היום, דווקא היום, נפלתי. דווקא אחרי יום הכיפורים בו הרגשתי מרומם.
אני יודע למה... אני פשוט מדחיק את זה.
עצלנות ושעמום+ המחשב= הסיוט הכי גדול שלי.
היום למשל, לא עשיתי כלום, למרות שיש לי דברים לעשות.
בזמן האחרון הפסקתי להקפיד על הקו הורוד אבל בסופו של דבר, זה מה שעזר לי הכי הרבה.
הקו הורוד החדש שלי זה מהרגע של הדלקת המחשב, אם אין לי משהו מוגדר לעשות או שמישהו נמצא איתי.
כשאני לא ליד המחשב ואני אחרי היום הראשון, אני מצליח. אם אני עסוק, זה עוד יותר טוב. זאת המסקנה שלי...
אבא, שלח לי החכמה והעקשנות להקפיד על הכללים.
עזור לי להצליח, איני יכול לבד.
הצלחה מרובה, תבשרו במחילה וכפרה,
אין יאוש.

אין יאוש, אכן אין שום יאוש, כל הכבוד המשך בעליותך, אני אישית היה לי יום קשה גם אך לא נפלתי ב"ה, אני חושב שכאשר יש ימים מרוממים אחריהם צריך להיזהר מאוד, שמירה פי שניים, דווקא הימים שאחרי הכי מיועדים לפורענות, אני אישית הייתי די עסוק היום כך שהתאווה אומנם נכנסה קצת ברחוב אך לא במחשב ובבית, הייתי בהלוויה וכן עזרתי במהלך היום לבנות הרבה סוכות, אני חושב שזה העלה את מצב הרוח שלי (הסוכות לא ההלוויה, דווקא היא דיכאה אותי קצת אבל אכלתי קצת שוקולד מריר וזה עזר להפוך את המר למתוק..)
מקווה שנצעד שוב יחד במעלה הדרך,
אוהב, אח.

מה עם שבועה?
אתה יכול לנסח שבועה שתיתן לך עוד מוטיבציה לא ליפול.
משהו בסגנון שאם תדליק את המחשב בלי חבר בחדר ו/או יעד מוגדר לשימוש בו,
תצטרך לתת צדקה.
או כל דבר אחר.
בשתמשתי בזה כמה פעמים...

מניסיון של הרבה חברים כדאי להתייעץ לפני שבועה או נדר. עדיף לא ליפול בשבועה שאי אפשר לעמוד בה...

הטוב, כרגע אני כבר חמש שעות נקי ובעז"ה וברחמיו לא אפול שוב.
כעיקרון, אני מפחד משבועות.
גם כי זה חזק וקשה להפר וגם כי אני פוחד שלא אעמוד בזה.
אבל... אולי יש בזה משהו, עליי להתייעץ על כך.

היום החלטתי שאני מתחיל לעבוד על המידות שלי, איני יכול להישאר כך.
ובכן חביביי, עליי להפוך את היום הזה לטוב יותר.
תודה שהזכרתם לי שאין יאוש, לפעמים קשה לזכור (למרות שזהו שמי השני).
הצלחה מרובה, פתקא טבא,
אין יאוש.

אין ייאוש,
שבועה בנושאים כאלה זה הדבר הכי שטותי שאפשר לעשות.
אתה יכול לראות שחלק מההחלמה היא ההבנה שאנחנו מכורים, ולכן כל סיטואציה של נפילה או נפילה ממש מחזירה אותנו לקרקע המציאות, ולא נותנת לנו לחשוב שאולי אנחנו באמת לא מכורים.
אז השעה שהמוח מת, איך אתה יכול לצפות ממנו לקיים שבועות?
אני אפילו לא בטוח ששבועה כזאת נקראת שבועה...
אל תלך על זה, קבל את זה בתור עצה נבונה, ותפעל בדרכים הנכונות שכולם צועדים בהם.
בהצלחה!

