיות. התקשרתי לחבר, לא היה לי כוח לעשות את זה, אבל עשיתי את זה. והוא התחיל לדבר איתי על זוגיות. הרגשתי ריק. מה הקשר זוגיות? רציתי לסגור את הטלפון, רציתי לצעוק "אני ריק! אל תדבר איתי על דברים אחרים. תמלא אותי" אבל פתאום הבנתי שהוא לא ימלא אותי, גם לא עוד אוננות. רק אתה יכול למלא אותי. אבל אני חייב להיות מחובר אליך. אז התחלתי להקשיב לו, והרגשתי שאתה שלחת אותו. שהשיחה הזו היא בדיוק מה שאני צריך. שזה מה שקשה לי, הזוגיות, העמידה מול שוקת שבורה בבית. העמידה מול מציאות שאין לי שום שליטה עליה. מציאות של חוסר אונים. הקשבתי והרגשתי איך עם כל מילה שלו אני נפתח לקבל גם אותך לתוכי. תודה על החוויה הזו. הייתי צריך אותה. תודה על שאני עדיין נקי. תודה על כל מה שיש לי בחיים, רק להיום.
תן לי כוח לעוד יום נקיות. אני מתחנן ממך כדי שאהווה עדות לכוחך הגדול. אני חושב שהיום הזה כבר היה עדות.
תודה על הכל,
אוהב,
חוזר לאבא

מתחיל שבוע שני לנקיות. אלוקים תן לי לסיים את היום הזה בנקיות. אני מתחנן, שחרר אותי מכבליי כדי שאהווה עדות לכוחך הגדול.

אמן
אוהבים

אני סקסוהליסט. הטבע שלי זה לאונן. ועשיתי את זה שוב.
מאפס.

אוהב ומעריך מאוד את הכנות שלך ואת האמונה שלך.

לפעמים עדיף לא להכביר מילים, יש מבטים שקשה להעביר דרך המקלדת
נתן במתנה.