נטישת היקר, אני לא מתערב בדיונים בינך לבין עצמך, אבל הרשה לי להגיד לך כמה מילים, שאולי יעזרו לך בדיונים שלך...
אני אוהב אותך מאוד, כי אני מרגיש שאנחנו בסך הכל נמצאים כמעט באותה נקודה, אז אני רוצה לשתף אותך עם מה שאני עברתי מאז שהצטרפתי לתוכנית.
נכון, עברה עלי שבוע רצוף של נפילות, אבל משום מה, בנפילות האלה הרגשתי הרבה פחות רגשות אשמה, אפילו לא חסמתי את האתר ממנו נפלתי ללא התייעצות עם הספונסר, פשוט אני יודע ש'אני' לא נמצא כאן בתמונה, אם אפול או לא אפול, זה לא 'אני' האמיתי, זה מישהי אחרת - התאווה - ששולטת עלי, כשאני נופל זה היא, וכשאני לא נופל זה בגלל שהיא לא תוקפת אותי, זה לא 'אני'. 'אני' לא נמצא במקום שאני יכול ללחום מולה, ועל כן אני לא חש אשמה כשאני נופל, ו'אני' לא נוטל שום יוזמה מעצמי מול התאווה, כי 'אני' לא נמצא שם, אני צריך לשאול את הספונסר שלי מה ה'אני' שלי צריך לעשות.
מה אני רוצה להגיד?, אני רוצה להגיד, שאולי, מה שאתה כותב שאתה מרגיש טכני, אולי זה בגלל שהמחלה פשוט לא תוקפת? אולי זה בגלל שהתאווה רדומה אצלך לעכשיו? אולי המינון של התאווה היא עכשיו על רמה נמוכה? ואם זה נכון (זה לא חייב להיות נכון, אבל אני כותב לך את זה שתיקח את זה בחשבון בדיונים הפנימיים שלך...) אז מה תעשה ברגע שהתאווה תצא בהתקפה חזקה, מה תעשה כשהיא תעלה את המינון?
בשביל זה יש את תוכנית 12 הצעדים! ולדעתי זו הזדמנות פז עבורך להשתלב בתוכנית, כי כפי שאמרו לי הדרך הכי נכונה להשתלב בתוכנית היא אחרי תקופה נקייה, שאז המוח קצת השתחרר מהשכרות המינית, ואז אפשר להתחיל את תהליך ההחלמה על יסודות יציבות.
נטישת, אני מתחיל היום קבוצה חיה, אני אוהב אותך, אני רוצה לפגוש אותך, אז בא איתי...
אוהב