תורת השם,
איני מבין, האם אתה בעד או נגד שבועות?

ובכן חביביי, סוגר 11 שעות נקיות.
קיבלתי החלטה שאסגור כל יום (בלי נדר, בעז"ה שרק אזכור) כאן.
כך יהיה גבול לשעות המחשב.
הצלחה מרובה, פתקא טבא,
אין יאוש.

אני בהחלט נגד שבועות.
כן, שמתי לב יצאה לי שגיאת מקלדת התכוונתי ל'אל תלך עם זה' ולא 'אך תלך עם זה'.
תיקנתי. לילה טוב!

עליי לדווח על עוד נפילה ממש עכשיו.
איני יודע מה לעשות עוד...
הצלחה מרובה, פתקא טבא,
אין יאוש.

גם אני נמצא עכשיו אחרי נפילה.
נתחזק אי״ה, שבת שלום.

קראתי את הפוסט שלך.
עליי לקחת ממך את הרעיון של "ללא רגשי אשמה".
כן, אני נוטה להלקות את עצמי, זה לא עושה לנו טוב.

אבא, עזור לי להפנים את המילים שאני עצמי אומר.
העבר אין ומה שקרה, ממך הגיע.
אבא, תן בי את האומץ לשנות את העתיד.
תן בי את האומץ להשתנות ותמיד תזכיר לי שמחשבה יוצרת מציאות.
הצלחה מרובה, פתקא טבא,
אין יאוש.

אני דיברתי פעם אחת עם חסיד ברסלב נלהב.
הוא אמר לי שאם יצא לאדם להתאוות 100 פעמים ביום, והוא התגבר על התאווה פעם אחת מתוך המאה - כל המאה תאוות היו שוות בשביל זה.
כמובן שלא הסכמתי איתו, הוא עצמו התייאש אחרי דקה מרוב שאלות ששאלתי אותו.
אתה חושב שכל התאוות והנפילות מגיעות כתוצאה מהחולי או שזה באמת מה', ולכן כל הנפילות שוות?
אני קראתי בספר הלבן שזה מגיע מה' [כך זכור לי, מומלץ שתתקן אותי אם אני טועה], אבל פשוט קשה לי לקלוט את זה...

לצערי שוב נפלתי...
תורת השם, לא קראתי את הספר הלבן ולכן אני לא יודע.
האם הוא נמצא באינטרנט?
(האמת שהשם שלו מזכיר לי יותר מידי את הספרים הלבנים של האנגלים, מעניין למה קוראים לו כך).

לגבי השאלה.
אני מאמין שהנפילות הן כתוצאה ממשהו עמוק יותר בתוכנו ומשם מגיעה התאווה, יש משהו אחר שמפריע לנו וצריך לעבוד עליו.
לא סתם הגענו לתאווה, כנראה שאנחנו צריכים לעבור את הדרך הזאת.
לעניות דעתי, ה' הביא אותנו למצב הזה כדי שנוכל לעבוד על הפגמים שמפריעים לנו. אחרי שנצליח... אי אז נוכל להגיע לגדולות.
הצלחה מרובה, פתקא טבא, שנזכה לראות את האמת שבתוך השקר,
אין יאוש.

תודה רבה אין ייאוש.
סוף סוף קיבלתי תשובה. ב״ה.
ה׳ יעזור אמן.

אתה בהחלט צודק, התאווה מגיע ממקום של פגמי אופי הנמצאים בתוכנו ואנו מתכחשים להם... זה בדיוק מה ש12 הצעדים מדריך את האדם לעשות, למצוא אותם וכך לגרום לזה שלא תהיה לנו תאווה כי לא נהיה זקוקים לה, נרגיש שלמים עם עצמנו ועם אלוקים כפי שאנו מבינים אותו. נתלה את חיינו בכוח עליון שיעזור לנו לתקן את נפשנו הקלוקלת..
בהצלחה.. תתחילו לצעוד ותווכחו בעצמכם..